צבי מרום באטמ
צילום: יח"צ

באטמ תספק מערכת ראשונה להפקת חלבון מחרקים

העסקה מגיעה מצד לקוח שמשרדיו הראשיים ממוקמים בבלגיה, אשר ישתמש במערכת ליצירת אבקת חלבון להזנת דגים; באטמ חתמה בשנתיים האחרונות חוזים בהיקף של 8 מיליון דולר המבוססים על הטכנולוגיה
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה באטמ

חברת באטמ 0.4% מדווחת כי תספק לראשונה מערכת להפקת חלבון מחרקים ללקוח שמשרדיו הראשיים ממקומים בבלגיה בעסקה שהיקפה לא צוין. את המערכת פיתחה החברה הבת סליטרון הפועלת תחת חטיבת האקו-מד של באטמ.

הפיתוח מבוסס על טכנולוגיה של סליטרון בשם ISS לטיהור של פסולת חקלאית ורפואית, באמצעותה יופקו חלבונים ושמנים מחרקים כמו זבובים ותולעים הניזונים מפסולת. הלקוח של באטמ יעשה שימוש במערכת לייצור אבקת חלבון, בה ניתן לעשות שימוש כקמח ושמנים המיועדים להזנת דגים ובבאטמ לא מזכירים בשלב זה שימוש במערכת לתעשיית המזון לבני אדם. החברה צופה לקבל הזמנות נוספות מהלקוח בהמשך וכן הכנסות נוספות מפעילות זו ב-2021.

באטמ חתמה כבר השנה וב-2019 על הזמנות בהיקף 8.3 מיליון דולר באירופה ובאסיה לשימוש בטכנולוגיית ה-ISS שלה, שפוגשת את הצורך הגובר במציאת תחליפים לחלבון מבשר, תעשייה הנחשבת למזהמת ודורשת משאבים רבים כמו מים וקרקע לגידול בקר.

"אני גאה על כך שסיפקנו את המערכת הראשונה החדשה להפקת חלבונים ואני מברך את צוות סליטרון על השגת אבן הדרך המשמעותית הזו, על אף האתגרים הלוגיסטיים והתפעוליים הכרוכים בכך בזמן מגפת הקורונה", אמר ד"ר צבי מרום, מנכ"ל באטמ והוסיף "לאחר מספר שנות פיתוח במתקן שלנו בהונגריה, הקמנו את הפיתרון הטוב ביותר שיש, המבוסס על טכנולוגיית ה-ISS. להפקת חלבון ושמנים מפסולת מן החיי וכעת במיוחד מגידול חרקים, יש פוטנציאל עצום, שלא נוצל עד כה, כמקור חלבון בר קיימא עבור חומרי גלם כמו קמח דגים, מזון לבעלי חיים ואף לתזונת בני אדם.

"אנו רואים התחזקות משמעותית בכל היחידות העסקיות של באטמ, לא רק בביצועים הפיננסים אלא גם בהשקת טכנולוגיות חדשניות שאנו מאמינים כי יביאו תועלת משמעותית ביותר לחברה לשנים רבות. אנו גאים מאוד בהישגים אלו ומצפים לדווח עוד בקרוב על התפתחויות התקדמותנו".

מתחילת השנה עלתה מניית באטמ בכ-115% לשווי שוק של 1.6 מיליארד שקל, בין השאר על רקע פעילותה בתחום בדיקות הקורונה, במסגרתה דיווחה לפני כחודשיים על הזמנה ראשונית בהיקף של כ-4.3 מיליון יורו לרשת מעבדות פרטיות באירופה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?