אשטרום והראל בעסקה משותפת: קונות בניין בגרמניה בכ-300 מיליון שקל

השותפות בין אשטרום להראל רכשה בניין משרדים בדיסלדורף עם חוזי שכירות עד ל-2020, המספקים תשואה שנתית של 7.5%
ידידיה אפק | (1)

אשטרום נכסים וקבוצת הראל השקעות הכריזו היום על עסקת נדל"ן משותפת נוספת בגרמניה. היום מדווחות שתי החברות, כי השותפות בה כל אחת מהן מחזיקה ב-45% מהזכויות, חתמה על הסכם לרכישת מבנה משרדים בתמורה כוללת המסתכמת בכ-298 מיליון שקל (כ-62 מיליון אירו) + עלויות עסקה. הנכס הנרכש ממוקם בעיר דיסלדורף, הנחשבת לאחד ממרכזי העסקים החשובים בגרמניה. סך השטח הבנוי של הנכס הנרכש מסתכם בכ-27 אלף מ"ר, והוא מורכב ממבנה משרדים ו-440 חניות. כיום מושכרים כ-90% משטחי הנכס לבנק HSBC לתקופת שכירות של כ-7 שנים, שתסתיים בסוף חודש דצמבר 2020, וזאת תמורת דמי שכירות שנתיים בסך של כ-20.2 מיליון שקל (כ-4.18 מיליון אירו). יתרת השטחים, כ-10% מסך שטחי הנכס, מושכרת לשני דיירים נוספים לתקופת שכירות שתסתיים בחודש מרץ 2022, ובתמורה לדמי שכירות שנתיים בסך של כ-2.2 מיליון שקל (כ-455 אלף אירו). בסך הכל דמי השכירות שמניב הנכס הנרכש מסתכמים בכ-22.4 מיליון שקל (כ-4.63 מיליון אירו) והם משקפים תשואה של כ-7.5% על מחיר הנכס. לצורך העסקה, השותפות בין אשטרום והראל תעמיד הון עצמי של כ-106 מיליון שקל (כ-22 מיליון אירו), כאשר כל חברה תעמיד הון בסך של כ-48 מיליון שקל (כ-9.9 מיליון אירו). יתרת העסקה, בסך של כ-43.4 מיליון אירו, תמומן באמצעות הלוואה בנקאית ללא זכות חזרה ללווה (Non-recourse), שתישא ריבית קבועה בשיעור שנתי של כ-3.2% לתקופה של 7 שנים. במונחים ריאליים, מדובר בתשואה של כ-4.2% בשנה. מנכ"ל אשטרום נכסים, מוטי סלע, אמר בתגובה לעסקה כי "אשטרום נכסים ממקדת את פעילותה בישראל ובשוק הגרמני, בו היא פעילה מזה מספר שנים, ורואה בו שוק בריא וצומח, המאפשר להרחיב בהדרגה את פעילותה בו ולפתח בהדרגה פורטפוליו נכסים איכותי המבטיח לחברה תזרים מזומנים יציב לטווח ארוך. כמו כן, פער הריבית המשמעותי בין התשואה שמניב הנכס בעיסקה הנוכחית לבין הריבית המשמשת למימונו, מבטיחה לנו כרוכשים תשואה נאה על ההשקעה במהלך השנים הקרובות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כסף מייצר כסף. רק אצל נוחי כסף מייצר דיבידנדים. (ל"ת)
    המן 15/12/2013 22:41
    הגב לתגובה זו
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?

האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים דיבידנד


בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.


הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין. 

והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.   


ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.

 הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח.  מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל. 


עונת הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי.  הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%) תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.

מייסדי רייזור לאבס, צילום: ניר סלקמןמייסדי רייזור לאבס, צילום: ניר סלקמן
דוחות

הזמנה אחת בשנתיים; האם רייזור בדרך למטה?

לקוח אחד, הזמנה מ-2023 שמסופקת בחלקים; איפה ה-AI המבריק ואיך זה שלחברה אין לקוחות

מנדי הניג |

רייזור -3.75%  מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם הכנסות של 15.7 מיליון שקל פי שלושה מהתקופה המקבילה אבל מאחורי נתון הצמיחה המרשים לכאורה מסתתר הנתון הבא - כמעט כל השורה העליונה נשענת על עסקה אחת. עסקה שנחתמה עוד ברבעון הרביעי של 2023 עם תאגיד כרייה בינלאומי, בהיקף כולל של 78.6 מיליון שקל. פרויקט אחד, שמתממש בהדרגה, בלי שום צבר נוסף שיבטיח את המשך קצב ההכנסות בעתיד. בינתיים, רייזור שורפת לא מעט כסף, במחצית האחרונה תזרימי המזומנים היו שליליים על 8.5 מיליון שקל, עליה של 14% לעומת המחצית הקודמת היא שורפת יותר מחצי ממה שהיא מצליחה להכניס. 

רייזור פיתחה מערכת מבוססת AI שנועדה למנוע תקלות במכונות כריה  באמצעות סנסורים שמוצמדים למכונות, יחד עם אלגוריתמים שמנתחים את כל הדאטה בזמן אמת. המערכת יודעת להתריע מראש על תקלות טכניות, לחזות שחיקה של רכיבים ולהוזיל את עלויות התחזוקה של תאגידי הכרייה הגדולים בעולם. לאחרונה היא מנסה ליישם את אותה טכנולוגיה גם בתחום המשאיות הכבדות של הלקוח היחיד שלה, שלו יש צי של משאיות כבדות, שגם עבורן משמעות של יום השבתה בעקבות תקלה טכנית הוא הפסד של מאות אלפי דולרים.

במצגת למשקיעים, רייזור מצטטת מאמר לפיו "חברות כרייה עלולות להפסיד עד 500,000 דולר לשעה עבור כל תקרית של כשל במכונות הכבדות". הנתון הזה רק מחדד את השאלה: איך ייתכן שלאורך כמעט שנתיים ה־AI המבריק והסנסורים ה"מהפכניים" לא הצליחו להניב אפילו לקוח משמעותי נוסף? התירוץ הקל יהיה שתעשיית הכרייה מסורתית ואיטית בקליטת טכנולוגיות חדשות, אבל אם הפתרון באמת כל כך יעיל קשה להסביר למה המתחרות לא רוצות גם. ככל שהזמן עובר החשש הוא שמדובר בפתרון שהוא לא מהפכני כמו שניתן היה להעריך או שיש תחרות גדולה. ה-AI מתקדם מדי שבוע, ונראה שגם בתחומים האלו יש התקדמות גדולה, רק שהעובדה שאין הזמנות חדשות מעידה על בעיה גדולה בפתרון של החברה.  

הגיוס הבא: AI + ביטחון

ובזמן שרייזור נשארת תלויה בלקוח יחיד, המייסדים שלה, רז רודיטי, מיכאל זולוטוב ועידו רוזנברג, כבר מכוונים הלאה. הם עכשיו רוצים לגייס לחברה אחרת אקסונז ויז'ן הפעם יש בחברה את כל מה שהשוק אוהב גם AI וגם ביטחון, אלא שגם כאן יש נורה אדומה מהבהבת. 

אקסונז מפתחת מערכות AI לשוק הביטחוני וכבר מחזיקה בגירעון של כ־3.8 מיליון שקל בהון העצמי והפסדים צבורים של 16.7 מיליון שקל, לפי טיוטת התשקיף שהגישו להנפקה בבורסה.