שטייניץ: "ועדת הכספים לא יכולה לפעול על בסיס התלהמות ופופוליזם"

שר האוצר לשעבר אמרת את הדברים במסגרת כנס איגוד החברות הציבוריות. "אני מקוה שהממשלה והכנסת יפעלו שלא מאינטואיציה"
חן דרסינובר | (14)

כהונתו של שר האוצר לשעבר ד"ר יובל שטייניץ, כיום השר לנושאים אסטרטגיים, לענייני מודיעין ולעניינים בינלאומיים התקבלה בתגובות מעורבות בשוק ההון הישראלי. מחד גיסא, שטייניץ הצליח לנווט את ספינת המשק במים סוערים ובמשבר כלכלי חמור מעין כמוהו, אולם מאידך הדעות חלוקות בכל הנוגע לתרומתו של שטייניץ לצמיחה, ואף מבקרים באופן נחרץ את פריצת יעד הגירעון שבגינן הציבור סובל עתה מגזירות כלכליות. שר האוצר לשעבר נאם היום (ב') במסגרת האסיפה הכללית של איגוד החברות במלון דן בת"א.

לדברי שטייניץ, "צמיחה והשקעות הם הדבר העיקרי. אנחנו חייבים לייצר סביבה שמעודדת השקעות כי זה הקטר שמניע את כל המשק. השקעות יוצרות צמיחה וצמיחה מקטינה אבטלה. מבחינת צמיחה מצבנו לכאורה לא רע. בשלוש השנים האחרונות הכלכלה הישראלית צמחה יותר מכל כלכלה מערבית אחרת. גם בשנת 2013 הצמיחה בישראל תהיה הכי גבוהה במערב. זה מובטח בגלל תרומת הגז של מאגר תמר. בעבר לא ידענו להעריך את תרומת הגז בצורה נכונה, ונו מעריכים כעת כי הזרמת הגז תוסיף בין 1%-1.5% לצמיחה. הצמיחה השנה תהיה מעל ל-4% בין 4%-4.5%. בשנת 2012 איבדנו הצמיחה ירדה בגלל היעלמות פתאומית ובלתי צפויה לכן צמחנו במקום ב-4.2% ב-3.2%".

שטייניץ התייחס לצמיחה החזויה בשנה הקרובה ובשנים הבאות. לדבריו, "בשנת 2013 אנחנו נראה תוספת לצמיחה ומובטחת צמיחה סבירה למשק הישראלי. השאלה הגדולה כמובן מה קורה הלאה מה יהיה שיעור הצמיחה בשנת 2014? מה יקרה בשנים הקרובות 2014, 2015 ו-2016? לגז יש תרומה חיובית וגם השלכות שליליות. עיקר הצמיחה אינו נובע ממאגרי גז, אלא כפועל יוצא מהגדלת ההשקעות בתעשייה הריאלית בייצוא, וזה מה שמגדיל את הפרודקטיביות של המשק בטווח הארוך".

שטייניץ התייחס לרפורמות ולשינויים שנעשים במשק הישראלי. לדבריו, "אני מאוד בעד שינויים ורפורמות במשק גם במגזר העסקי. אולם, אני נגד שינויים שנובעים מפופוליזם או התלהמות ושנעשים ללא בחינה רצינית. נדמה לי שאי קביעת מדיניות כלכלית, כמו גם טיפול במגזר הציבורי ללא בחינה יסודית הם סכנה למשק הישראלי".

"אם אנחנו רציניים אי אפשר לחוקק על סמך פופוליזם"

שטייניץ עבר לדבר על חוק הריכוזיות והדיון בועדת הכספים ביחס הגבלת המבנה הפירמידיאלי לשתי שכבות. לדבריו, "אני יזמתי את הקמת ועדת הריכוזיות. מדוע קמה הועדה הזו? משום שהייתה לי כשר אוצר בעיה עם קיום פירמידות רב שכבתיות. אידיאולוגיה כלכלית היא דבר חיוני, אולם צריך להוציא אותה אל הפועל בצורה יעילה ותוך צמצום נזקים עקיפים. אינטואיציה אין בה די. הייתה לי אינטואיציה לטיפול בריכוזיות, אחרי האינטואיציה באה הבחינה המעמיקה. הקמנו ועדה, מינינו את חיים שני שהיה מנכ"ל נייס, והוועדה כללה רגולטורים שונים ופרופסורים למימון".

"הדבר האחרון שעלה בדעתי היא להחליט בנושאים כלאחר יד. הייתי חייב לבצע בדיקה לעומק של העניין. הוועדה הזו שמעה מומחי אקדמיה בארץ ובחו"ל, את כל המגזרים במשק ולאחר כשנה היא הגישה דו"ח. ראש הממשלה נתניהו אומנם נתן המדט אך אין בכך די. הדו"ח הזה הפך להצעת חוק שאני הגשתי לממשלה ואני אומר לכם את האמת שבממשלת ישראל עומדים אנשים מוכשרים מאוד אין לאותם אנשים את היכולת לבצע את הבדיקה המעמיקה שביצעה הוועדה".

בסופו של דבר יש את האידיאולוגיה הכלכלית וגם לכנסת. בסופו של דבר אם אנחנו רציניים אי אפשר לחוקק על סמך פופוליזם, התלהמות או הלך רוח בתקשורת. אני לא עוקב מקרוב אחר הדיונים, נראה לי מוזר מאוד אם כתוצאה מאינטואיציה יחולו שינויים מקיפים בעקבות המלצות של ועדה מבלי שהדבר הזה נבחן לעומק. אני מזהיר ואומר שממשלה וכנסת צריכות לקבוע כיוון, פוליטיקאי ללא אידיאולוגיה מתקשה לתת ערך מוסף ולהנהיג".

"המיסוי על הגז והנפט לפני ששינסקי היה מהנמוכים בעולם"

שטייניץ ציין כי ההחלטה לטפל בריכוזיות החלה במסגרת הדיונים במשרד האוצר. לדבריו, "ההחלטה לטפל בריכוזיות לא התחילה לא בכנסת ולא במחאה, המנדט והדיונים התחילו אצלי במשרד האוצר. ההחלטה הייתה שיש בעיה של ריכוזיות, אנחנו רוצים לטפל בה בשכל ולא לשפוך את התינוק עם מי האמבטיה. אנחנו רוצים לטפל בבעיה כדי שהתוצאה תהיה חיובית ולא שלילית. אם אחרי האינטואיציה הראשונית שלך אתה מקים ועדה אתה מגביר את הסיכוי לעשות טוב ולהימנע מטעויות".

שטייניץ עבר להתייחס לחוק לעידוד השקעות הון ולביקורת הציבורית כלפיו. לדבריו, "החלטנו לחוקק חוק עידוד השקעות הון חדש והקמתי לצורך כך ועדה. צוות הוועדה החליט לתמרץ משמעותית תשתיות בפריפריה ובמרכז ובחנה במשך כשנה מהו שיעור המס הנכון. ביטלנו את ההטבות לחברות שכורות משאבי טבע וביטלנו את המסלול של 0% מס שחוקק ב-2010".

"גם היום אני שומע שיש נטייה או כוונה להגדיל את שיעורי המס, הדברים הללו מחייבים בחינה יסודית ולא יהיה נכון לשנות חוק שנתיים לאחר שחוקק. כל שינוי דורש בחינה מעמיקה כדי שלא ייגרמו נזקים. הייתה לי הבנה ואינטואיציה מאוד ברורה שמדינת ישראל לא יכולה עם שיעור המיסוי הכי נמוך על משאבי גז ונפט" גיליתי לאחר שבחנתי את הנושא שחלקו של הציבור עומד דה פאקטו על 21%-22% - הכי נמוך בכל העולם, ומשכך הגעתי למסקנה כי צריך להעלות את זה לרמה המקובלת".

"לאור האמור, הקמתי את ועדת ששינסקי. לא ביצעתי את השינוי שלי כלאחר יד, הוועדה שמעה מומחים מהארץ ומהעולם ולאחר בדיקות ובדיקות נוספות גובשו ההמלצות. חלק מהאחריות זה להבין שבצד האינטואיציה חייבים ככל שהדבר מתאפשר לבדוק את הדברים לעומקם. וועדה בכנסת לא יכולה להחליף את ועדת הריכוזיות ואת ועדת ששינסקי לבחינה יסודית".

"אנחנו חיים באווירה פופוליסטית נגד המגזר העסקי"

שטייניץ עבר לדבר על הביקורת הציבוריתעל בכירי החברות הציבוריות והמגזר העסקי. לדבריו, "אני עוקב בדאגה רבה אחר הדברים בשנתיים האחרונות, וניכר כי ישנה אווירה פופוליסטית כנגד המגזר העסקי. לא נכון שועדה בכנסת פועלת מהתלהמות ופופוליזם והלכי הרוח ברחוב ובתקשורת תוך כדי דחיקה הצידה של הבחינה המקצועית הנדרשת".

"אני לא טוען שתפקידה של הממשלה ושל ראש הממשלה וגם ועדות בכנסת הוא שולי. אני בטוח שהתפקיד הוא חשוב מאוד. מרבית האנשים במשרד האוצר חשבו שזה מאבק שאין לו סיכוי אבל בכל זאת הקמנו את ועדת ששינסקי. אנחנו נזכה כתוצאה מהחוק לכ-400 מיליארד שקל. יש לנו מגזר פרטי מצויין עם רוח של יזמות וחדשנות בכל התחומים. אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים ולא לפגוע ביזמות ובהשקעות. היה גידול דרמטי בהשקעות בכלכלה הריאלית בישראל משנת 2010 עד שנת 2012".

"במצטבר, היה ריבאונד בשנים 2010-2011 הגידול אצלנו בהשקעות היה גבוה אפילו מסין. אנחנו חייבים לשמור על הרמה הגבוהה של ההשקעות. חייבים לקבל החלטות בשיקול דעת אחרי בחינה יסודית ומעמיקה אם נפעל כך נוכל להצעיד את המשק קדימה. אם נקבל החלטות רק על פי אינטואיציה אנחנו עלולים לעשות טעויות וטעויות כבדות. אני לא תמים אבל צריך לשמור על רכיב משמעותי של רציונאליות ואני מקווה שהממשלה והכנסת ינהגו כך, זה סימון הכיוון הנכון להתנהלות הראויה".

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    ניצה כהן 03/06/2013 23:29
    הגב לתגובה זו
    במקומך מר שטייניץ הייתי מתחבאת ולא מנסה להציץ לרגע. כי כולם זוכרים את השקרים שלך: יש לנו כלכלה מצויינת וכל הבולשיט שזרקת בריאיונות.
  • 11.
    עשה חוב של 40 מילארד ומחלק עצות-רק בישראל (ל"ת)
    dd 03/06/2013 22:32
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    שטייניץ אתה דפוק . אבל יאיר לפיד יותר דפוק .מתגעגע !!!! (ל"ת)
    אפי 03/06/2013 19:46
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    יקי 03/06/2013 16:15
    הגב לתגובה זו
    די כבר שב בשקט ,אני לא יודע מי העניק לך תואר פרופסור למה!!!!!! אתה לא מבין בכלום חז"ל אמרו סיג לחוכמה שתיקה . אתה האדם השקרן ביותר צחקת על מופז מאיפה אתה מביא את המספר הזה מי צדק .אתה צריך להיכנס יחד עם קצב גם אתה אנסת אותנו
  • מדהים כמה שטייניץ לא קולט שלא שוכחים לו את נאום מופז (ל"ת)
    ארי 03/06/2013 17:22
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    כל פעם שהאפס הזה פותח את הפה,אני שובר צלחת מעצבים. (ל"ת)
    איזו חוצפה! 03/06/2013 15:59
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    חתיכת פילוסוף טיפש הרסת לנו את הכלכלה (ל"ת)
    תום 03/06/2013 15:25
    הגב לתגובה זו
  • אם זה נקרא להרוס תיראה מה לפיד ייעשה .יא טמבל!!!!!! (ל"ת)
    אייל 03/06/2013 19:55
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מיכל 03/06/2013 15:24
    הגב לתגובה זו
    בכל פעם שאני רואה את שטייניץ, אני נזכרת בנאום של מופז על הגירעון שהסתירו, וכיצד שטייניץ וביבי הגיבו. מי שלא ראה - מומלץ מאוד לראות ביוטיוב: http://www.youtube.com/watch?v=BQV23Y0SGD4 ואחרי כל זה שטטיניץ החצוף לא מתבייש לצייץ מדי פעם. תתחבא לפחות
  • 5.
    דני 03/06/2013 15:14
    הגב לתגובה זו
    כשהפודל היה שר אוצר הוא כל הזמן יתפאר כמה הוא שר אוצר טוב מצב המשק מצויין. אבל שכח להגיד לנו שהוא משאיר אחריו גירעון אדיר. בדיעבד מתברר שפרט להטלת מיסים כדי לממן את גרעונות אדוניו לא עשה כלום. פודל אולי עדיף שתשתוק ולא נשמע אותך יותר.
  • 4.
    די לעודף הרגולציה 03/06/2013 15:08
    הגב לתגובה זו
    די! נמאס מהרגולציה הלא שפוייה!
  • 3.
    יוג'ין 03/06/2013 14:50
    הגב לתגובה זו
    וריע בעולם המערבי,- לאחר שהבטיח להחריג את מאגר תמר,- והזניח את הגרעון. היום הוא שר לענייני לא כלום בנקמת עשרות אלפי משקיעי הבורסה. לא שאמה, לא גפני, לא פישר וגם ללא ביבי כאוצר על. כסף ששינסקי יתחיל לזרום בעוד חמש שנים, אבל בינתיים הוא השאיר אדמה חרוכה של 20 מיליארד השח של העדר חבור תמר אל חוף דור וגרעון נוסף של 47 מיליארדים.
  • 2.
    ניקל 03/06/2013 14:48
    הגב לתגובה זו
    תתכבד מר שטייניץ ושתוק קצת... את המרור מעשה ידיך להתפאר אנו אוכלים בדמעות. כדאי שתסתום קצת ולו רק מפאת כבודך שאינו קיים... שב בשקט.
  • 1.
    ניהול כושל=הפסד כספי הדיר=האשם לא משלם=המשלםהעם הפראייר (ל"ת)
    קפיטליזם חזירי 03/06/2013 14:03
    הגב לתגובה זו
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.

גורג חורש
צילום: תמר מצפי

יוניון השקעות של ג'ורג' חורש זכתה בזכיינות דקטלון בישראל

ג'ורג' חורש, זכיין H&M ויבואן טויוטה, יפעיל את רשת דקטלון בישראל וישקיע מעל 100 מיליון שקל בשדרוג, הרחבה וטכנולוגיה. העסקה ממתינה לאישור רשות התחרות

רן קידר |
נושאים בכתבה ג'ורג' חורש
יוניון החזקות, שבבעלות ג'ורג' חורש, תפעיל את רשת דקטלון בישראל תחת מודל זכיינות. דקטלון, שפעלה עד כה ישירות בארץ מאז כניסתה ב-2017, תעביר את הפעילות לידיים מקומיות, מהלך גלובלי של הרשת שמיושם כעת גם במדינות נוספות. חורש, שגבר על מתמודדים כמו קבוצת פוקס פוקס -0.62%   של הראל ויזל ומובמנט  (בעלת רשת בש־גל), צפוי להשקיע מעל 100 מיליון שקל ברכישת הפעילות המקומית, הכוללת את 11 הסניפים הקיימים, המלאי, זכויות השכירות והתשתיות. העסקה עדיין ממתינה לאישור רשות התחרות. לצד הרכישה, חורש מתכנן השקעות נרחבות: חידוש מראה הסניפים, הכנסת טכנולוגיות מתקדמות, שיפור חוויית הקנייה והרחבת פריסת הסניפים – מהלך שמסמן את כניסתו הרשמית של יוניון לעולם הספורט והוולנס, נוסף על פעילותו בתחומי האופנה, הרכב, הנדל"ן והפיננסים.

דקטלון היא אחת מרשתות הספורט הגדולות בעולם עם כ-1,800 חנויות, 101 אלף עובדים ונוכחות ב-80 מדינות. במהלך 2024 רשמה הכנסות של 16.2 מיליארד יורו ורווח נקי של 787 מיליון יורו. מעל מחצית מהמכירות מגיעות ממותג פרטי, דבר שמקטין את החשש לניגוד עניינים מול זכיינים מקומיים שמפעילים מותגים מתחרים, סוגיה שעמדה במרכז הבחינה מול קבוצת פוקס, המחזיקה בזכיינות נייקי בישראל. 

מאז שנכנסה לישראל ב-2017, פעלה דקטלון ישירות אך בשנה האחרונה החלה בצמצום שטחי מסחר והעברת דגש לסניפים קטנים יותר בפורמט "דקטלון סיטי", דוגמת הסניף החדש בקניון עזריאלי בתל אביב. המעבר לזכיין נועד לצמצם עלויות תפעול, להקטין חשיפה שכרית ולהעביר את ניהול ההון האנושי לגורם מקומי שמכיר את השוק. הניצחון של חורש אינו מפתיע: לצד הזיכיון ל-H&M וניהול פעיל של יוניון השקעות בעולמות האנרגיה, הנדל"ן והתעשייה, הוא גם בעל מניות בסופר־פארם ומתמודד בימים אלו, יחד עם הראל ביטוח, על רכישת כאל. 

לחורש יש את ההון, ואת הניסיון בזכיינות ויכולות ניהול מקומיות. ליוניון השקעות, שבבעלותו של חורש, שורה של אחזקות כולל בעלות מלאה על יבואנית הרכב יוניון מוטורס (טויוטה לקסוס וג'ילי), וכן אחזקה בסופר־פארם (35%). לפני כשנה וחצי, השלימה החברה מהלך לרכישת 20% מתחנת הכוח אשכול, לפי שווי של כ-9 מיליארד שקל. עבור שוק הקמעונאות בישראל, מדובר במהלך שצפוי לייצר דינמיקה חדשה: חיזוק התחרות במוצרים טכניים במחירים אטרקטיביים, מענה לביקוש הגובר לאורח חיים ספורטיבי והרחבת הנגישות לצרכנים גם בפריפריה. 

העסקה בין דקטלון העולמית ליוניון חורש עדיין כפופה לאישור רשות התחרות, שתבחן האם למהלך יש השפעה אפשרית על התחרות בענף הקמעונאות בכלל ובתחום הספורט בפרט. אף שדקטלון מפעילה בעיקר מותגים פרטיים ולא נחשבת לשחקן מונופוליסטי, היקף הפעילות של חורש בענפי ריטייל נוספים, כמו H&M, סופר־פארם ומועמדותו ברכישת כאל, עשוי לדרוש מהרשות לבחון את רוחב ההחזקות ואת ההצטלבות בין תחומי פעילות שונים. עם זאת, לא מדובר בעסקה המעוררת התנגדות עקרונית בענף, ומרבית ההערכות הן כי היא תקבל את האישורים הדרושים תוך עמידה בתנאים מסוימים אם יידרשו.