הלמן אלדובי: "הראלי לא מונע מהציפיות לשיפור אלא מהעדר אלטרנטיבות"
הסוחרים שלחו בסוף השבוע האחרון את המדדים המובילים בוול סטריט לרמות שיא של כל הזמנים בדאו ג'ונס וב-S&P500 ולשיא של 12 השנים האחרונות במדד הנאסד"ק, זאת למרות צמיחה נמוכה בכלכלה הגלובלית ואפילו מיתון ברבות ממדינות אירופה.
לעניין זה מתייחסים כלכלני בית הההשקעות הלמן אלדובי בסקירתם השבועים ומערכים כי "הראלי בשווקים לא מונע מהציפיות לצמיחה או לשיפור כלכלי מזהיר, אלא יותר מהעדר אלטרנטיבות".
בנוסף הם מציינים כי הראלי סשווקים מושפע גם "מהפער שנוצר בין התשואה הנמוכה שניתן לקבל מהרכיב האג"חי מול תשואת הדיבידנד שניתן לצפות מהאפיק המנייתי".
בהלמן-אלדובי מאמינים כי בתקופה הקרובה הצמיחה הגלובאלית תמשיך לסבול מחולשה בשווקי אירופה ומהקיצוצים האוטומטיים בהוצאות ממשלת ארה"ב.
בשוק המקומי יתרכזו בתקציב ובדוחות
בסקירה השבועית שלהם מתייחסים כלכלני בית ההשקעות גם לבורסה המקומית ומעריכים שהמשקיעים ימשיכו להתרכז בימים הקרובים בהתפתחויות בתקציב המתגבש ובמדיניות הכלכלית החדשה, ובנוסף המשך עונת הדוחות של הרבעון הראשון צפויה לרכז עניין גם היא.
"בהסתכלות קדימה, ובהתחשב בגזירות שהוצעו על ידי שר האוצר החדש, קשה להעריך שהצריכה הפרטית היא זו שתדחוף את הכלכלה המקומית קדימה, שכן, מספיק שרק חלק מהגזירות שהוצעו יתקבלו, הרי שמדובר בהשפעה משמעותית יחסית על ההכנסה הפנויה של האוכלוסייה שתוביל לירידה בצריכה".
"תרחיש מסוג זה עשוי להוביל לירידת מדרגה נוספת בסביבה האינפלציונית שגם ככה מתונה. לגורמים חיצוניים כמו התייקרות החשמל או העלאת המע"מ אומנם צפויה להיות השפעה קצרת טווח שתתבטא במדדים הקרובים, אך בראיה קדימה קשה לראות סביבת אינפלציה גבוהה".
בסה"כ חושבים בהלמן אלדובי כי נתוני המאקרו בישראל היו חיוביים ואף השתפרו ברבעון הראשון ביחס לרבעון הרביעי של 2012 ומציינים בתוך כך כי בין נתונים אלו ניתן לציין את החוזקה בשוק העבודה שהתבטאה בירידה קלה בשיעור האבטלה ל 6.5% (במקביל לעלייה במספר המועסקים במשרה מלאה) ואת הצריכה הפרטית כפי שמשתקפת מנתון המכירות בכרטיסי האשראי.

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

מאיר שמיר עשה פי 8 על ההשקעה בלנדבאזז; עכשיו ה-IPO
מבטח שמיר של מאיר שמיר השקיעה 34 מיליון שקל וצפויה אחרי ה-IPO להיות עם החזקה של 280-300 מיליון שקל. רווח פוטנציאלי של כ-260 מיליון שקל, מתוכו כ-130 מיליון שקל אמור להירשם בהמשך
מבטח שמיר החזקות מבטח שמיר 1.98% היא אחת מחברות ההחזקה הוותיקות והטובות בבורסה בת"א. היא מייצרת תשואות עודפות על פני זמן כשהשווי הנוכחי שלה מסתכם ב-2.5 מיליארד שקל, אחרי מהלך של פי 5 ב-5 השנים האחרונות. בראש החברה עומד מאיר שמיר שבכלל התחיל בתחום הביטוח והפך את החברה מסוג של סוכנות ביטוח לחברת החזקות עפ פעילות רחבה בתחום האשראי החוץ בנקאי דרך מניף, פעילות בנדל"ן דרך שורה של חברות, פעילות באנרגיה דרך החזקה בתחנות כוח והחזקה גם במניות טכנולוגיה.
על פני השנים שמיר ידע לקנות נמוך ולמכור יקר, כשאת עסקת החלומות הוא עשה בתנובה - רכישה יחד עם אייפקס את השליטה ומכירה תוך כמה שנים בשווי כפול. מבטח השקיעה כ-600 מיליון שקל ונפגשה עם כ-1.2 מיליארד שקל, כשמאז ההצלחה הגדולה היתה במניף שהונפקה בבורסה לפני כארבע שנים ומאז שינק שוויה יותר מפי 2 לשווי של כ-1.25 מיליארד שקל. החזקתה של מבטח מסתכמת בכ-600 מיליון שקל, כשהיא גם נהנתה מדיבידנדים שוטפים.
בעשור האחרון הקבוצה משקיעה הרבה בתחנות כוח שהפכו למרכיב הגדול בסל השקעות שלה. זה תחום שדורש סבלנות, ולשמיר יש סבלנות. לפני כשש שנים נכנסה הקבוצה לשותפות בתחנת אלון תבור והיא רכשה מאז נתח במספר תחנות עם תפוקה כוללת שמועכת בכ-1,800 מגוואט. כמו כן, החברה מקימה את תחנת קסם בעלות של מעל 4 מיליארד שקל. גם את תחום האנרגיה ידע שמיר לתרגם לרווחים כשהכניס את כלל להשקעה בתחום לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל.
ואחרי תנובה, מימון חוץ בנקאי ואנרגיה, מגיע תורה של הטכנולוגיה. חברת הפינטק לנדבאזז (Lendbuzz), שהוקמה על ידי הישראלים אמיתי קלמר וד"ר דן רביב, ומספקת ניתוח פיננסי טכנולוגי מבוסס AI של לווים בעיקר לסוכניות רכב, מתקדמת צעד משמעותי בדרך להפיכתה לציבורית בוול סטריט. מבטח השקיעה בה 34 מיליון שקל כשההשקעה רשומה בספרים ב-166 מיליון שקל.
- תיק ההשקעות של מבטח שמיר עולה ל־5.4 מיליארד שקל; מגזר הטכנולוגיה מכביד על הרבעון
- אנרג'יאן ושותפות תמר יספקו גז לתחנת קסם תמורת 2.8 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנדבאזז נערכת לגיוס לפי שווי של 1.3-1.5 מיליארד דולר ומבטח מחזיקה בדילול כ-6.6% ממנה. ההחזקה צפויה להיות אחרי ההנפקה בשווי של 280-300 מיליון שקל וזו הצפת ערך מרשימה. פי 8 עד אפילו פי 10 תוך כ-5 שנים.