אל על מתייעלת: מקצצת כ-200 משרות זמניות ובעלי חוזים אישיים

מנכ"ל אל על, אליעזר שקדי: "הצורך להתייעל ולהפחית בהוצאות החברה הוא צו השעה, על מנת שנוכל להמשיך ולהתמודד עם האתגרים והתחרות הגוברת"
יעל גרונטמן | (1)

חברת אל על מודיעה היום (ג') כי היא ממשיכה במגמת ההתייעלות ומצמצמת את מצבת כוח האדם בחברה. על פי הודעתה, אל על מקצצת כ-200 משרות זמניות ובעלי חוזים אישיים ומבצעת שינויים ארגונים.

בשל מצבה הכלכלי של החברה, התחרות הגוברת בענף התעופה, בארץ ובעולם והקושי להחיל את מבנה העלויות הנוכחי של החברה הוחלט על צעדי התייעלות בחברה. כצעד ראשון הוחלט על צמצום מצבת העובדים הזמניים באל על ובנוסף צמצום משרות בחוזים האישיים. כמו כן, מתוכננים שינויים ארגוניים נוספים אשר יביאו להקטנת התקורות הניהוליות.

בכוונת החברה להמשיך ולקיים דיונים עם נציגות העובדים וההסתדרות לחידוש הסכם העבודה והצעדים המתחייבים להתייעלות החברה, לשם הקטנת ההוצאות והגברת היכולת הניהולית על מנת לאפשר התמודדות מסחרית ותחרותית.

מנכ"ל אל על, אליעזר שקדי אמר היום כי: "אל על מתמודדת מזה תקופה ארוכה עם הקשיים המלווים את ענף התעופה בעולם כולו ובישראל בפרט. החברה מחויבת להמשיך במגמת ההתייעלות במטרה להתאים את פעילותה לתנאי השוק המשתנים. על כן אנו נאלצים להודיע על סיום העסקתם של כ-200 עובדים זמניים ובעלי חוזים אישיים בחברה. הצורך להתייעל ולהפחית בהוצאות החברה הוא צו השעה, על מנת שנוכל להמשיך ולהתמודד עם האתגרים והתחרות הגוברת. אנו עושים זאת בלב כבד ומתוך תקווה שהמהלך יוביל בעתיד לחיזוקה של אל על".

נזכיר כי בסוף חודש ינואר דווח על כוונתו של ישי דוידי מנכ"ל קרן פימי להיכנס לקבוצת השליטה בחברת אל על לצידה של כנפיים אחזקות לאחר שמנייתה איבדה 72% מאז השיא של סוף 2010 וכמעט 90% מאז שיא כל הזמנים בימים היפים של 2006. פימי צפויה להזרים לאל על כ-60 מיליון דולר - אבל בשלבים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא מתפעל 12/02/2013 11:45
    הגב לתגובה זו
    גם כשהחברה מפסידה הם לא מתביישים לקחת בונוסים. אפשר וצריך לקצץ את מספר הסמנכלים בחברה, ממש מוגזם מה שקורה שם. מנותקים מה"הישגים" הכספיים. חיים על האולימפוס. בושה.
אילן רביב
צילום: רמי זרנגר
דוחות

החברה שזינקה פי 9 ורוצה עכשיו להיות בנק

מיטב השקעות הייתה מתחת לרדאר במשך שנים עד שהגאות בבנקים זלגה גם אליה והיא הפכה למניה הכי טובה בבורסה כשהיא "פותחת מבערים" ועושה כ-830% בשנתיים - אבל במיטב מכוונים אפילו יותר גבוה - המנכ"ל אילן רביב: "שוקלים את הכדאיות בכניסה לתחום עם רישיון בנק קטן" - דוחות מיטב השקעות לרבעון השני

מנדי הניג |

בתי ההשקעות הפכו לכוכבות של הבורסה, הריביות הגבוהות, העליות במדדים והחזרה של המשקיעים הקטנים לבורסה סידרו להן רווחים אסטרונומיים מעמלות שהקפיצו את ההכנסות, הנכסים המנוהלים גדלו ופעילות הברוקראז' התרחבה. מניות כמו מיטב, איביאי, אנליסט ואטראו, שנסחרו במכפילים נמוכים במשך שנים, זוכות לעדנה כשהדוחות האחרונים מצביעים גם על קרב גובר על הלקוחות הפרטיים והתרחבות לשוק האלטרנטיבי.

החגיגה בשוק ההון המקומי, שהחלה עם הדוחות החזקים של הבנקים ונמשכה בזינוק ברווחים של חברות הביטוח, מגיעה עכשיו גם לבתי ההשקעות. תנאי השוק תומכים בסקטור כולו: ריביות גבוהות יחסית שעוד לא ירדו, עליות במדדים, ומשקיעים שחוזרים לזירה. התוצאה היא קפיצה בהכנסות, גידול בנכסים המנוהלים, ופריחה מחודשת בפעילות הברוקראז'.

בתי ההשקעות הם כמו מכונה לייצור כסף כבר שנים וזה לא חדש. אבל בשנה האחרונה הסקטור הפיננסי כולו נהנה מזינוק ברווחיות בזכות הריביות הגבוהות והמרווחים הגדולים, ככה שזה זלג גם לבתי ההשקעות. מניית מיטב נסחרה במשך שנים במכפיל חד-ספרתי של כ-8-7 אבל בשנה וחצי האחרונות המשקיעים גילו אותה מחדש. 

מיטב נסחרת כיום בשווי שוק של כ-7.4 מיליארד שקל אחרי שבחודש האחרון היא עלתה כ-11%, מתחילת השנה היא רושמת זינוק של 216% וקרוב ל-500% ב-12 החודשים האחרונים, 835% בשנתיים האחרונות (!).


הגרף של מיטב - דשדוש במשך שנים ואז זינוק בקו אחד

עיקרי התוצאות

מיטב מדווחת על רבעון שני חזק. ההכנסות הכוללות ברבעון מגיעות ל־477 מיליון שקל, עלייה של 18% לעומת 405 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי עולה ל־126 מיליון שקל לעומת 103 מיליון שקל, צמיחה של 22%. בשורה התחתונה, הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות מטפס ל־108 מיליון שקל, עלייה של 64% לעומת 66 מיליון שקל ברבעון השני אשתקד.

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

חברה הפסדית, משבר אמון ומינוי מנכ"ל חדש עם תגמול שמגלם כ-30 אלף שקל ליום עבודה; המוסדיים יכריעו אם זהו צעד נכון לשיקום האמון או מסר בעייתי לשוק

תמיר חכמוף |

חברת נופר אנרג'י נופר אנרג'י 1.96%  מתקדמת לעבר אישור מינויו של עמי לנדאו לתפקיד המנכ"ל, כחלק מהניסיון לייצב את ההנהלה. נזכיר כי שני המנכ"לים המשותפים של נופר אנרג'י, שחר גרשון ונדב טנא, הודיעו ביוני על עזיבתם, במהלך שהתקבל כהפתעה בשוק ההון. הטיימינג עורר ביקורת ציבורית ואף הביא לבקשה לתביעה ייצוגית, בטענה שהחברה הפרה את חובות הגילוי שלה ופגעה בבעלי המניות, במיוחד כשימים ספורים קודם לכן, החברה מסרה דיווח מאוד חיובי שהקפיץ את המניה. הסיכוי שבחברה לא ידעו אז שבדרך יש "פצצה" הוא קטן מאוד - האם נופר הסתירה מידע מהמשקיעים? בעקבות חשיפת ביזפורטל - בקשה לתביעה ייצוגית נגד נופר.

 העזיבה נחשבת לפגיעה באחד הנכסים המרכזיים של נופר: ההנהלה עצמה. החברה, שפועלת בתחום האנרגיה המתחדשת, נתפסת בשוק ככזו שמונעת לא רק מנתונים פיננסיים אלא גם מהאמון בצוות שמוביל אותה. אותו צוות, שבנה את החברה מהקמתה והפך אותה לשחקנית גלובלית, עוזב כך נדמה, דווקא בעיצומה של קפיצת מדרגה תפעולית, כפי שצפוי מהתחזיות שפורסמו עד 2027. על רקע העזיבה, עופר ינאי המייסד ובעל השליטה, נותר לבד במערכה, ונאלץ להתמודד עם משבר אמון גובר מצד השוק. בתגובה, עבר לכהן כמנכ"ל זמני עד שלנדאו ייכנס לתפקיד בתחילת 2026.

לנדאו מגיע עם רקע משמעותי בתשתיות ובתחום האנרגיה, אך תנאי השכר שהוצגו מעוררים ביקורת בשוק ההון, בעיקר המספר שמגלם את חבילת השכר שלו: כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה.

על פי הצעת המינוי, לנדאו צפוי לקבל שכר כולל של יותר מ-9 מיליון שקלים בשנה, כולל מענק חתימה, תגמול מבוסס מניות, ובונוסים שנתיים, שחלקם לא מותנים ביעדים תפעוליים ברורים. שכרו החודשי יעמוד על כ-208 אלף שקלים, בנוסף יקבל מענק חתימה והצטרפות בהיקף של 2 מיליון שקלים, ומענק שנתי של עד 7 משכורות, בכפוף לעמידה ביעדים שייקבעו על ידי הדירקטוריון ויוגדרו כהישגים תפעוליים, פיננסיים או אסטרטגיים, אך בפועל, לפחות נכון לעכשיו, אין פירוט פומבי של קריטריונים כמותיים או מדידים. בנוסף, הוא יקבל מניות חסומות לשלוש שנים בשווי כולל של 10.5 מיליון שקלים, שאינן מותנות בעמידה ביעדים, כל זאת כאשר החברה עדיין מתמודדת עם הפסדים בשורה התחתונה. כשלוקחים את כל המסביב בחשבון מקבלים שכר של 12 מיליון שקל בשנה ואולי חמור יותר - השכר לא ממש תלוי בביצועים. הוא בעצם נקבע על ידי הדירקטוריון ובעיקר עופר ינאי והוא בעיקר מבטא את הרצון של ינאי לסגור מהר את הפרשה ולהרגיע את השוק.    

זה מסר בעייתי לשוק: חברה הפסדית (אם כי ההפסדים צפויים; יש השקעה גדולה והרווחים יגיעו בהמשך) בעיצומו של משבר אמון בוחרת להעמיס על עצמה תגמול מהגבוהים במשק, גם אם מדובר באיש מקצוע מהמעלה הראשונה.