דרור גילאון: "בכל אחד מהחודשיים האחרונים נרשם גידול של 800% בביקושים לקונצרני"

שוק קרנות הנאמנות הישראלי הצליח בשבוע החולף לגייס מיליארד שקל נוספים ולשבור שיא מבחינת היקף הנכסים שהגיעו לשיא כל הזמנים - 170 מיליארד שקל. אחת המגמות הבולטות של התקופה האחרונה בשוק הקרנות היתה המעבר של המשקיעים מהשקעה סולידית ביותר בקרנות כספיות ושקליות, לעבר שוק האג"ח בכלל והקונצרני בפרט. כ-800 מיליון שקל מתוך המיליארד שגויסו בשבוע שעבר - היו לקרנות האלו.

בהתאם, מדד תל בונד 60 רשם בחודשים האחרונים מהלך עליות משמעותי. מה-9 בספטמבר רשם המדד מהלך עליות של כמעט 6%, זאת לאחר דשדוש מסוים שנרשם מתחילת השנה (ראו גרף בתחתית הכתבה).

על השינוי בהעדפות המשקיעים ובחירתם להסיט את כספם לאפיק שנחשב מסוכן יותר, שוחח Bizportal עם דרור גילאון, סמנכ"ל ההשקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות ועם דני ירדני, סמנכ"ל השקעות באלטשולר שחם.

לדברי דרור גילאון, "בשגרה, הכסף שהציבור הישראלי חוסך לפנסיה מדי חודש מסתכם לכ-1.5 מיליארד שקל, כש-15% מהכסף הזה (כ-225 מיליון שקל) מגיע לשוק האג"ח הקונצרני הסחיר בישראל. אבל במהלך החודשיים האחרונים ראינו זינוק של כ-800% מדי חודש בביקושים היעודיים לסחורה בשוק הקונצרני מכיוון הציבור הרחב, כלומר ביקושים בסך של כ-4 מיליארד שקל בחודשיים. נוצר מצב של יתר ביקוש לסחורה בשוק הקונצרני - יש כסף גדול שמחפש סחורה ראויה".

התעוררות מבורכת בשוק הנפקות האג"ח

גילאון סבור כי להתעוררות הביקושים בשוק יש השלכות חיוביות, "כתוצאה מהצפת השוק בביקושים לאג"ח של חברות, מה שאנחנו רואים כרגע זה את ההתעוררות המחודשת והמבורכת של שוק הנפקות האג"ח. יש לכך השלכות חיוביות לא רק על המשקיעים ועל החברות המגייסות, אלא בטווח הרחוק יותר גם על צמיחת המשק, מאחר שהתעוררות שוק ההנפקות מאפשר ליותר חברות למחזר שוב חובות באמצעות שוק ההון במקום על ידי פנייה לבנקים".

עם זאת הוא ממליץ למשקיעים להיות יותר זהירים באופן בחירת ההשקעות שלהם בשוק הקונצרני. "צריך להיזהר מלרכוש כל אג"ח. משקיעים רבים בוחרים כיום להשקיע ב'תלבונד יתר' למשל, אבל צריך לשים לב שהשקעה במדד זה מספקת בעיקר עודף סיכון, כי אנחנו מדברים על אג"ח שמדורגות נמוך יותר מהאג"ח המשתייכות למדד התלבונד 60. השקעה בתל בונד יתר היא עם חשיפה גבוהה הרבה יותר לחברות העוסקות בתחום הנדל"ן לעומת חשיפה דומיננטית יותר לתחום הבנקאות בתל בונד 60. גם הנזילות באג"ח המרכיבות את מדד התלבונד יתר הרבה יותר נמוכה, וכל זה בתמורה לתוספת תשואה של כ-0.35% בלבד ביחס לתמורה בתל בונד 60".

"צריך להמשיך ולהתמקד בבחירה סלקטיבית של אג"ח קונצרניות וליצור תיק בו העוגן מורכב מאג"ח חזקות כגון בנקים ואותו לתבל באג"ח שבהן עדיין קיים מרווח תשואה שמצדיק את הסיכון".

סמנכ"ל ההשקעות של קרנות הנאמנות במנורה מבטחים מציין עוד כי "מ-2011 ועד לתקופה האחרונה ראינו בריחה המונית מהקרנות הקונצרניות. אבל הכיוון הזה השתנה על רקע העלייה בביטחון המשקיעים המלווה גם בריבית כל כך נמוכה. לדעתנו אנו צפויים לראות המשך נהירה של הציבור לקרנות הקונצרניות, זאת כל עוד מפלס הפחד העולמי ממשיך להיות נמוך יחסית".

במבט קדימה אומר גילאון כי "בסופו של דבר, הבטחון שנבנה והריבית הנמוכה מובילים את הציבור לקחת סיכונים גדולים יותר, ובהמשך התהליך הזה צפוי להוביל חלק מהכספים בשוק גם להשקעה בקרנות הנאמנות המנייתיות, עם כי היקפי ההשקעה שם צפויים להיות נמוכים יותר מבקרנות הקונצרניות".

"כבר זמן רב שהבנקים המרכזיים בעולם מדפיסים כסף כמעט בלי הגבלה, ובינתיים לא משלמים על זה מחיר בדרך של עליית שיעור האינפלציה. כל עוד זה המצב, אנחנו מעריכים שהמגמה החיובית הן בשוק הקונצרני והן בשוק המנייתי צפויה להימשך. כשיצוצו סימני האינפלציה, אז דווקא אגרות החוב הקונצרניות החזקות הן אלו שיספקו את ההגנה האינפלציונית החכמה למשקיעים, מאחר והן צמודות למדד ומספקות תוספת תשואה ביחס לאג"ח הממשלתיות".

עלייה בתיאבון לסיכון - כל עוד השקט נמשך

דני ירדני, סמנכ"ל ההשקעות באלטשולר שחם מתייחס גם הוא לנושא ואומר בשיחה עם Bizportal, "המעבר מהבונקר של הקרנות הכספיות והשקליות למיניהן לקרנות האג"ח הממשליתיות והקונצרניות מעיד על הרצון של המשקיעים לקחת על עצמם יותר סיכון. זאת בעקבות השקט היחסי בשוקי העולם בתקופה האחרונה, גם בארה"ב וגם באירופה. יש הרגשה בשוק שהמנהיגים שם עושים מאמצים על מנת שלא לתת לכללת העולם להתפרק. בנוסף לכך סביבת הריבית המאוד מאוד נמוכה - גורמת לעלייה בתאבון לסיכון".

"כל עוד הנתונים ימשיכו להיות דומים, השקט ימשך והריביות ימשיכו להיות נמוכות כל כך, (לדעתנו גם בישראל - סטנלי פישר לא יכול להתנהג בשונה מהעולם) - אין שום סיבה שהמגמה של המעבר להשקעות בנכסים מסוכנים יותר תיפסק, נהפוכו יש מצב שהמגמה שעד כה הסתכמה במספר בודד של מיליארדי שקלים - עוד תתעצם".

ירדני מזכיר כי משנת 2011, כשהתפרץ משבר החובות באירופה יצאו כ-25 מיליאד שקל מהאפיקי האג"ח הממשלתי והקונצרני ומציין כי "מה שראינו שעבר עד עכשיו לקרנות הקונצרניות זה עדיין הכסף הקטן. רמות המחירים הן עדיין סבירות בהחלט להשקעה, לדעתנו גם באג"ח הממשלתיות הארוכות וגם באג"ח קונצרניות יש עדיין בשר. כל זאת תחת הנחה שהמצב הכלכלי בעולם או המצב הביטחוני בישראל לא נפגע באופן משמעותי".

על אופן בחירת ההשקעה בשוק הקונצרני אומר סמנכ"ל ההשקעות של אלטשולר שחם, "זה כבר מזמן לא נכון לבחון את שוק האג"ח הקונצרני רק על פי הדירוגים של סוכנויות הדירוג. ניתן לראות כיום אג"ח עם דירוגים נמוכים או כלל בלי דרוג שמציעים ביטחונות וקובננטים טובים יחסית - שהם בהחלט ראויים להשקעה. לעומת זאת, יש אג"ח עם דירוג גבוה שלא ראויים להשקעה ושהדירוג שלהם בכלל לא משקף את הסיכון של אותה איגרת חוב".

"לדעתנו חייבים להסתכל כיום על האג"ח הקונצרניות בצורה מאוד סלקטיבית ולא להשקיע בצורה אופקית. אנחנו ממליצים על תהליך מובנה של בונד פיקינג. לפני הכל אני בוחן את החברה עצמה, האם היא באמת ראויה להשקעה ומה מצבה הפיננסי. הדבר השני שאני בוחן הוא את הפרמטרים השונים ששומרים על המשקיעים באג"ח במקרה שמצב החברה מידרדר. צריך כיום שיהיו מנגנונים שישמרו אליך בצורה של ביטחונות ממשיים או דרישות לעמידה באמות מידה פיננסיות שמתאימות להשקעה".

"אם התרחיש של השקט בעולם ובארץ ישמר, אני מצפה שההשקעה בקרנות אג"ח וקונצרניות מוסיף לרכז עניין. לדעתי רק בטווח הארוך יותר נתחיל לראות גם מעבר של כסף בהיקפים משמעותיים יותר גם לקרנות המנייתיות. זה עניין של אבולוציה - כל עוד האג"ח הקונצרניות מספקות בשר למשקיעים אין להם טעם לעבור להשקעה מסוכנת יותר. אבל אני מניח שברגע שהמחירים בשוק הקונצרני יעלו לרמה שבה התשואה עליהן כבר לא תהיה מספיק אטרקטיבית, ניראה מעבר משמעותי יותר גם להשקעות בקרנות המנייתיות".