יונס תוקף חזיתית: "מי שמפתח דיגיטל כאלטרנטיבה לבנקאי - פוגע בלקוחות"
"מי שמפתח את הערוצים הדיגיטליים כאלטרנטיבה לשירות בנקאי מחויב ואנושי ומנתק את הלקוחות מהבנקאי האישי שלהם - פועל בניגוד לטובת לקוחותיו" כך אמר אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות במפגש עם סטודנטים במרכז הבינתחומי בהרצליה.
בדבריו אלו תוקף למעשה יונס את את השירות החדש שהשיק בתחילת השבוע בנק לאומי - "לאומי טוטאל דיגיטל", שירות שיאפשר ללקוחות הבנק לקבל שירותי בנקאות באינטרנט באופן מלא, כאשר הוא מציע חשבון ללא עמלות עו"ש בדיגיטל.
עם השקת השירות החדש אמרה רקפת רוסק עמינח, מנכ"ל לאומי כי "לאומי רואה בבנקאות אינטרנטית יעד אסטרטגי והוא פועל בנחישות לקידומו. לאומי טוטאל דיגיטל נתפר בהתאמה מלאה ללקוחות בעלי העדפה לתקשורת באינטרנט ובסלולר, הממעטים בפעולות בנקאיות מורכבות. לקוחות לאומי טוטאל דיגיטל מקבלים בדיוק את מה שהם צריכים, ואינם נדרשים לשלם על מה שאינם צריכים".
שתי תפיסות שירות הפוכות
לדברי יונס, "ישנן היום במערכת הבנקאית שתי תפיסות שירות הפוכות: האחת יוצאת מהשאלה מה טוב לבנק, ושולחת את הלקוח לטפל בעצמו בערוצים הדיגיטליים, והשניה שלנו - שעושה מה שטוב ללקוח, ומהדקת את הקשר בינו לבנקאי האישי שלו".
"ההתפתחות הטכנולוגית בעולם הבנקאות בהחלט חשובה, אבל אסור לבלבל את היוצרות: לב ליבו של השירות הבנקאי היה ונשאר בנקאי, בשר ודם, המכיר אישית את הלקוח על צרכיו והעדפותיו, ומסייע לו באופן פעיל ויזום בניהול פעילותו הפיננסית. מי שמפתח את הערוצים הדיגיטליים כאלטרנטיבה לשירות בנקאי מחויב ואנושי ומנתק את הלקוחות מהבנקאי האישי שלהם, פועל בניגוד לטובתם של לקוחותיו", אמר אלי יונס.
הוא ציין, כי הבנקאות ההיברידית של מזרחי-טפחות אומנם משתמשת בפלטפורמה הטכנולוגית שבחלקה כוללת יכולות ייחודיות שפיתח הבנק עבור עצמו, אבל לא כדי להרחיק את הלקוחות, אלא כנתיב המוביל אותם ישירות לבנקאי האישי שלהם. "הערוצים הדיגיטליים במזרחי-טפחות נועדו לסייע ללקוח ולבנקאי האישי שלו בסניף, לנהל מערכת יחסים יומיומית, בנוחות מרבית ובזמינות אופטימלית, במגוון דרכים ואמצעים".
מנכ"ל מזרחי-טפחות הוסיף, כי הוא בהחלט מכיר בנחיצותם של צעדי התייעלות במערכת הבנקאית, אבל יעילות נעשית תוך כדי צמיחה ולא על גב הלקוחות. "אדרבא", אמר יונס, "מזרחי-טפחות השקיע ב-2011 עשרות מיליוני שקלים בפיתוח טכנולוגיה חדשנית ובהרחבת כוח האדם בסניפים על מנת לקרב את הלקוחות לבנקאים האישיים שלהם, ובה-בעת ממשיך להיות הבנק היעיל בישראל, תוך שיפור מתמשך ביחסי היעילות של הבנק".
- 12.לקוח של מזרחי 05/12/2012 17:36הגב לתגובה זואני שבוי שם כי יש לי IRA שם . המערכת הממוחשבת שלהם מפגרת מאד (לעומת דיסקונט שאני גם מכיר) אז אין להם ברירה אלא להיות היברידים
- 11.יונס דואג לדיווידנדים שלו על חשבון העמלות שלנו-שיעוף כב (ל"ת)רענן 05/12/2012 16:35הגב לתגובה זו
- 10.מדבר מי שמשלם לעובדים שכר רעב ולוקח לעצמו מליונים (ל"ת)איש רע וגועלי 05/12/2012 16:17הגב לתגובה זו
- 9.עמרי 05/12/2012 15:45הגב לתגובה זוחבל לשלם עמלות מיותרות בגלל שצריך לממן עובדים לא חיוניים, ולזה צריך להוסיף את התנאים הסוציאלים המפליגים העובדים, אז שאדון יונס לא יעבוד עלינו הוא יושב עם משכורת שמנה ואם הוא רוצה לדאוג לאזרח הקטן שייתחיל בלקצץ אצלו במשכורת או שפשוט לא יגיב, כי זה דבר מבורך.
- באמת דואגים ללקוח שם - כמה שילמו לך בשביל הטוקבק הזה? (ל"ת)צפריר 05/12/2012 18:14הגב לתגובה זו
- 8.לקוח 05/12/2012 13:24הגב לתגובה זושאני לא אוהב את הרעיון
- 7.חי במינוס 05/12/2012 12:33הגב לתגובה זוהעמלות הגבוהות התורים הארוכים ושכר המנכלי'ם של הבנקים. עם המחשב אין לי בעיות
- ועם מי תדבר שתהיה בעיה במחשב? (ל"ת)טומי 05/12/2012 13:18הגב לתגובה זו
- 6.אבטלה 05/12/2012 12:27הגב לתגובה זומיותרים?
- יובל 05/12/2012 13:13הגב לתגובה זו10 אחוז מהמשכורת שלהם ויתנו לעובדים הפשוטים הם לא יהיו מיותרים,אולי זה ידרבן את העובדים לתת שירות יותר טוב בסניפים.
- 5.צפונית 05/12/2012 12:24הגב לתגובה זויש כאלה שמתאים להם לפעול באמצעות הטכנולוגיה ויש כאלה שצריכים בנקאי. למה לא לתת ללקוחות להחליט לבד? למה לקבוע שהם חייבים לפעול בדרך מסוימת? אני אישית מאוד שמחה שתהיה גם אופציה דיגיטלית. כל הכבוד לבנק הלאומי על היוזמה!
- 4.מפחד רק על המשכורת החזירית שלוקח מפחד שהעמלות ירדו חזיר (ל"ת)טוני 05/12/2012 12:17הגב לתגובה זו
- 3.חצופה 05/12/2012 12:12הגב לתגובה זוהרי המטרה של לאומי היא בסופו של דבר לחסוך- ובגלל זה הם רוצים להתעלם מהלקוחות.
- 2.יובל 05/12/2012 12:09הגב לתגובה זועדיף אינטרנט בלי חזירים
- כי פשוט המנהלים שם בלאומי מרווחים שכר מינימום (ל"ת)צא מהסרט 05/12/2012 18:16הגב לתגובה זו
- 1.החוכמה היא באמת לשלב בין הטכנולוגיה לבין הקשר האנושי (ל"ת)יובל 05/12/2012 11:48הגב לתגובה זו

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?