מניית קליל טסה - היו"ר מסביר בהגינות שזה עוד מוקדם
צורי דבוש, יו"ר קליל, לא בונה על ביקושים גדולים בעקבות הפגיעות של הטילים ("מדובר בכמות קטנה במושגים של קליל"), אך צופה שעם תום המלחמה, הפרויקטים יזוזו וקליל תצמח; בנוסף הוא תולה תקווה במנכ"ל החדש שיממש את הפוטנציאל של החברה
צורי דבוש מניית קליל קליל -0.69% טסה בכ-26% בימים האחרונים, על רקע הציפיות הגוברות לעלייה בביקושים בשוק הבנייה לאחר תום המלחמה עם איראן. שווי השוק של החברה זינק לכ-530 מיליון שקל, כשהמשקיעים מעריכים כי הנזקים הנרחבים למבנים ובעיקר לחלונות יובילו להאצה בפרויקטים לשיקום ושדרוג נכסים. קליל, הפועלת בתחום מערכות האלומיניום, הציגה ברבעון הראשון של 2025 קפיצה של כמעט 30% בהכנסות, שהגיעו ל-97.1 מיליון שקל, למרות שורת רווח נקי צנועה של 2.2 מיליון שקל בלבד, תוצאה של עלייה בהוצאות מימון.
לצד ההתאוששות מהשפעות המלחמה, קליל ממשיכה לקדם את התוכנית האסטרטגית שלה, שבמרכזה חיזוק הקשר הישיר עם הלקוח הסופי והרחבת מגוון הפתרונות ללקוחות ולמתקינים. במקביל, הודיעה לאחרונה על מינויו של קובי לוי למנכ"ל, אדם המכיר את החברה מבפנים כבר שני
עשורים מה שמעורר ציפיות לשיפור נוסף בתפקוד ובהובלה העסקית. גם בגזרה הרגולטורית ישנה רוח גבית, לאחר שהוחלט להטיל ערובה זמנית גבוהה על יבוא פרופילי אלומיניום מסין, מה שעשוי לצמצם תחרות בלתי הוגנת ולחזק את היצרנים המקומיים. ברקע לכל אלו, קליל שומרת על מבנה פיננסי
איתן עם יתרות מזומנים גבוהות וללא חוב, ומביטה קדימה. יו"ר החברה, צורי דבוש, מסביר בראיון עם ביזפורטל על כך שהחברה נערכת מראש לתרחיש של עימות ממושך, מה המשמעות של הערובה הזמנית שהוטלה על יבוא מסין, ואילו שינויים צפויים
בשנים הקרובות בהובלת המנכ"ל החדש קובי לוי.
קליל סיימה את הרבעון הראשון עם צמיחה מרשימה של כמעט 30% בהכנסות, אך עם ירידה ברווח הנקי, מה מסביר את הפער הזה?
"הרבעון היה מוצלח
יותר מהקודמים אבל אנחנו סובלים מתופעות המלחמה. זה רבעון אומנם טוב יותר מהקודם אבל עדיין רחוקים מהימים טרום המלחמה. הפער נובע מכמויות המכירה ומתמהיל המוצרים והבעיות בענף הבנייה".
- קליל בהפסד נקי: החלונות התנפצו אבל לא היה מספיק צוות; נתקעה עם מלאי אלומיניום יקר
- קליל: צמיחה בהיקף המכירות - הרווח הנקי ירד ב-29% ל-2.2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת הדוחות ציינתם התחלה של יישום התכנית האסטרטגית 'הלקוח במרכז'. מהם הסימנים המוקדמים להצלחה של התכנית, ואילו צעדים נוספים צפויים בהמשך 2025?
"המטרה שלנו להיות יותר מוכווני לקוח ולהיות עם יותר אוזן קשבת לצרכי הלקוחות. זה אומר שאנחנו מפתחים מוצרים שהם יותר מותאמים
לצרכי הלקוח, נפשט למתקינים את נושא הייצור, נייצר פתרונות על מנת להקל על המתקינים. אלה דברים שאנחנו עובדים עליהם. פרסנו יותר עובדים בשטח וברגע שנהיה יותר נוכחים בשטח, נראה את התוצאות. זה מהפך בקליל, כי
עד היום מכרנו דרך סיטונאים ומתקינים, פחות ליוונו את הלקוח בתהליך המכירה, וזה הולך להשתנות".
המלחמה עם איראן תוביל לעלייה בביקושים? אתם כבר שמים לב לזה? עד כמה משמעותי זה יכול להיות?
"כל ענף הבנייה עולה. השוק מנסה לנחש את סיום המלחמה. היו לנו כמה גלים כאלה בשנה וחצי האחרונות, שכל פעם שחשבו שהנה זה הולך להסתיים, וענף הבנייה עלה, וכשראו שזה לא הסוף - המחירים ירדו. השוק מצפה שהמלחמה תסתיים. אנחנו נערכים לביקושים, ואנחנו
נערכים למצב שהבלתי צפוי יימשך תקופה ארוכה - להערכתי הוא לא יסתיים בחודשים הקרובים. אנחנו כהנהלה וכארגון מתפקדים ומתפעלים את העסק כאילו המצב יימשך לאורך זמן. אני לא רואה את הסוף כרגע. אנחנו לא נתעשר מהחלונות. כל פגיעה כזאת היא פגיעה מאוד קשה, נפגעו הרבה בתים
וחלונות אבל במספרים שאנחנו מדברים עליהם בייצור חלונות מדובר בכמות קטנה. למרות שזה נראה הרבה, במושגים של מפעל זה לא הרבה. אנחנו נוכל ליהנות מפירות היצירה שלנו בתום המלחמה, כשהפרויקטים יחלו לזוז וכשהעובדים יחזרו לעבודה - אז קליל תצמח".
- נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
המפעל עובד בימים האלה כרגיל?
"המפעל היה סגור ביום ראשון. אתמול חזרנו לפעילות. קשה להגיד שהפעילות רגילה כי נמצאים רק העובדים ההכרחיים. חלק מעובדי הפריפריה,
שהם לא עובדי הייצור, עובדים מהבית. אנחנו במתכונת מוגבלת. התקופה מאוד מתוחה ולא צפויה".
הממונה החליט להטיל ערובה זמנית בגובה של עד 146% על יבוא פרופילי אלומיניום מסין, מה שעשוי לשנות את מאזן הכוחות בשוק. איך אתם נערכים לזה ומה הציפיות שלכם?
"ההיטל בא למנוע תחרות לא הוגנת שבאה מסין. להערכתי מחירי החלונות לא יעלו, כי לישראל מגיע ייבוא מלא מעט מדינות כמו: יוון, טורקיה, פורטוגל, מזרח אירופה
וכו' - מדינות עם במחיר תחרותי אבל הוגן, בשונה מסין. שמעתי יבואנים שטוענים שההיטל ימנע יבוא פרופילים לארץ - זה שקר, כי עדיין ימשיך להיות ייבוא במחירים זולים לישראל מהרבה מדינות. ולכן זה לא יעלה את מחיר החלונות כמו שהיבואנים טוענים. ההיטל היצף בא למנוע תחרות
לא הוגנת מסין. לא צופה שינוי מהותי בשוק האלומיניום. קליל תצליח לא בגלל היטל היצף, אלא בגלל הייחודיות והאיכות שלנו".
לאחר מינויו של קובי לוי למנכ"ל וכניסתה של סמנכ"לית כספים חדשה, עד כמה השינויים בהנהלה צפויים להשפיע על אופן קבלת ההחלטות, על היעדים? איך אתם מתכוונים להשביח את החברה ולהציף ערך למשקיעים בשנים הקרובות?
"קובי זה מנהיג עתיר ניסיון. אני רציתי שיהיה מנכ"ל כבר מ-2004, הוא סירב
והשגנו ממנו רק ליווי. המשבר שהיה עם עזיבת המנכ"ל הקודם דחף את קובי להסכים להיות מנכ"ל בקליל. לדעתי זה יהיה שינוי חיובי, כי הוא מכיר את החברה טוב והוא ידע למנף את היכולת לכדי הצלחה".
לחברה יתרות מזומנים משמעותיות וללא חוב פיננסי. האם יש כוונות לבצע רכישות, להתרחב לתחומים נוספים?
"אנחנו לאורך השנים אמרנו שנעשה רכישות. אני לא רוצה להבטיח עוד, אני לא שולל. אנחנו בוחנים כל הזמן".
האם אתם שוקלים גם כניסה לשוק הבינלאומי בשנים הקרובות?
"פחות הכיוון כרגע. אנחנו ממוקדים בשוק הישראלי, יש לנו הרבה מקום לצמוח פה. זה לא יקרה בטווח
זמן הקרוב".
- 2.יפה. מכפיל 250 על הרווח (ל"ת)אנונימי 18/06/2025 14:04הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 18/06/2025 12:37הגב לתגובה זושלא יעשו עלכם רושם מחברת קליל הבכיינים רצו לשר הכלכלה להעלות את המס על ייבוא אלומיניום מחולכדי שהם יוכלו להישתלט על השוק במדינה ולהפוך למונופול פחדנים ובכיינים
יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.57% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאודיוקודס מזנקת 10%, גילת מוסיפה 7.3%; מדד הביטוח מזנק 3.7% ומדד הבנקים מאבד 1.4%
אודיוקודס מזנקת אחרי שיחה אופטימית של המנכ״ל עם ביזפורטל: ״מחיר המניה יקפוץ ב-50%-100% בשנה שנתיים הקרובות״ - על השיפט שחברת התקשורת עושה ולאן היא צועדת; במקביל, הבנקים מתממשים אחרי ששר האוצר איים בהטלת מיסוי על הרווחים
אודיוקודס, שבעבר נחשבה לשחקנית שעוסקת בעיקר בחומרה ותקשורת קולית לארגונים, עוברת בשנים האחרונות מהפך. החברה, שנולדה בעידן המרכזיות והטלפוניה, מנסה להפוך לשחקנית תוכנה ו-AI. היא רוצה לספק לא רק תשתית לתקשורת בשביל הארגונים, אלא גם כלים שמבינים את השיחות, מתמללים, מנתחים את התוכן ומחברים אותו ישירות לתהליכי העבודה של הארגון. אודיוקודס 9.82% דיווחה על הכנסות שעלו ב-2.2% ל-61.5 מיליון דולר, גם הרווח למניה עקף את הצפי הרווח הנקי עמד על 2.7 מיליון דולר והרווח למניה על בסיס Non-GAAP הגיע ל-0.17 דולר.
אבל לצד המספרים, בשוק יש גם ספקות. בעיקר סביב השאלה האם אודיוקודס תצליח לבדל את עצמה בעולם שבו פתרונות תמלול, סיכום ואוטומציה כבר הפכו למוצר שיש כמעט בכל פלטפורמה.
מנכ"ל החברה, שבתאי אדלרסברג, דווקא משדר ביטחון מלא: "אני מעריך שהמניה תעלה ב-50%-100%" הוא אומר בראיון לביזפורטל. "המחיר בשוק דפוק, אבל הפוטנציאל עצום." - מנכ"ל אודיוקדס שולח אתכם לרכוש את המניה - הנה הסיבות
שר האוצר מפיל את מניות הבנקים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את מתווה התקציב לשנה הבאה והתמקד במסר חברתי: הפחתת מיסים לשכבות העובדות ומילואימניקים, לצד כוונה למיסוי גבוה יותר על גופים רווחיים, ובראשם הבנקים. לדבריו, “אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד רק כי הנגיד העלה ריבית”, תוך ביקורת חריפה על שולי הרווח של הבנקים ועל כך שבנק לאומי הגיע לשווי שוק של 100 מיליארד שקל “על חשבון הציבור”. סמוטריץ' הבטיח כי תקציב 2026 יכלול הורדת מס הכנסה לעידוד צמיחה, רפורמות ביוקר המחיה ובמשק החלב, והתייעלות בתקציב הביטחון, הכל תוך שמירה על המסגרות הפיסקליות. להרחבה "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
מדד הבנקים יורד כ-1.4%, ובכך לאומי לאומי -2.14% מאבדת את התואר ״החברה הראשונה בבורסה בשווי של 100 מיליארד שקל״. מדד ת״א ביטוח נהנה מהיחסיות ומתחזק ב-3.7%.
- בכמה עלו החסכונות שלכם היום?
- פלסאנמור זינקה 32%, נקסט ויז'ן 5.5%, ברן 9%; חלל תקשורת איבדה 5.3% - נעילה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במדדי הדגל נרשמת מגמה שלילית, שמתמתנת מעט - ת״א 35 מאבד 0.1% כשהבנקים מושכים אותו ללמטה בעוד הביטוח מושך מעלה, ת״א 90 בירידה של 0.4%.
האם אנחנו בעיצומו של גל פיטורים רחב בגלל ה-AI? אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה? "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל
