מיה דיינמיקס מכניסה את אלתא כשותפה לחברת הבת; המניה מזנקת ב-25%
חברת הבת של התעשייה האווירית תקבל אופציות ל-50% ממניות מיה רובוטיקס, חברת הבת של מיה דיינמיקס, ותהיה אחראית על הפיתוח וההפצה של המערכות הביטחוניות של החברה
מיה דיינמיקס מיה דיינמיקס 13.14% המפתחת כלי תחבורה קלים מדווחת על הסכם על חברת אלתא, חברת בת של התעשייה האווירית, במסגרתה תיכנס החברה כשותפה בחברת הבת מיה רובוטיקס ותקבל אופציות ל-50% מהמניות. אלתא תהיה אחראית על פיתוח מערכות השליטה מרחוק והאבזור של הרובוט למשימות ביטחוניות כמו גם על ההפצה של של מיה דיינמיקס בשוק הביטחוני בישראל ובעולם, כשיעד המכירות המינימלי שלה בתחום יעמוד על כ-1,000 רובוטים ב-3 שנים. מניית מיה דיינמיקס מזנקת ב-25%.
אלתא כבר הזמינה שני רובוטים ממיה רובוטיקס בחודש שעבר בתמורה ל-300 אלך דולר, ובעת מימוש האופציות תעביר אלתא למיה רובוטיקס סכום של כ-700 אלף דולר, שלפי החברה ישומש כתקציב נוסף למחקר ופיתוח. בנוסף, החברה ציינה כי מיה רובוטיקס בוחנת גיוס הון במהלך החודשים הקרובים לצורך האצת פיתוח אב-טיפוס.
"אנו גאים בחתימת ההסכם עם אלתא מערכות אשר מהווה אבן דרך חשובה עבור מיה דיינמיקס", מסר מנכ"ל מיה דיינמיקס, איציק קלדרון. "לצד הבעת אמון בחזון, בטכנולוגיה וביכולות של מיה דיינמיקס, אנו רואים חשיבות רבה בשותפות עם אלתא, אשר מביאה
ניסיון עשיר בתחום השליטה מרחוק והאוטונומיה וכן ניסיון של עשרות שנים במכירות בהיקף של מיליארדי דולרים בשנה, אשר מייצר נתיב עסקי חשוב למיה רובוטיקס לשוק הביטחוני בארץ ובעולם. כשותפה, אלתא תתמוך בהאצת פיתוח הפתרונות הרובוטיים של החברה, בחדירה לשוק הביטחוני ובהגשמת
החזון להפוך לשחקנית בינ"ל מובילה בתחום הרובוטיקה הביטחונית".
מיה דיינמיקס דיווחה על שיפור בתוצאות ב-2024 אבל היא עדיין מפסידה וממשיכה לשרוף כסף. ההכנסות ב-2024 גדלו בכ-112.6% והסתכמו לכ-15.1 מיליון שקל לעומת 7.1 מיליון שקל בשנת 2023, כשההפסד הנקי בשנת 2024 הסתכם בכ-2.14 מיליון שקל לעומת הפסד של 8.6 מיליון שקל בשנת 2023.
- מיה דיינמיקס דיווחה על שלוש הזמנות חדשות השבוע; תקים מרכז שירות בארה"ב
- מיה דיינמיקס הכפילה את המכירות וצמצמה הפסדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיה שרפה ב-2024 כ-1.45 מיליון שקל אבל מספר הזמנות קטנות וגיוס של 9 מיליון שקל בתחילת השנה בינתיים מאפשרים לה להמשיך לפעול. לפעילות הביטחונית שלה לכאורה יש פוטנציאל בעיקר מכיוון שמדובר בעבודה מול לקוחות גדולים ובחוזים לטווח ארוך. הכניסה של אלתא למיזם היא סימן חיובי אבל אין שום הבטחה שהוא יצליח, ולמעשה גם אלתא משאירה לעצמה את הדלת פתוחה כשהיא יכולה גם לא לממש את האופציות. אלתא כן תתחיל לעבוד על הפיתוח ועל השיווק של המוצרים כך שזה במדיה רבה בידיים שלה, אבל זה סיכון שעדיין קיים וצריך לקחת אותו בחשבון.
- 1.רועיייי 16/04/2025 13:20הגב לתגובה זובהצלחה

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').