התלות בארה"ב מעמיקה: המשקיעים האמריקאים מחזיקים את הכלכלה הישראלית בשנת המלחמה
דוח העסקאות 2024 של פאהן קנה Grant Thornton ישראל מציג: 70% מההשקעות הישראליות מופנות לחו"ל - עלייה חדה בהשוואה לשנים קודמות; משקיעים אמריקאים מעורבים ב-88% מההשקעות במשק הישראלי; ישראל מאבדת את מקומה בטבלת ה-OECD: ירדה למקום ה-15 בהיקף העסקאות
הקשר העמוק בין ישראל לארצות הברית מקבל משמעות כלכלית דרמטית בשנת 2024, כאשר המשקיעים האמריקאים מתגלים כעמוד התווך של המשק הישראלי בתקופת משבר - כך עולה מדוח העסקאות השנתי של פאהן קנה Grant Thornton ישראל שפורסם היום. על פי הדוח, המשקיעים האמריקאים היו
מעורבים ב-88% מכלל ההשקעות במשק הישראלי, עם 138 עסקאות בהיקף של 5.8 מיליארד דולר.
דוח העסקאות השנתי, המנתח את שוק העסקאות הישראלי מינואר 2024 ועד סוף דצמבר, מצביע על תמונה מורכבת. בעוד שהמשקיעים האמריקאים ממשיכים להביע אמון במשק
הישראלי גם בתקופת משבר, המשקיעים הישראלים עצמם מעדיפים להפנות את השקעותיהם לחו"ל בשיעור חסר תקדים של 70% מכלל השקעותיהם - עלייה משמעותית בהשוואה ל-66% בשנת 2023 ו-63% בשנת 2022.
דוח העסקאות השנתי של פאהן קנה Grant Thornton ישראל,
המתפרסם בתחילת 2025, מציג ניתוח מקיף של שוק העסקאות הישראלי מינואר 2024 ועד 28 בדצמבר 2024. המחקר המעמיק מתמקד בעסקאות שהיקפן נע בין 5 מיליון דולר למיליארד דולר, כאשר לפחות אחד הצדדים המעורבים - בין אם כרוכש, מוכר או כחברת מטרה - הינו ישות ישראלית. הניתוח
מקיף את כל סוגי העסקאות בשוק, החל מעסקאות מיזוגים ורכישות המהוות רכישת שליטה של מעל 50 אחוזים, ועד לעסקאות השקעה בהן נרכש חלק מהחברה, כאשר כל העסקאות הנכללות בדוח הן כאלו שהושלמו בפועל.
"הנתונים משקפים תלות הולכת וגוברת של המשק
הישראלי בהון האמריקאי," אומר רו"ח שלומי ברטוב, מנכ"ל פאהן קנה יועצים. "בעוד שהמשקיעים הישראלים מגלים זהירות יתר ומעדיפים להשקיע בחו"ל, המשקיעים האמריקאים ממשיכים להזרים הון משמעותי למשק הישראלי, מה שמייצב את השוק בתקופה מאתגרת במיוחד".
- "אנחנו מעצמת סייבר, ויש התעניינות תמידית של משקיעים בתחום. יש התעוררות גם בביוטק, אנרגיה, קלינטק ופינטק"
- דוח פאהן קנה: ירידה של 62% בהיקף העסקאות בישראל; האמריקאים שולטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתוני הדוח מצביעים על מגמה מדאיגה בכל הנוגע למיקומה של ישראל בזירה הבינלאומית. ישראל, שדורגה במקום ה-12 בשנת 2022 בטבלת מדינות הOECD מבחינת היקף העסקאות, ירדה למקום ה-14 בשנת 2023 והמשיכה להידרדר למקום ה-15 בשנת 2024. הנסיגה במיקומה של ישראל משקפת לא רק
את הירידה בהיקף העסקאות המקומי, אלא גם את התחזקותן של מדינות מתחרות בזירה הגלובלית.
המשקיעים האמריקאים, שהובילו את טבלת המשקיעים הזרים עם 138 עסקאות בהיקף של 5.8 מיליארד דולר, נותרו הכוח המניע המרכזי בשוק העסקאות הישראלי. אחריהם
ניצבים המשקיעים הבריטים עם 24 עסקאות בהיקף של 1.2 מיליארד דולר. הבאים הם גרמניה, סינגפור, שוויץ ויפן שהיו מעורבות ב- 10 עסקאות ומעלה כ"א עם היקפים ממוצעים של כ- 650 מיליון דולר. 63% מהכספים המוזרמים לשוק העסקאות הפרטי בישראל מקורם בעסקאות שבהן לא מעורבים משקיעים
ישראלים, נתון המדגיש את התלות הגוברת של המשק המקומי בהון זר.
"הזירה העסקית הישראלית עוברת טלטלה משמעותית בהרגלי ההשקעה," מסביר ברטוב. "בעוד שבעבר ראינו איזון בין השקעות מקומיות להשקעות בחו"ל, כיום אנו עדים למגמה ברורה שבה המשקיעים
הישראלים מעדיפים להפנות את מרבית השקעותיהם לשווקים זרים. מגמה זו, שהחלה להסתמן בשנים האחרונות, התעצמה משמעותית ב-2024". הניתוח המעמיק של דפוסי ההשקעה הישראליים מראה כי ארצות הברית מושכת את החלק הארי של ההשקעות הישראליות בחו"ל, עם 44% מכלל ההשקעות. אחריה ניצבות
סינגפור עם 5.6% מההשקעות ושוודיה עם 3.8%. דפוס זה מצביע על העדפה ברורה של המשקיעים הישראלים לשווקים מפותחים ויציבים, במיוחד בתקופות של אי-ודאות גיאופוליטית.
- אקזיט ישראלי, ארביטרז' שלילי ומה יהיה היום בבורסה?
- אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
במקביל, הדוח מצביע על שינוי מהותי בהיקף ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שהמשקיעים
האמריקאים שומרים על רמת מעורבות גבוהה, משקיעים ממדינות אחרות הפחיתו את היקף פעילותם בשוק הישראלי. הירידה בולטת במיוחד בקרב משקיעים אירופאים, שהיקף השקעותיהם בישראל הצטמצם משמעותית בהשוואה לשנים קודמות.
"המשק הישראלי נמצא בנקודת
מפנה משמעותית," מדגיש ברטוב. "התלות הגוברת בהון האמריקאי, לצד הנטייה של משקיעים ישראלים להשקיע בחו"ל, מעלה שאלות מהותיות לגבי עתיד הכלכלה הישראלית. מצד אחד, הקשר החזק עם ארצות הברית מספק עוגן יציב בתקופות של אי-ודאות. מצד שני, ריכוזיות גבוהה מדי של מקורות
המימון עלולה להוות סיכון בפני עצמו".
הדוח מצביע גם על השפעות ארוכות טווח של מגמות אלו על המשק הישראלי. בין היתר, נראה כי הירידה במיקום ישראל בדירוג הOECD משקפת לא רק שינויים בהיקפי ההשקעות, אלא גם שינוי תפיסתי עמוק יותר בקרב המשקיעים הגלובליים לגבי מעמדה של ישראל כיעד השקעה אטרקטיבי. ההתפתחויות בשוק העסקאות הישראלי בשנת 2024 מחדדות את החשיבות של גיוון מקורות ההשקעה ושמירה על איזון בריא בין הון מקומי להון זר," אומר ברטוב. "אמנם היחסים החזקים עם ארצות הברית הם נכס אסטרטגי חשוב, אך חיוני לפעול להרחבת מעגל המשקיעים ולחיזוק האטרקטיביות של השוק המקומי גם עבור משקיעים ישראלים".
הנתונים מצביעים על כך שלמרות האתגרים, השוק הישראלי ממשיך למשוך השקעות משמעותיות, עם היקף עסקאות כולל של 17.2 מיליארד דולר ב-2024. עם זאת, השינוי בהרכב
המשקיעים והמגמה המתמשכת של העדפת השקעות בחו"ל על פני השקעות מקומיות מחייבים חשיבה מחודשת על האסטרטגיה הכלכלית הלאומית. "בסופו של דבר, היכולת של המשק הישראלי לשמר את מעמדו כמוקד משיכה להשקעות תלויה במספר גורמים," מסכם ברטוב. "חיזוק היציבות הרגולטורית, שיפור
הוודאות העסקית, והמשך טיפוח היתרונות התחרותיים של ישראל בתחומי החדשנות והטכנולוגיה - כל אלה יהיו קריטיים להמשך צמיחת המשק ולשימור מעמדה של ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעות בזירה הבינלאומית".
נתונים מעניינים נוספים שמופיעים בדו"ח
נתוני הייטק מרכזיים
- 85% מהיקפי העסקאות בעלות אוריינטציה טכנולוגית
- רק 4 קרנות הון סיכון ביצעו 10 עסקאות ומעלה
- ירידה למקום ה-15 בדירוג ה-OECD בהיקף עסקאות
היקף העסקאות הכולל
- 17.2 מיליארד דולר סה"כ בשנת 2024
- גידול של 24% לעומת 2023
- עדיין ירידה של 50% במספר העסקאות ו-60% בהיקף הכספי לעומת 2021
- 1.נאור 08/01/2025 17:05הגב לתגובה זואין דבר יותר חיובי מזה ובטטח הארוך זה מהוות עוגן מייצב למשק בזמני משבר.

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 0% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאקזיט ישראלי, ארביטרז' שלילי ומה יהיה היום בבורסה?
פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי; הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי; וגם - עסקת נשק של ארה"ב-סעודיה תקרב נורמלציה?
אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי
הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות
בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל
להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
נפתח עם אקזיט ישראלי. חברת אורביט אורביט 0% הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות.
מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות.
ואם דיברנו על התפתחות ביטחונית, סעודיה מתקרבת לעסקת ענק עם ארה"ב לרכישת מטוסי קרב חמקניים מדגם F-35. לפי דיווח בלעדי של רויטרס, הפנטגון אישר שלב מרכזי בתהליך, שצפוי לכלול עד 48 מטוסים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. מדובר בצעד ראשון מסוגו זה שנים, שמאותת על שינוי בגישה האמריקנית כלפי הממלכה ועל פתיחות גוברת למכירת טכנולוגיה מתקדמת למדינות ערביות שאינן בנורמליזציה מלאה עם ישראל, אך ייתכן שהנורמליזציה עם ישראל תעמוד כתנאי להשלמת העסקה. העסקה עדיין דורשת אישור סופי של הממשל והקונגרס, ובישראל תוהים האם מאזן הכוחות עשוי להשתנות בעתיד, ועד כמה מדובר בצעד לקראת הסדר בין המדינות.
- אודיוקודס זינקה 7%; מדד הביטוח זינק 3.9% מדד הבנקים נעל בירידה של 1.5% - נעילה שלילית בבורסה
- בכמה עלו החסכונות שלכם היום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועוד בהקשר הגיאופוליטי, הלילה הושב עוד חלל חטוף לישראל, ובכך עוד 7 חללים חטופים נותרו בעזה. מדובר בצעד אם כי קטן לקראת השלב השני של העסקה, שעל פי הערכות צפוי להיות מורכב יותר הן מהצד הישראלי והן מהצד של ארגון הטרור חמאס.
