הירשמו
  1. ראשי
  2. BizTech
סטטיסטיקה קרנות נאמנות חישוב
צילום: Istock

חברת הפינטק Fair תשיק פלטפורמה למסחר בקרנות נאמנות

המוצר המאפשר מסחר בקרנות נאמנות תחת פלטפורמה אחת. כמו כן תקווה החברה כי השירות אותו היא שואפת להשיק ייצר תחרות בשוק ויוביל להורדת המחירים עבור הצרכן
תומר אמן | (4)
נושאים בכתבה Fair פינטק קרנות נאמנות

חברת הפינטק Fair פיתחה ממשק דיגיטלי המאפשר רכישת קרנות נאמנות באופן מקוון. על פי החברה, המוצר אותו פיתחה מאפשר הפצה של יחידות של קרנות נאמנות באופן ישיר למשקיעים. החברה מאמינה כי בעזרת הפלטפורמה שפיתחה תוכל האחרונה לרכז את כלל חיפושי ורכישות קרנות הנאמנות תחת ממשק אחד בו לדבריה לא תגבה דמי משמרת, עלויות קניה ומכירה וללא תשלום של עמלות מצד הלקוח. 

 

>>> נותנים לך מתנה - לא תיקח? המומחים של ביזפורטל ילמדו אותך השקעות (ללא עלות) - להרשמה לקורס

בניגוד לאופן רכישת קרנות הנאמנות אשר היה נהוג עד כה, החברה מדווחת כי בפלטפורמה שלה יוכל הלקוח לתור אחר הקרן בה הוא חפץ להשקיע ולאחר מכן גם לרכוש אותה באותו ממשק, וזאת בניגוד לצורך ברכישת הקרן בהליך נפרד כפי שהיה בעבר. גם בהיבט העלויות תקווה החברה להביא שינוי, כאשר החברה מדווחת כי הטכנולוגיה אותה פיתחה תשטיח את מגרש השיווק והמכירה של קרנות הנאמנות שכן עד היום חברות קרנות הנאמנות היו תלויות בערוץ שיווק יחיד. 

 

על פי החברה, "פעילות פלטפורמת ה-FINTECH במתכונת הזו צפויה להיטיב עם הציבור באמצעות הפיכת קרנות הנאמנות למוצר דיגיטלי ולענות על צורך ורצון של הציבור." הפעילות המתוכננת טומנת בחובה הזדמנות לשכלל ולהעמיק את שוק ההון הישראלי באמצעות הקמת פלטפורמה תחרותית שתתרום, כך מאמינים בחברה, לפישוט תהליך הצטרפותו של לקוח פוטנציאלי לשירות והפיכתו לנגיש.

 

לפני כשנתיים פרסמה הרשות לניירות ערך  "קול קורא" שהופנה לכלל הגורמים המעוניינים לפעול כברוקר קמעונאי בישראל בהפצה של קרנות נאמנות. המהלך נועד לאפשר לציבור הרחב ליהנות משירותי מסחר ישירים וזולים יותר לטובת קידום חדשנות טכנולוגית בשוק ההון והוזלת עלויות של השירותים הפיננסיים. לשם כך, הרשות והבורסה פעלו לקדם שינויים ברגולציה ובתקנון הבורסה במטרה להקל על הברוקרים, בדגש על הפחתת דרישות הון ודיגיטציה מלאה של תהליך פתיחת חשבון ניירות ערך, כנהוג בשוקי ההון בעולם. כעת תקווה החברה כי היא תוכל לפעול בערוץ זה. 

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דויד 19/12/2022 08:45
    הגב לתגובה זו
    זה בדיוק מה שחיפשתי!
  • 3.
    שלי 22/11/2022 04:05
    הגב לתגובה זו
    בלי שום מתווכת באמצע
  • 2.
    חגית 01/08/2022 22:36
    הגב לתגובה זו
    קונה קרנות בלי עמלה...אחרית הימים
  • 1.
    א.ח 30/11/2021 19:20
    הגב לתגובה זו
    חוץ מהעובדה שהציבור לא קונה קרנות נאמנות אלא רק דרך יועץ הבנק. בקרב משקיעים עצמאיים המילה קרנות נאמנות מסמלת עולם ישן - הם קונים ETF בחו"ל או מניות / קריפטו בעצמם.
האקר סייבר האקרים פריצה מחשבים הייטק אבטחת מידע
צילום: Istock

האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת

חוקרי סייבר בדרום קוריאה חשפו כי האקרים מצפון קוריאה ניצלו את ChatGPT להפקת מסמכים מזויפים לצורכי פישינג והציגו באיזו קלות ניתן לעקוף מנגנוני הגנה בבינה מלאכותית ולבצע מתקפות ריגול דיגיטליות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה האקרים בינה מלאכותית

חוקרי אבטחת מידע דרום קוריאניים חשפו השבוע מקרה בו קבוצת האקרים צפון קוריאנית השתמשה ב-ChatGPT ליצירת תעודת זהות צבאית מזויפת. המסמך המזויף שימש במסגרת התקפת סייבר שכוונה נגד יעדים בדרום קוריאה. המקרה מצטרף למגמה גוברת של שימוש בכלי בינה מלאכותית לפעילות ריגול.


קבוצת האקרים הידועה בשם "קימסוקי" יצרה מסמך מזויף של תעודת זהות צבאית דרום קוריאנית. המסמך היה אמור להפוך הודעת פישינג לאמינה יותר. ההודעה הכילה קישור לתוכנה זדונית המסוגלת לחלץ מידע ממחשבי הקורבנות. זו אינה הפעם הראשונה שצפון קוריאה עושה שימוש בבינה מלאכותית למטרות כאלה. באוגוסט דיווחה חברת אנתרופיק כי האקרים צפון־קוריאנים השתמשו בכלי Claude Code כדי להתחזות לעובדי טכנולוגיה ולהתקבל לעבודה בחברות אמריקניות, שם ביצעו משימות טכניות לאחר שהתקבלו.


OpenAI מסרה בפברואר כי חסמה חשבונות חשודים של גורמים מצפון קוריאה. לפי החברה, המשתמשים יצרו קורות חיים ומכתבי פנייה מזויפים כדי לגייס עובדים למיזמים שלהם. במקרה האחרון כוונו ההתקפות לעיתונאים, חוקרים ופעילי זכויות אדם העוסקים בנושאי צפון קוריאה. ייתכן שהנפגעים נבחרו בשל עיסוקם בפרסום מידע על המשטר.


הממשל האמריקני טוען כי צפון קוריאה משתמשת בהתקפות סייבר, בגניבת מטבעות דיגיטליים ובשירותי קבלנות טכנולוגית כדי לאסוף מידע ולממן את תוכניותיה, לרבות פיתוח נשק גרעיני, ובכך לעקוף סנקציות.


במהלך המחקר, החוקרים ביצעו ניסוי כדי להבין איך נוצר המסמך המזויף. כאשר ביקשו מ-ChatGPT ליצור תעודת זהות ממשלתית - פעולה הנחשבת בלתי חוקית בדרום קוריאה - המערכת סירבה לבקשה. אולם כשהם שינו מעט את אופן ניסוח הבקשה, המערכת הסכימה ליצור את המסמך הרצוי. הממצא מעלה חששות לגבי הקלות שבה ניתן לעקוף מנגנוני הבטיחות של כלי בינה מלאכותית ולנצל אותם למטרות זדוניות. זה מדגים פער בין המדיניות המוצהרת של חברות הטכנולוגיה לבין היכולת הפרקטית לאכוף אותה.

האקר סייבר האקרים פריצה מחשבים הייטק אבטחת מידע
צילום: Istock

האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת

חוקרי סייבר בדרום קוריאה חשפו כי האקרים מצפון קוריאה ניצלו את ChatGPT להפקת מסמכים מזויפים לצורכי פישינג והציגו באיזו קלות ניתן לעקוף מנגנוני הגנה בבינה מלאכותית ולבצע מתקפות ריגול דיגיטליות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה האקרים בינה מלאכותית

חוקרי אבטחת מידע דרום קוריאניים חשפו השבוע מקרה בו קבוצת האקרים צפון קוריאנית השתמשה ב-ChatGPT ליצירת תעודת זהות צבאית מזויפת. המסמך המזויף שימש במסגרת התקפת סייבר שכוונה נגד יעדים בדרום קוריאה. המקרה מצטרף למגמה גוברת של שימוש בכלי בינה מלאכותית לפעילות ריגול.


קבוצת האקרים הידועה בשם "קימסוקי" יצרה מסמך מזויף של תעודת זהות צבאית דרום קוריאנית. המסמך היה אמור להפוך הודעת פישינג לאמינה יותר. ההודעה הכילה קישור לתוכנה זדונית המסוגלת לחלץ מידע ממחשבי הקורבנות. זו אינה הפעם הראשונה שצפון קוריאה עושה שימוש בבינה מלאכותית למטרות כאלה. באוגוסט דיווחה חברת אנתרופיק כי האקרים צפון־קוריאנים השתמשו בכלי Claude Code כדי להתחזות לעובדי טכנולוגיה ולהתקבל לעבודה בחברות אמריקניות, שם ביצעו משימות טכניות לאחר שהתקבלו.


OpenAI מסרה בפברואר כי חסמה חשבונות חשודים של גורמים מצפון קוריאה. לפי החברה, המשתמשים יצרו קורות חיים ומכתבי פנייה מזויפים כדי לגייס עובדים למיזמים שלהם. במקרה האחרון כוונו ההתקפות לעיתונאים, חוקרים ופעילי זכויות אדם העוסקים בנושאי צפון קוריאה. ייתכן שהנפגעים נבחרו בשל עיסוקם בפרסום מידע על המשטר.


הממשל האמריקני טוען כי צפון קוריאה משתמשת בהתקפות סייבר, בגניבת מטבעות דיגיטליים ובשירותי קבלנות טכנולוגית כדי לאסוף מידע ולממן את תוכניותיה, לרבות פיתוח נשק גרעיני, ובכך לעקוף סנקציות.


במהלך המחקר, החוקרים ביצעו ניסוי כדי להבין איך נוצר המסמך המזויף. כאשר ביקשו מ-ChatGPT ליצור תעודת זהות ממשלתית - פעולה הנחשבת בלתי חוקית בדרום קוריאה - המערכת סירבה לבקשה. אולם כשהם שינו מעט את אופן ניסוח הבקשה, המערכת הסכימה ליצור את המסמך הרצוי. הממצא מעלה חששות לגבי הקלות שבה ניתן לעקוף מנגנוני הבטיחות של כלי בינה מלאכותית ולנצל אותם למטרות זדוניות. זה מדגים פער בין המדיניות המוצהרת של חברות הטכנולוגיה לבין היכולת הפרקטית לאכוף אותה.