אסדת גז קידוח תמר אסדה
צילום: אלבטרוס

דברים שאמר שר הנפט המצרי באבו דאבי - מפילים כעת את מניות הגז בת"א

טארק אל-מולה סימן בביקורו בנסיכות את הכיוון של מדיניות האנרגיה המצרית מניית קבוצת דלק צוללת
מערכת Bizportal | (35)
נושאים בכתבה אסדה

שר הנפט המצרי, טארק אל-מולה, מנחית היום סוג של מהלומה לשותפויות הגז הנסחרות בת"א כאשר הודיע כי לקראת סוף 2018 מצרים תפסיק לייבא גז נוזלי וצפויה להפוך ב-2019 ליצואנית של גז באמצעות מתקני ההנזלה, את הדברים אמר בראיון שנתן בביקור באבו דאבי, ככל הנראה כבר ביום שבת. מניית קבוצת דלק נופלת 4% ומובילה את המגמה השלילית. רציו יורדת 3.8%. 

בכתבה שפורסמה לפני זמן קצר בבלומברג צוטוט אל-מולה כאשר הוא מסביר כי מאגר Zohr שבשליטת ענקית האנרגיה האיטלקית ENI צפוי לספק בעיקר את הצריכה מקומית במצרים כאשר שאר הכמות תלך לשני מתקני ההנזלה ומשם לייצוא. יותר מזה, לדברי השר המצרי, אם מאגרי הגז במצרים יפיקו כמויות גדולות יותר, מצרים תשקול הקמה של מתקו הנזלה נוסף.

ממצגת שפרסמה היום רציו לקראת הנפקת סדרת אג"ח חדשה שתחליף את הסדרה הקיימת עולה כי שלב א בפיתוח לוויתן כולל מכירה לשוק המקומי במצרים ושלב ב' כולל מכירה למתקני ההנזלה במצרים. הדברים מעט מתנגשים עם הדברים שאמר שר הנפט המצרי. נסביר כי שלב א' בפיתוח לוויתן כבר יצא אל הפועל כאשר לפי מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו) כ-25% מעבודות הפיתוח כבר הושלמו. שלב זה כולל מכירת גז לשוק המקומי בישראל, לירדן, לשוק המקומי במצרים ואולי גם לרשות הפלסטינית. שלב ב' בפיתוח לוויתן ייצא לפועל רק אם ייחתמו חוזי ייצוא גדולים עם מצרים או טורקיה.   

לפני קצת יותר משבועיים הודיעה מצרים כי השלב הראשון של פיתוח מאגר Zohr כבר כמעט הושלם. לפי האתר של ENI, המאגר כולל כמות גז בהיקף של 850 BCM (כלומר כ-30 TCF, בערך כמו 'לוויתן' ו'תמר' יחד). 

מניות הגז בבורסה בת"א נסחרות בחודשים האחרונים תחת לחץ מכירות וזאת בשל החשש כי הסבירות שייחתמו חוזי ייצוא משמעותיים הולכת ויורדת (נוכח השקט בעניין זה כבר תקופה ארוכה). במצב שאין ייצוא, החשש הוא מפני עודף היצע לשוק המקומי. דבריו של שר הנפט המצרי היום מגבירים את הלחץ.  

אתמול נרשם ראלי בסקטור הגז בת"א, זאת ברקע למסמך המדיניות עליו חתום שר האנרגיה יובל שטייניץ - לכתבה המלאה

דלק קבוצה 0%

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

דלק קידוחים יהש

תמר פטרוליום 0.16%

רציו יהש 1.51%

תגובות לכתבה(35):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 23.
    משקיע 26/12/2019 18:54
    הגב לתגובה זו
    תשובה = זהירות .פחד .הפסדים.מפולות.=דלק נדלן =תשובה לא משלם .
  • 22.
    גדעון 19/12/2019 19:03
    הגב לתגובה זו
    אין לסמוך על המצרים. הם מאחזי עיניים. כמות המכירות למצרים תישאר תמיד אפסית.
  • 21.
    המצרים הם יימקרו יחידת חום במחירי השוק ולא עושקים (ל"ת)
    HHH 15/11/2017 18:59
    הגב לתגובה זו
  • 20.
    15/11/2017 18:11
    הגב לתגובה זו
    פעם להיכנס לחוזה עם המצרים, לאור הלקח מהעבר!
  • 19.
    שר נפט אבו עלי באבו דאבי (ל"ת)
    kobes 15/11/2017 16:36
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    אור לגויים 15/11/2017 16:17
    הגב לתגובה זו
    איזה יופי. סוף סוף מתפתחת תחרות לתשובה ולכ=ל גזלני הגז הטבעי. כאשר חברת בחשמל תרכוש גז מהמצרים בארבעה דולר ליח' אנרגיה תהייה כאן תחרות אמיתי וסוף סוף אפשרי תהיה לשימוש בגז הטבעי כדאיות כלכלית
  • 17.
    ולא רלבנטית, שעושה טוב רק לשורטיסטים (ל"ת)
    ידיעה ממוחזרת 15/11/2017 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    הזהיר 15/11/2017 15:51
    הגב לתגובה זו
    אתמול כולם רצו לקנות בגלל מסמך שטייניץ , היום המצרי הוציא איזה שטות וכולם רצים למכור...אמרתי מנהלי השקעות פח?
  • 15.
    שמטוב 15/11/2017 15:48
    הגב לתגובה זו
    לא רק שלא ייצאו מלוויתן אלא שגם את המכירה לישראל תשובה הפסיד לטובת שדות הגז המשניים של ישראל שמוכרים גז מתחת למחיר השערורייתי של מתווה הגז. עכשיו הספר תשובה סיפר עצמו בכל הקומבינות שרקח ויצא קרח ומכאן ומכאן. חסר עוד ששטייניץ יוציא עוד מסמך מטופש שמחייב את אזרחי ישראל לקנות גז רק משובה. אם הוא יעשה תעלול כזה --- הפעם ירגמו אותו באבנים. זיכרו: אסור לעשות עסקים עם הנוכליתחק תשובה. מי שיעשה איתו עסקים --- יפסיד.
  • נותן בראש 15/11/2017 16:10
    הגב לתגובה זו
    בדבר אחד אין עלינו בעולם-חוסר הפירגון וביללות......כל מתוסכל נותן פלוץ כדי לפרוק תיסכול.....שוםהסבר לוגי או כלכלי או מדעי לא שמענ...רק קיטורים ופלוצים
  • 14.
    שמטוב 15/11/2017 15:38
    הגב לתגובה זו
    לא רק שלא ייצאו מלוויתן אלא שגם את המכירה לישראל תשובה הפסיד לטובת שדות הגז המשניים של ישראל שמוכרים גז מתחת למחיר השערורייתי של מתווה הגז. עכשיו הספר תשובה סיפר עצמו בכל הקומבינות שרקח ויצא קרח ומכאן ומכאן. חסר עוד ששטייניץ יוציא עוד מסמך מטופש שמחייב את אזרחי ישראל לקנות גז רק משובה. אם הוא יעשה תעלול כזה --- הפעם ירגמו אותו באבנים. זיכרו: אסור לעשות עסקים עם הנוכליתחק תשובה. מי שיעשה איתו עסקים --- יפסיד.
  • יוסי 15/11/2017 15:49
    הגב לתגובה זו
    מדוע אתה בה בתלונות לתשובה .ולא לאלא ששמו מקלות לייצוא הגז
  • 13.
    kobes 15/11/2017 15:18
    הגב לתגובה זו
    יוסי אבו מה קורה
  • 12.
    איזה מטומטמים 15/11/2017 15:16
    הגב לתגובה זו
    מי בנה על המצרים? בסדר ,עכשו נובל יקפלו ויסגרו את ליותן ??? כן ,היהודים ישאירו את הגז בים. כן, כן. ליויתן לא שווה. תמכרו את רציו. מטומטמים !!!!!
  • 11.
    ערבי מדבר שטויות והאידיוטים רצים למכור (ל"ת)
    יעקב 15/11/2017 15:14
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    לוק 15/11/2017 14:52
    הגב לתגובה זו
    הודיעה על כניסה להשקעה במאגר הגז במצרים, באותו יום החלה ההתדרדרות הרצינית במחירי המניות...השדה החדש במצרים מוריד חלק ניכר משאיפות היצוא של ישראל להקפאה ארוכת טווח.
  • שמטוב 15/11/2017 16:02
    הגב לתגובה זו
    סוריה ואולי דרך תורכיה. היא תמכור גז זול יותר מגז מונזל. למה אתה חושב שרוסיה שלחה צבא לסוריה ? לא בגלל העיניים היפות של באשר אסאד.
  • 9.
    ג 15/11/2017 14:51
    הגב לתגובה זו
    בשנים הקרובות יהיה היצע עצום של גז טבעי (רגיל וכנוזלי) , ארה"ב בונה נמלי יצוא עצומים , קטאר הצהירה על כוונה להעלות תפוקה , הרוסים מגבירים יצוא לסין , אוסטרליה מפעילה את כל אשר יכולה לטובת האסייתים....ולמצרים מספיק גז כדי להיות נטו יצואנים .
  • 8.
    ק 15/11/2017 14:51
    הגב לתגובה זו
    כבר היו לנו מזמן חוזים חתומים ליצוא. עכשיו אף אחד לא צריך אותנו.
  • פלוסוף רחוב 15/11/2017 20:10
    הגב לתגובה זו
    רק אחרי גילוי לוויתן ודרישת הציבור, הקימו וועדה שהעניקה זכויות למדינה...ולא רק לחברות מפיקות הנפט והגז (=שעד אז לא שילמו שקל למדינה)
  • י 15/12/2019 11:57
    ראה ים המלח... שישינסקי 2 מכיר בהוצאה של בלאי על נכסים רוחניים. וכך מפעלי ים המלח מזדכים על מיליירדים .
  • 7.
    מצרים קנה רצוץ והתורכים יתנו לנו ביצוא (ל"ת)
    kobes 15/11/2017 14:29
    הגב לתגובה זו
  • שמטוב 15/11/2017 15:40
    הגב לתגובה זו
    תורכיה עויינת לישראל ותדפוק בהזדמנות הראשונה.
  • 6.
    אורן 15/11/2017 14:26
    הגב לתגובה זו
    אם יש עודף היצע יתכבדו נא כל ממצאי המתווה ויורידו מחירים. חחהה
  • זה בקושי יספיק לביקוש של המשק המקומי (ל"ת)
    יעקב 15/11/2017 15:13
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סתם סיפורים , מניית eni יורדת 1.5% (ל"ת)
    נו באמת.. 15/11/2017 14:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הכל שטויות יש ביקוש לגז (ל"ת)
    יעקב 15/11/2017 14:20
    הגב לתגובה זו
  • שמטוב 15/11/2017 15:58
    הגב לתגובה זו
    בכלל ויתכן שגם לא את תמר (אם יוכח שלאנרג'יאן יש שדות גז גדולים בישראל). היכון לתיספורת.
  • 3.
    פרשנות שגויה 15/11/2017 14:14
    הגב לתגובה זו
    כוונת ליויתן היא להשתמש במתקני ההנזלה המצריים ליצוא גז נוזלי למדינות שונות
  • שמטוב 15/11/2017 15:55
    הגב לתגובה זו
    במצריים או בקפריסין. כמובן שגם זה אחד הבלופים שסיפרו לנו.
  • 2.
    ציניקן 15/11/2017 14:13
    הגב לתגובה זו
    אפילו בבגץ הבטיחו הרים וגבעות כדי לשרת את האינטרסים האישיים של חכמי הממשלה. העיקר שמוכרים גז יקר לחברת החשמל....
  • תחפש את האשמים באופוזיציה שתקעה את המתווה 6 שנים (ל"ת)
    יעקב 15/11/2017 15:13
    הגב לתגובה זו
  • שמטוב 15/11/2017 15:44
    יחיד הוא יתפוס את המשק הישראלי בן ערובה שלו.
  • 1.
    אזרחית 15/11/2017 14:11
    הגב לתגובה זו
    האם שרי האנרגיה לא ידעו כי במצרים יש שדות גז עצומים כדי להגיד לציבור כאן שהגז הישראלי מוגבל בשיווק ?
  • שמטוב 15/11/2017 15:46
    הגב לתגובה זו
    הנוכל. יש לנו ממשלה מושחתת. זיכרו זאת ביום הבחירות.
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.