מתווכת הראתה נכס שנמכר ללקוח ב-13 מיליון שקל, אבל לא היה הסכם תיווך - האם קיבלה שכ"ט?

מקרים נוספים על מחלוקות בדמי תיווך; מה גובה דמי התיווך, מתי לא מגיע למתווך דמי תיווך, מקרים קודמים על מחלוקות שהגיעו לבתי המשפט 
איציק יצחקי | (12)

בית המשפט עוסק לעיתים קרובות במחלוקות הקשורות לדמי תיווך, כאשר הנושאים המרכזיים כוללים את חובת התיווך, גובה הדמי תיווך, והתנאים לתשלום. מדובר בסכום גדול ולא תמיד על פניו מוצדק. יש מקרים לא מעטים שמתווכים רצו את העמלה שלהם למרות שלא הגיע להם וההיפך - שהרוכשים או המוכרים ניסו להתחמק ובית המשפט קבע שהמתווכים צודקים.

נתחיל בתיאוריה ובעקרונות הפסיקה המשפטית ונעבור למקרים מהזמן האחרון. על מנת לקבל דמי תיווך, יש צורך בהוכחה שהתיווך הביא לעסקה. זאת אומרת, על התיווך להיות הגורם הישיר לכך שהעסקה בוצעה. מעבר לכך, צריך שתהיה הסכמה לתשלום: התשלום על דמי תיווך חייב להיעשות על בסיס הסכמה בין הצדדים. לרוב, ההסכמה מתועדת בחוזה.

גובה דמי התיווך נקבע לרוב כאחוז מהעסקה, זה מתכנס בשנים האחרונות ל-1% מהעסקה, בעסקאות גדולות אפילו נמוך יותר, עם זאת יש מקרים של שיעור עמלה גבוה יותר. 

רכשו דירה ב-12.7 מיליון - לא שילמו דמי תיווך; מה קבע בית המשפט?

אב ובנו רכשו דירה ב-12.7 מיליון שקלים, מבלי לשלם דמי תיווך. לטענתם הם לא השתמשו בעזרת המתווכת. אותה מתווכת עזרה להם לגישתם בסיורים בכ-20 נכסים שהציעה. עבור כל אחד מהנכסים, המתווכת החתימה אותם על הסכם דמי תיווך.

אבל, הנכס שנרכש היה ללא הסכם - הרוכשים טענו שזה פשוט מכיוון שהמתווכת לא היתה זכאית לדמי תיווך. חברת התיווך תבעה את השניים והפסידה. ואז המקרה הגיע לבית המשפט העליון. השופטים דחו את הבקשה לערעור שהגישה חברת התיווך - משמע לא שולם דמי תיווך ובצדק. 

 

על פי מסמכי התביעה והנתבעים, האב פנה למתווכת ב-2018 עם בקשה לסייע במציאת נכס לבנו, וביחד סיירו במספר נכסים. בסופו של דבר, למרות הטענה שהאב הסכים לשלם דמי תיווך, מחסור בחתימה על הסכם תיווך לגבי הנכס הספציפי הביא לכך שהתביעה נדחתה. למעשה, מדובר בזיז זג משפטי על פני שלושה ערכאות - בית משפט השלום קיבל את התביעה, אך ערעור של הרוכשים בבית המשפט המחוזי בתל אביב הוביל לביטול התשלום.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

כך או אחרת, מה שאפשר ללמוד מהפסק דין הוא כי חובת תשלום דמי תיווך דורשת הסכם בכתב, אלא אם כן ניתן להוכיח "מרמה ממשית" מצד הרוכשים, מצב שלא היה ניתן להוכיח במקרה הספציפי.

עסקנו בעבר במספר מקרים בהם רוכשים סירבו לשלם למתווך את דמי התיווך בעסקה -  רכש דירה ב-3 מיליון שקל וסירב לשלם דמי תיווך; מקרה נוסף - איש העסקים ארקדי גאידמק מכר את ביתו בהרצליה פיתוח ב-14 מיליון שקל, אלא שמאחורי העסקה התגלע סכסוך משפטי בין המתווך לרוכש שניסה להתחמק מתשלום העמלה על העסקה

קיראו עוד ב"משפט"

ומקרה נוסף - בני זוג, באמצעות בתם, חתמו על הסכם תיווך מול מתווך. המחיר המבוקש לחצי קומה בתל אביב בבניין חדש ויוקרתי הועמד על 65 מיליון שקל, כשעמלת התיווך בין הצדדים נקבעה על 2% ממחיר העסקה בתוספת מע"מ. בשלב מסוים הודיעו בני הזוג למתווך שהם כבר אינם מחפשים נכס לרכישה. אלא שלמרות הודעתם זו  הם דווקא כן ערכו סיור בנכס עם מתווכת חדשה, כאשר לאחר מספר חודשים הם ביצעו את העסקה ורכשו את כל הקומה בסכום של 84 מיליון שקל.

המתווך גילה זאת ומיהר להגיש תביעה כנגד בני הזוג. הם טענו שהם לא חתמו על הסכם תיווך מולו. השופט ציין כי "התמונה ברורה. התובע אכן שלח והחתים את הנתבעים על הסכם תיווך מחייב. נכון הוא שהחתימה בפועל היתה של בתם בלבד, ואולם מתצהיריהם של בני הזוג הנתבעים  וגם של בתם – עולה בבירור שהחתימה היתה גם בשמם ועבורם". בסופו של דבר נקבע על ידי השופט שיש לשלם למתווך דמי תיווך על מחצית מהקומה.

מקרים נוספים מהפסיקה:

  • מקרה ע"א 461/82 פלוני נ' משרד הבינוי והשיכון: במקרה זה בית המשפט העליון קבע כי דמי התיווך ישולמו רק אם התיווך היה הגורם הישיר לכריתת העסקה.
 
  • מקרה ת"א (תל אביב) 492/06 פלונית נ' פלוני: במקרה זה, בית המשפט קבע כי התיווך צריך להתבצע בפועל ולא מספיק שהמתווך יציע רק את הזדמנות לעסקה.

     

  • מקרה רע"א 7169/15 פלוני נ' פלוני: כאן נדונה השאלה אם תיווך שלא הוביל בפועל לעסקה יכול להצדיק תשלום דמי תיווך. בית המשפט קבע כי אין לשלם דמי תיווך אלא אם עש עסקה בפועל
ככלל, בית המשפט העליון קבע כי דמי תיווך חייבים להיות סבירים ונאותים לפי הנהלים המקצועיים, ודחה את תביעת התייצבות נזק בגין תיווך לא תוקף על בסיס הסברה זו. בערכאות נמוכות יותר נקבע כי אם נמכר נכס ללא כל השקעת עבודה או תיווך ממשי,  יש לקבוע דמי תיווך במידה ראויה על פי הנסיבות הרלוונטיות.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מגיע לה לשלם מיליון + פיצויים (ל"ת)
    מתווך 13/02/2024 23:46
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ירון 11/02/2024 07:40
    הגב לתגובה זו
    היה לי אותו מקרה,ולא התווכחתי,כי המתווך היה הגורם היעיל לביצוע העיסקה(גם אם לא נחתם הסכם).
  • 7.
    לביא 11/02/2024 02:20
    הגב לתגובה זו
    אצל עוה"ד ישנה אימרה אני הולך לקזינו שמשמעה לא משנה מה הסכמת עם הבר-פלוגתא, ואיזה תום לב ליווה את החוזה, וכמה חופש החוזים משחק פלטפורמה במשפט, השופט.ת רשאי לעשות ככל העולה על רוחו, מבלי לניד עפעף. והעיקר עם מתדיינים חלשים. החוצפה של רמיסה ברגל גסה את חופש ההתקשרות, היא הנותנת לחוסר האמון במערכת המשפט בעיקר בדיני ממונות. ולא אחת אנשים נכרעים להתגלגל לבוררויות ע"מ להמנע מהטמטום שמתנהל באולם. אלה שופטיך ישראל.
  • אדר 11/02/2024 15:01
    הגב לתגובה זו
    אם החוזה לא סגור כמו שצריך, אז זה אכן קזינו. אם הכל סגור, השופט לא רוצה ולא יכול לשנות חוץ ממקרים מאד מאד קיצוניים.
  • 6.
    מוות למתווכים (ל"ת)
    אייל 11/02/2024 00:13
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יעקב 10/02/2024 22:40
    הגב לתגובה זו
    הקונה משלם סכום מזערי למוכר ומודיע לרשות המיסים, קניתי, המוכרים מקבלים עיקול לחשבון ומחוייבים לשלם מס שבח לפני שבוצעה כל הקניה, כולל קנס איחורים עד שמתברר מה המוכר עשה
  • 4.
    עו״ד מקבל 0.5%. אבסורד שמתווך מקבל 2% (ל"ת)
    אנונימי 10/02/2024 20:17
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דויד 10/02/2024 16:06
    הגב לתגובה זו
    מתוןך רשאי לגבות 100% עמלת תיווך בתאני שהלקוח חתם על נכס ספציפי וקיבל מידע מקיף!
  • 2.
    אלון78 10/02/2024 14:22
    הגב לתגובה זו
    החוק קובע שהסכם תיווך ייעשה בכתב, אין מקום לפרשנות. המתווכים יודעים את זה, זה החוק, בל קומבינות, גם כך מדובר בסכומים מטורפים שאני סרבתי לשלם,התמקחתי ולא שילמתי.
  • 1.
    אחד העם 10/02/2024 12:28
    הגב לתגובה זו
    זה חוק שנחקק לפני 70 שנה והיה מתאים למחירי הדירות של אז שכל פועל בתוך שנתיים חסך כסף וקנה דירה ועמלת התייווך היתה מוצדקת,היום שכל חירבה שווה מיליון וחצי שקל שזה 50 שנות עבודה אין סיבה לגבות יותר מ0.5% מכל צד! וגם זה יותר מדי! לשנות את החוק ההזוי הזה כבר!
  • אלון78 11/02/2024 12:31
    הגב לתגובה זו
    זו המצאה של מתווכים חמדניים שאנשים חושבים שהם חייבים לשלם.
  • עמוב 10/02/2024 19:00
    הגב לתגובה זו
    על הסכם לא הגיוני מבחינתך
הונאה פונזי (דאליאי)הונאה פונזי (דאליאי)

תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים

כתב האישום: זיוף מסמכים, חברות קש בחו"ל ושימוש בכספי המשקיעים לרכישת רכבי יוקרה ונכסים פרטיים

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פרקליטות מחוז תל אביב הגישה היום כתב אישום חמור נגד דוד כץ, עו"ד גיא אבני, דקל סלע וארבע חברות שבשליטתם, החושף פרשת הונאה מסועפת בהיקף של כ-44 מיליון שקל. על פי כתב האישום, בין השנים 2018-2021 שיווקו הנאשמים ארבעה מיזמי נדל"ן פיקטיביים תוך הטעיית כ-250 משקיעים באמצעות מצגי שווא מתוחכמים.

מיזם ספיר - הבטחות למעונות סטודנטים שלא היו ולא נבראו

המיזם הראשון, ממנו גויסו 7.7 מיליון שקל מ-27 משקיעים, הוצג כפרויקט להקמת מעונות סטודנטים במושב שובה הסמוך לנתיבות. על פי כתב האישום: "נאשמים 1-2, בצוותא עם מיימון, הציגו למשקיעים מצג שווא לפיו הזכויות במקרקעין שעליהם היה אמור לקום המיזם נרכשו על ידי סיגניצ'ר ספיר. בפועל, הזכויות במקרקעין לא נרכשו על ידי סיגנצ'ר ספיר או על ידי מי מהנאשמים או מיימון, או אחר מטעמם".

התרמית לא נעצרה בכך. הנאשמים הבטיחו למשקיעים "תשואה גבוהה ומובטחת של 8-11 אחוזים מיום חתימת המשקיעים על ההסכם" והציגו את המיזם כ"מפעל מאושר במסגרת החוק לעידוד השקעות הון", אך כפי שמציינת הפרקליטות: "נאשמים 1-3 ידעו שהמיזם לא הוכר כ'מפעל מאושר' וכי הם לא פנו כלל לרשויות הרלוונטיות בעניין זה".

עו"ד אבני, שהוצג כנאמן על כספי המשקיעים, "היה שותף בניהול המיזם, והפקיד את כספי המשקיעים בחשבון פקדונות על שמו... ולא בחשבון נאמנות כפי שהובטח למשקיעים". מתוך כספים אלה, "העביר נאשם 2 סך של 4 מיליון שקל לחשבונות בנק בשליטת מיימון, לטובת שימושים אישיים של מיימון ובני משפחתו".

מיזם WildWood לונדון - 1,100 דונם של אשליות

המיזם השני, ששווק על ידי כץ ומיימון תחת קבוצת בראשית, גייס 7.9 מיליון שקל מ-54 משקיעים. הוא תואר כ"מיזם המצוי בבעלות תאגידי תיירות ופיננסים הצפוי להשתרע על פני למעלה מ-1,100 דונמים, ואמור לכלול, בין היתר, שלושה מתחמי מגורים, ספורט ותרבות הכוללים מאות יחידות דיור".

הונאה פונזי (דאליאי)הונאה פונזי (דאליאי)

תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים

כתב האישום: זיוף מסמכים, חברות קש בחו"ל ושימוש בכספי המשקיעים לרכישת רכבי יוקרה ונכסים פרטיים

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פרקליטות מחוז תל אביב הגישה היום כתב אישום חמור נגד דוד כץ, עו"ד גיא אבני, דקל סלע וארבע חברות שבשליטתם, החושף פרשת הונאה מסועפת בהיקף של כ-44 מיליון שקל. על פי כתב האישום, בין השנים 2018-2021 שיווקו הנאשמים ארבעה מיזמי נדל"ן פיקטיביים תוך הטעיית כ-250 משקיעים באמצעות מצגי שווא מתוחכמים.

מיזם ספיר - הבטחות למעונות סטודנטים שלא היו ולא נבראו

המיזם הראשון, ממנו גויסו 7.7 מיליון שקל מ-27 משקיעים, הוצג כפרויקט להקמת מעונות סטודנטים במושב שובה הסמוך לנתיבות. על פי כתב האישום: "נאשמים 1-2, בצוותא עם מיימון, הציגו למשקיעים מצג שווא לפיו הזכויות במקרקעין שעליהם היה אמור לקום המיזם נרכשו על ידי סיגניצ'ר ספיר. בפועל, הזכויות במקרקעין לא נרכשו על ידי סיגנצ'ר ספיר או על ידי מי מהנאשמים או מיימון, או אחר מטעמם".

התרמית לא נעצרה בכך. הנאשמים הבטיחו למשקיעים "תשואה גבוהה ומובטחת של 8-11 אחוזים מיום חתימת המשקיעים על ההסכם" והציגו את המיזם כ"מפעל מאושר במסגרת החוק לעידוד השקעות הון", אך כפי שמציינת הפרקליטות: "נאשמים 1-3 ידעו שהמיזם לא הוכר כ'מפעל מאושר' וכי הם לא פנו כלל לרשויות הרלוונטיות בעניין זה".

עו"ד אבני, שהוצג כנאמן על כספי המשקיעים, "היה שותף בניהול המיזם, והפקיד את כספי המשקיעים בחשבון פקדונות על שמו... ולא בחשבון נאמנות כפי שהובטח למשקיעים". מתוך כספים אלה, "העביר נאשם 2 סך של 4 מיליון שקל לחשבונות בנק בשליטת מיימון, לטובת שימושים אישיים של מיימון ובני משפחתו".

מיזם WildWood לונדון - 1,100 דונם של אשליות

המיזם השני, ששווק על ידי כץ ומיימון תחת קבוצת בראשית, גייס 7.9 מיליון שקל מ-54 משקיעים. הוא תואר כ"מיזם המצוי בבעלות תאגידי תיירות ופיננסים הצפוי להשתרע על פני למעלה מ-1,100 דונמים, ואמור לכלול, בין היתר, שלושה מתחמי מגורים, ספורט ותרבות הכוללים מאות יחידות דיור".