טען כי הוא פושט רגל, אך במקביל ניהל חברה באמצעות איש קש עם רווחים של מיליונים וגם הקים חברה פלשתינית
הליכי חדלות פירעון מאפשרים לאדם שנקלע לחובות ואין ביכולתו לשלמם, להיכנס להליך של כשלוש שנים, במסגרתם הוא נמצא תחת פיקוח ועליו לשלם החזר חובותיו ככל שמצבו הכלכלי מאפשר זאת. אך לעיתים ישנם אנשים שמנצלים זאת לרעה. לאחרונה הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום נגד יעקב אבו אל גיעאן (49) ממיתר לאחר שהתגלה בחקירה כי הונה את נושיו והסתיר נכסים במיליוני שקלים.
אבו אל גיעאן הגיש במהלך שנת 2020 בקשה לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. לאחר שטען כי נקלע לחובות כבדים בשל חברת 'יודלה הבונים בנגב' שהייתה בבעלותו. אל גיעאן טען כי נקלע לחובות של כ-4 מיליון שקל אשר אין ביכולתו לשלמם.
במסגרת ההליכים ניתן צו פתיחת הליכים ובמקביל מונה נאמן להליך, שבהתבסס על הצהרותיו של אבו אל גיעאן ביחס להכנסותיו והוצאותיו הושת עליו לשלם 150 שקל בלבד בחודש לטובת נושיו.
אל גיעאן טען כי חובותיו עומדים על 4 מיליון שקל אך במסגרת הגשת תביעות חוב כנגדו התגלה כי חובותיו עומדים על כ-8 מיליון שקל.
- רשות המיסים הגיעה למוסכים: 200 מיליון שקל ו-146 רכבים מעוקלים
- חצי מהעסקים הקטנים העלימו מס - הישרדות או עבריינות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסתיר מיליונים. צילום דוברות המשטרה
ניהל חברה באמצעות איש קש
אבו אל גיעאן הסתיר מהמדינה במסגרת ההליכים כי באחזקתו ובשליטתו קיימת חברה בשם "אלפא שפיר בע"מ" שהוקמה בשנת 2019 באמצעות איש קש. במסגרת החקירה של יחידת החקירות הארצית של הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים וימ"ר נגב התגלה כי בין חודש יולי בשנת 2020 לחודש אוגוסט בשנת 2021 הכנסות החברה עמדו על כ-9.3 מיליון שקל. בנוסף, הסתיר אבו אל גיעאן מהנאמן כי חודשיים לאחר קבלת צו פתיחת ההליכים הוא הקים חברה פלשתינית שבאמצעותה ביצע עסקאות ייבוא אורז מהודו במאות אלפי שקלים.
בנוסף, אירגן אבו אל גיעאן משלחת עסקית אל דובאי, זאת ללא ידיעת או אישור הנאמן או הממונה. כיוון שבמסגרת ההליך הוצא לאבו אל גיעאן צו איסור היציאה מהארץ, נשלח לדובאי מקורבו שקיים את הפגישות העסקיות בשמו.
במסגרת החקירה נתפס גם רכב מסוג מרצדס שנרשם באפן פיקטיבי תחת בעלותו של אדם אחר, כאשר הלכה למעשה שימש את אבו אל גיעאן. לאבו אל גיעאן יוחסו עבירות של הונאת נושים, התקשרות בעסקה ללא אישור הממונה ועבירות הסתרת רכוש ודיווח כוזב על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
- 7.מדינץ ישראל - גן עדן למשתמטים מחובות!!! (ל"ת)גן עדן לנוכלים!! 21/01/2024 17:52הגב לתגובה זו
- 6.זה 1 ממליון שתופסים בחוק החדש הם יוצאים עם עשר אלף תשלו (ל"ת)שחר 21/01/2024 16:50הגב לתגובה זו
- 5.ישי 21/01/2024 15:38הגב לתגובה זורק עונשים מרתיעים ימגרו את תופעת הרמאים.
- 4.גם שם הוסתר מידע מציבןר המשקיעים 21/01/2024 15:26הגב לתגובה זוגם שם הוסתר מידע מציבןר המשקיעים
- 3.שוקי 21/01/2024 15:20הגב לתגובה זויש כאלה רבים ...אני העברתי פרטים ברורים על מישהו לא עשו עם זה כלום
- 2.הרשויות לא בודקות כמעט את הפושטי רגל. אנשים מנצלים 21/01/2024 15:13הגב לתגובה זוהרשויות לא בודקות כמעט את הפושטי רגל. אנשים מנצלים את זה בדיוק כמו הבחור בכתבה
- 1.מוחמד 21/01/2024 14:53הגב לתגובה זויד קשה כנגד אלו המנסים לרמות את המדינה
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
בנימין נתניהוהחוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק.
בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.
חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.
עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?
חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.
הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?
חבקין: נכון.
עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?
חבקין: מה זו "היענות חריגה?"
חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?
חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.
בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה.
