ניצל את המלחמה לפשע: התחזה ללוחם ואיש שב"כ וגנב נשק ותחמושת רבה
בפרוץ המלחמה צעיר מתל אביב התחזה ללוחם איש שב"כ ושוטר בכדי לגנוב אמצעי לחימה ותחמושת מאזורי הלחימה בדרום.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד רועי יפרח, תושב תל אביב, כבן 35, החשוד בהתחזות ללוחם ולשוטר בכדי לגנוב נשק, תחמושת וציוד צבאי ומשטרתי מאזור הלחימה בדרום. במקביל, ביקשה הפרקליטות להאריך את מעצרו עד תום ההליכים.
שוטרי מחוז ת"א עצרו ב-17 לדצמבר, חשוד שהתחזה לאיש כוחות ביטחון תוך ביצוע גניבה של אמצעי לחימה רבים בכמות גדולה ביניהם נשקים, רימונים ומטענים מאזורי הלחימה בדרום מתאריך 7.10.23
צילום דוברות המשטרה
בימים האחרונים התנהלה בתחנת משטרת מסובים חקירה תחת צו איסור פרסום, אודות חשוד שגנב לכאורה אמצעי לחימה רבים מהאירועים שהתרחשו באזורי הלחימה בדרום הארץ, החל ממתקפת החמאס בתאריך 7.10.23.
- הנאשם התעקש שהתחזו לו, למרות הראיות הברורות
- כך גנבה המטפלת 90 אלף שקל מקשישה בשיטתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עפ"י החשד, החשוד בן ה-35 תושב ת"א, התחזה לאיש מילואים באמצעות לבישת מדים טקטיים, תוך שהוא מנצל את מאורעות הלחימה בדרום ומצטרף לכוחות הביטחון שלחמו בתאריך 7.10. בעת שהייתו באזורי הלחימה, גנב עפ"י החשד באמתלה כמויות גדולות של אמצעי לחימה מסוגים שונים וכן, ציוד צבאי אשר חלקם שימשו את הכוחות בשטח.
בתאריך 17.12, עם התקדמות החקירה, כוחות משטרה של תחנת מסובים ויס"מ ת"א, איתרו את החשוד בביתו בת"א ועצרו אותו לחקירה. במקביל, בוצעו חיפושים בביתו ובכלי רכב שנמצאים בבעלותו, ונתפסו פריטי אמל"ח שגנב לכאורה במהלך תקופה החל מתאריך ה-7.10.23 בחזקתו של החשוד נתפסו רובה סער M4.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
צילום דוברות המשטרה
בנוסף נתפסו בחזקתו 14 רימוני הלם, 2 רימוני עשן, 3 מטענים (נפצים גדולים) עם כיתוב בערבית. כדור מטול M203, ברוס (ארגז) תחמושת 5.56 מ"מ ותחמושת אקדח 9 מ"מ, מ.ק ניצן צבאי, טאבלט צה"לי.
בנוסף נתפסו בחזקתו 2 אקדחי אייר סופט, רחפן, וכן ציוד רב כגון: וסטים צה"ליים, חגורי לוחם, שכפצים קרמיים וקסדות.
בתום החקירה מעצרו של החשוד הוארך מעת לעת והיום הוגש נגדו כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.
- 5.תמים 31/12/2023 18:00הגב לתגובה זולא בא להילחם, בא כדי לגנוב. לכלא 20 שנה.
- 4.מילק 31/12/2023 17:24הגב לתגובה זוהמרוקנים את קופת המדינה בזמן מלחמה
- 3.יעקב 31/12/2023 16:17הגב לתגובה זובזמן מלחמה זה עונש מוות ותגידו איך הגעתם לביבי גם אני שונא אותו אבל לקשור כל דבר אליו זה קצת מוגזם
- צילה 31/12/2023 18:14הגב לתגובה זובגלל זה קשור אליו. כמו עם מזוודות הכסף שנתניהו העביר לחמאס.
- 2.ביביסט בטוח מקומו בכלא (ל"ת)אני 31/12/2023 14:51הגב לתגובה זו
- 1.לכת הביביסטית אין גבולות לנוכלות (ל"ת)ראובן 31/12/2023 13:48הגב לתגובה זו
- ג'וני 31/12/2023 14:59הגב לתגובה זוכנראה רצה למסור את הנשים לחפים מפשע בשטחי יהודה ושומרון
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
