ביהמ"ש הכריע לטובת חברת 'חשבים': "זו המציאות המודרנית"

השופטת ענת זינגר דחתה תביעה של לשכת עורכי הדין נגד חברת "חשבים" וחייבה את זו הראשונה בהוצאות משפט של 20 אלף שקלים
אבי שאולי | (2)

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה תביעה של לשכת עורכי הדין נגד חברת חשבים מידע עסקי מקבוצת קו מנחה. לשכת עורכי הדין ביקשה צו האוסר לפעול למתן יעוץ וחיווי דעה משפטיים ולמתן שירותי עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי שמספקת לטענתה חברת 'חשבים' דרך אתר אינטרנט שבבעלותה, "כל עובד", אך השופטת ענת זינגר קבעה: "אינני מוצאת כי התוכנות מופעלות בניגוד להוראת סעיף 20 לחוק".

חברת חשבים היא חברה ותיקה שמספקת שירותי מידע בתחומי העבודה, המיסוי, הפיננסיים, הגמל והמשפט. פעילות משפטית נוספת בקבוצה היא הפעלת מאגר מידע משפטי (תקדין) ותוכנה לניהול משרד עורכי דין. את חברת חשבים ייצג עו"ד עופר לריש ממשרד-ראב”ד-מגריזו-בנקל ושות’.

במסגרת התביעה ביקשה לשכת עורכי הדין לאסור על חברת חשבים להפעיל מערכת ממוחשבת להפקת הסכמי העסקה ומסמכי העסקה, בטענה כי מדובר בהסגת גבול המקצוע, אך בית המשפט אישר לחברת חשבים להעניק שירות זה.

התובעת חובשת כובע של מתחרה עסקי

השופטת קבעה כך: "אני מוצאת ממש בטענת בא-כוח הנתבעת, לפיה עולה למעשה שבמקרה דנן חובשת התובעת כובע של מתחרה עסקי.... לטעמי עולה כאן ביתר שאת, שאלת המונופול", זאת בהתייחס למונופול של לשכת עורכי הדין במתן שירותים משפטיים.

 

השופטת ענת זינגר הוסיפה וקבעה: "במציאות המודרנית רבים מאיתנו עושים שימוש באמצעים טכנולוגים המאפשרים בנגיעת כפתור לאסוף מיידית מידע. הן טפסים והן מונחים מקצועיים ועוד. את המקרה יש לבחון במציאות זו. מציאות בה להנחתי גם אילו היה נמצאת פסול במחוללים, סביר כי העושים בהם שימוש, לא היו פונים לייעוץ משפטי, אלא אוספים את המידע בדרך חלופית עצמאית".

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בית המשפט הבהיר שעריכת מסמך משפטי אינו מתן שירות של ייעוץ משפטי, ובלבד שיובהר באתר האינטרנט שמספק את השירות כי הוא אינו מתיימר לספק שירות משפטי, אלא טכני.

על התובעת, לשכת עורכי הדין, הושתו הוצאות בית-משפט בגובה של 20,000 שקל לטובת הנתבעת, חברת חשבים מידע עסקי.

*חשבים הינה חברה אחות של Bizporta מקבוצת קו מנחה. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רוני 31/01/2017 11:12
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן לשבור את המונופול של לשכת עורכי הדין תבוטל הגילדה לאלתר!
  • 1.
    קבוצת רכישה לעו"ד 30/01/2017 14:43
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן להתעדכן, מקצוע עריכת-דין עומד לחלוף מן הולם, או לפחות להצטמצם מאוד>>להביא למשבר כללי בענף>>אינפלציה של עו"ד>>פשיטת רגל המונית של משרדי פלוני-אלמוני-פלמודני ושות'
זוג מבוגר בהלם מהסמארטפון
צילום: מערכת ביזפורטל

כינה אדם "חמאסניק תומך נוחבות" - וישלם 12 אלף שקל

שיח פוליטי בקבוצת פייסבוק במהלך מלחמת חרבות ברזל גלש להטחת עלבונות חריפים. אחד המשתתפים תבע, ואילו השני טען שזה סתם מם ברשת. בית המשפט קבע כי מדובר בלשון הרע, ולא מגוחך לדרוש במקרה הזה פיצוי. עם זאת, גם לתובע היתה תרומה לשיח המתלהם, ולכן הפיצוי שנפסק הוגבל. השופט לא נשאר אדיש לרקע הלאומי: "הטבח עודנו טרי, הלב עודנו מדמם"

עוזי גרסטמן |

בסוף נובמבר 2024, כשהארץ עוד מלקקת את פצעיה אחרי טבח ה-7 באוקטובר, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, עלה לו מם נוסף לקבוצת פייסבוק מוכרת בשם "ממים של פוליטיקה". יותר מ-28 אלף חברים ממתינים שם לכל בדיחה פוליטית חדשה, צינית, שנונה או בוטה. אלא שהפעם, בדיחה אחת נהפכה לסערה, ומסרון אחד הוביל לתביעה משפטית של ממש. המם שהעלה הנתבע, שני סמואל בנדיקט טופר השלישי, הציג דיאלוג מתוחכם לכאורה, שבו מבקר הדובר את תמיכת המדינה באנשים שמכנים את החמאס "נכס", ומשיב לשאלה בדבר מחבלים - "לא רק של מחבלים, נכון?" - באמירה צינית שנועדה להציג את הצד השני כבלתי מוסרי. בתוך זמן קצר עלה בתגובה מם נגדי, והדיון התלהט. חילופי מהלומות מילוליות פרצו בפיד הפייסבוק, ואלה לא נותרו בגדר הומור נטו.

"תגיד, איך לא מביך אותך לעבוד עבור פושע שמקריב חיי כל כך הרבה ישראלים רק בשביל להתחמק מהכלא?", שאל הנתבע את התובע. האחרון השיב בשאלות שכוונו לברר על איזו אמירה מדובר, אך השיח הידרדר במהירות לכינויי גנאי אישיים. "אז גם אתה חמאסניק תומך נוחבות בדיוק כמוהו", כתב הנתבע. התובע לא נשאר חייב, וירה חזרה: "טוב מה כבר אפשר לצפות מאדם בעל ארבע שמות עם הסיומת 3". השיח התלהט והלך, עד שהתובע רמז כי יפנה לעורך דינו - "סתם בשביל הספורט. כסף על הרצפה זה תמיד כיף".

מכאן הדרך לבית המשפט היתה קצרה. גולן שלומי, התובע, הגיש תביעת לשון הרע בסכום כולל של 75 אלף שקל לבית משפט השלום בירושלים, וטען כי ההכפשות כלפיו נועדו לבזות אותו בפני משתתפי הקבוצה, לפגוע בשמו הטוב ולהציג אותו כמי שתומך בטרור רצחני. לדבריו, הביטויים "חמאסניק", "תומך נוחבות" ועוד הם לא רק עלבונות אלא ביטויים שפוגעים בו באופן עמוק וחמור.


"אמצעי רטורי של קללה"


הנתבע מצדו השיב כי כל האירוע יצא מפרופורציה. מדובר, לשיטתו, בשיח רגיל, אפילו שגרתי, במסגרת פוליטית מקוונת, וכי אין אדם סביר שהיה לוקח ברצינות את ההאשמות. לדבריו, היה זה רק "אמצעי רטורי של קללה" שנאמר בלהט הרגע, והוא עצמו כלל לא התכוון לייחס לתובע תמיכה ממשית בחמאס.

השופט רועי גרוסברגר לא התרשם מהטענות המקלות של הנתבע. בהחלטה חדה וברורה הוא כתב כי, "איני רואה צורך לצאת למסע פרשני סבוך ופתלתל בניסיון להתחקות אחר פשר הביטוי 'חמאסניק'. לדאבון הלב, בימינו אנו, צירוף זה כמוהו כניסיון לייחס לאדם תמיכה ברוע המוחלט". הוא הוסיף בפסק הדין שפורסם כי ייחוס תמיכה בחמאס - "רוצחים צמאי דם, אנסים שפלים ואכזריים" - הוא "ביטוי פוגעני, מבזה ומשפיל העולה כדי לשון הרע".