ביה"ד: פיטורי מורה שגילמה מלכת סאדו בתוכנית טלוויזיה למבוגרים בלבד – כדין
רכב גנוב מוסתר בשטח. קרדיט איתוראןהרכב "הגנוב" חנה בחוץ - והתובע הגיע איתו לבית המשפט: פסק הדין היה חריג
סוכן הביטוח זייף חתימה והטעה את הלקוח - אבל המבוטח לא קיבל פיצוי על הרכב. מה קרה כאן?
בית משפט השלום בבאר שבע נתן פסק דין יוצא דופן בתביעת ביטוח שחושפת שרשרת כשלים חמורה בענף הביטוח. השופט ירון גולן קבע כי סוכן הביטוח טארק חורי זייף את חתימת הלקוח על טופס ויתור כיסוי גניבה והטעה אותו לאחר גניבת הרכב - ודחה את עיקר התביעה. הסיבה המפתיעה: התובע, ממדוב אבואלפוז, הגיע לדיון ההוכחות עם אותו רכב "גנוב" שבגינו תבע פיצוי של 108 אלף שקל.
"התהייה הראשונה והבסיסית בתביעה שלפניי היא בכך שממדוב עושה שימוש בימים אלה ברכב בגינו הוא הגיש תביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין גניבה", כתב השופט גולן בפתח פסק דינו. "ממדוב אף הגיע עם הרכב לדיון ההוכחות".
הסיפור המלא: מה באמת קרה עם אישור המיגון?
דצמבר 2019. ממדוב רוכש רכב בסכום של 60,000 שקל, חלקו באמצעות הלוואה מחברת מימון ישיר. הוא פונה לסוכן הביטוח טארק חורי ומבקש פוליסת ביטוח מקיף הכוללת כיסוי גניבה. כאן מתחיל הסיפור להסתבך.
בחקירתו בבית המשפט הודה ממדוב, לראשונה, פרט קריטי שהעלים בכתב התביעה: "טארק, או מי מטעמו, שלח אותו להביא אישור מיגון והוא אמר, בשלב כלשהו, שאין לו מאיפה להביא". כשנשאל מדוע לא הביא אישור כזה, השיב: "החשמלאי שהוא פנה אליו אמר לו שהוא לא יכול לתת לו אישור כי יש לו קודנית ברכב".
- גידול של 37% בניסיונות גניבת רכב; למרות המלחמה - זינוק באזור הצפון
- כשחטיבת הטרייד אין משיבה רכב גנוב לחטיבת הליסינג - גם זה קרה בלובינסקי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לשאלת בית המשפט "אדוני הבין כשהוא יצא מהמשרד שהוא צריך אישור להביא לה חזרה אישור קודנית? הוא הבין שהוא צריך? לכך הלכת לחפש?" השיב ממדוב בחיוב: "כן זה".
רצה חצי מהדירה של בת הזוג שלו - מה קבע בית המשפט?
פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל עושה סדר באחת השאלות הנפוצות ביותר ביחסים של זוגות לא נשואים. השופטת גלית מרגלית ביטון קבעה כי אף שבני זוג שחיו יחד במשך ארבע שנים ייחשבו ידועים בציבור - בזמן שהגבר עדיין נשוי רשמית לאשה אחרת, אין בכך כדי
להקנות שיתוף כלכלי או זכויות ברכוש, כל עוד לא הוכחה כוונה מפורשת ומסודרת לכך
בני זוג שחיו ביחד כמה שנים, חלקו קורת גג, ארוחות, חיי משפחה ואף קראו זה לזו “בעלי” ו“אשתי”, מצאו את עצמם בבית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל. התובע, גבר נשוי ואב לארבעה, ביקש כי יוכר כשותף למחצית מדירת מגורים הרשומה על שם בת זוגו לשעבר - גרושה ואם לשניים - בטענה שהשניים היו “ידועים בציבור”, ולכן חל עליהם עקרון השיתוף בנכסים. אלא שהשופטת גלית מרגלית ביטון קבעה בפסק דין מפורט כי אף שהשניים אכן ייחשבו ידועים בציבור בתקופת חייהם המשותפים השנייה, אין בכך כדי להקנות לתובע כל זכות רכושית. “ההכרה כידועים בציבור אינה מקימה מאליה שיתוף כלכלי”, כתבה השופטת, וקבעה כי התובע “לא הרים את נטל הראיה המוגבר הדרוש להוכחת שיתוף בנכסים”.
הסיפור בין השניים נמשך יותר מעשור וכלל שתי תקופות זוגיות נפרדות - הראשונה בין 2012 ל-2015, והשנייה מ-2019 ועד לפרידתם הסופית ב-2023. הגבר, שנשוי זה עשרות שנים, טען כי למרות נישואיו ניהל עם האשה מערכת זוגית מלאה, שכללה מגורים משותפים, ניהול משק בית אחד ומאמץ כלכלי משותף. לדבריו, הדירה שנרכשה על שמה של בת הזוג נרכשה למעשה “במאמץ משותף”, והוא העביר לה סכומים במזומן ששימשו לתשלום מקדמות ומשכנתה.
האשה מצדה הציגה תמונה אחרת לחלוטין. לדבריה, מדובר היה בקשר רומנטי שהתבסס על נוחות כלכלית בלבד, ללא כל כוונה לשיתוף רכושי. היא הדגישה שהתובע היה נשוי כל השנים, ושהיא עצמה מעולם לא ראתה בו שותף לנכסיה. “מעולם לא היתה לי כוונה לשתף אותו בזכויותיי”, היא העידה בבית המשפט, “הוא פשוט פינק אותי וסייע כלכלית, אבל לא היה בינינו שיתוף רכושי”.
רק בתקופה השנייה הוכרו כידועים בציבור
בית המשפט בחן בפירוט רב את עדויות הצדדים, בני משפחתם והמסמכים שהוגשו, וקבע כי רק בתקופה השנייה - החל מ-2019 ועד 2023 - ניתן לראות בשניים ידועים בציבור. בתקופה הראשונה, קבעה השופטת, לא התקיים מגור משותף רציף, ואף הוצא נגד הגבר צו הגנה ב-2016. “גרסתה של הנתבעת, לפיה התובע נהג לישון בביתה לסירוגין בלבד, מתיישבת עם העדויות והראיות”, כתבה השופטת בפסק הדין שפורסם.
עם זאת, בנוגע לשנים המאוחרות יותר היא קבעה כי, “הצדדים התנהלו כבני זוג לכל דבר ועניין”, קיימו אורח חיים משותף, ערכו קניות יחד ושילמו הוצאות הבית. “הם נהגו לכנות אחד את השני ‘בעלי’ ו‘אשתי’”, נכתב בפסק הדין, “התובע נשא בהוצאות אחזקת הבית, והנתבעת נעזרה בו בניהול חיי המשפחה”. גם בנותיה של הנתבעת היו מעורבות בקשר, ואף קראו לו “אבא” בקבוצת ווטסאפ משפחתית. אלא שההכרה במעמד כידועים בציבור היא רק השלב הראשון. השלב השני, והמורכב יותר, נוגע לשאלה האם מתקיים שיתוף כלכלי ברכוש שנצבר במהלך הקשר. כאן כבר התמונה השתנתה.
