אבישי ברדה, פקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, לא ציפה שביקור תמים במשרד מבקר העירייה יוביל לסיום עבודתו אחרי 16 שנות שירות. הוא הוזמן, כך נאמר לו, כדי למסור עדות בעניינו של עובד אחר, אך מצא את עצמו נחקר בחשד לשימוש לרעה בסמכותו. זמן קצר לאחר מכן נשלל ממנו תפקידו הבכיר, הוא הוחזר לדרגת פקח מן השורה ולבסוף פוטר מעבודתו. אלא שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופטת יעל אנגלברג שהם, קבע כי הפיטורים נעשו שלא כדין, והורה לעירייה להשיבו לתפקידו ולשלם לו פיצויים משמעותיים.

הפרשה החלה עוד ב-2017, אז פתח ברדה קבוצת וואטסאפ שכללה את כלל פקחי החניה בעירייה. מטרתה הראשונית היתה, לדבריו, יצירת קבוצה חברתית לעובדים. עם השנים שינתה הקבוצה את ייעודה - היא שימשה להעברת בקשות שונות בין הפקחים, לרבות בקשות להימנע מרישום דו"חות חניה במקרים מסוימים. מדובר היה בהתנהלות שבמבט ראשון נראתה כחורגת מסמכות, אך ברדה טען כי מאז שמונה לתפקידו הבכיר ב-2022 הוא ניסה לשים קץ לתופעה, ואף ביקש את אישור מנהלו הישיר לסגור את הקבוצה. לטענתו, המנהל, מר גבי דהאן, מנע זאת ממנו והודיע כי דיווח על הקבוצה לגורמים הבכירים בעירייה.

במרץ 2024, במהלך חקירה משמעתית נגד אחד הפקחים, התבקש ברדה להגיע למשרד מבקר העירייה ולהשיב לשאלות. לדבריו, הוא הגיע מתוך תחושת מחויבות מקצועית, אך במהרה התברר לו כי הוא עצמו נחשד בעבירת משמעת. זמן קצר לאחר מכן, ב-29 במרץ, הוא הועבר מתפקידו כמפקח בכיר בחזרה לתפקיד פקח רגיל, מבלי שנערך לו שימוע. במאי נמסרה לו הזמנה לשימוע בפני ועדת פיטורים בעילה של “אי התאמה לתפקיד והתנהגות שאינה הולמת עובד עירייה”. לאחר השימוע הוחלט על פיטוריו מ-1 ביוני 2024.

ברדה לא השלים עם ההחלטה. באמצעות עורך דינו, כפיר זאב, הוא עתר לבית הדין לעבודה וביקש להורות על ביטול הפיטורים והשבתו לתפקידו. בתביעתו הוא טען כי העירייה נקטה הליך מנהלי לא תקין, מכיוון שהיה עליה לנקוט הליך משמעתי לפי הוראות חוק הרשויות המקומיות (משמעת). לדבריו, עצם העובדה שנחקר על ידי מבקר העירייה מלמדת כי מדובר בעבירת משמעת, ולכן לא ניתן היה להסתפק בהליך פיטורים מנהלי. עוד הוסיף כי עצם ניידו מהתפקיד לפני קבלת החלטה בעניינו מהווה הפרה של החוק, וכי לא ניתנה הסכמת ועד העובדים כנדרש. לטענת ברדה, “העירייה בחרה לעקוף את ההליך המשמעתי, אולי משום שחששה שהבירור בפני בית הדין למשמעת יחשוף מעורבות של עובדים נוספים בקבוצה”. הוא הדגיש כי לא היה היחיד ששלח הודעות בקבוצה, אך בפועל רק הוא פוטר. “מדובר באכיפה בררנית, שנועדה להפוך אותי לשעיר לעזאזל”, הוא טען. בנוסף, הוא ביקש פיצוי בגין נזקיו הכספיים והנפשיים בסכון כולל של יותר מרבע מיליון שקל.

• ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
• עובדות תבעו את הכללית בטענה לאפליה - ביהמ"ש הכריע
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עיריית אשדוד, מנגד, טענה כי פעלה כדין וכי החלטת הפיטורים התקבלה משיקולים ניהוליים בלבד. לטענתה, לא מדובר בעבירת משמעת אלא באובדן אמון, שכן התנהלותו של ברדה, שהקים קבוצה ששימשה למעשה להעדפת מקורבים ולהפרת חובת ההגינות, פגעה קשות באמון הציבור ובמעמדה של העירייה. “מדובר בעובד בכיר שתפקידו מחייב סטנדרט ערכי גבוה”, טענה באת כוחה של העירייה, עו"ד חן סומך. עוד נטען כי ועד העובדים היה שותף להליך ולא הביע התנגדות, וכי השימוע נערך כדין.

ביום קיץ שגרתי ביוני 2023 סיימה מנהלת התביעות בסוכנות הביטוח כרמים בבאר שבע את יום עבודתה מעט אחרי 16:00. היא החתימה כרטיס ב-16:10, ירדה לחניון ברחוב הפלמ"ח הסמוך למשרד ויצאה בנסיעה הביתה. דקות ספורות אחר כך, ברחוב קק"ל בעיר העתיקה, רכב אחר סטה לעברה ופגע בצדה של מכוניתה. התאונה לא נראתה חמורה, והעובדת, ילידת 1987, החליטה לוותר על טיפול רפואי מיידי. היא חשה כאבים, אך שכנעה את עצמה שמדובר במכה קלה שתחלוף.

רק כעבור חודשיים, כשהכאבים בגב ובצוואר לא נרגעו ואף לוו בנימול ביד שמאל, היא פנתה לרופא. האבחון היה חד־משמעי: פגיעות בעמוד השדרה, כתף וצוואר, ואף תסמיני PTSD וקשיי הסתגלות בעקבות התאונה. אלא שבשל חלוף הזמן, המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה להכיר בתאונה כתאונת עבודה. לטענת המוסד, לא הוכח כלל שהתאונה אירעה בדרך הביתה, ובנוסף נטען כי עצם התרחשות התאונה לא הוכח ברמת ההסתברות הנדרשת.

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופט עדו בן־צור ובהשתתפות נציגי הציבור אמיר אילון וסאלם ריאתה, חשב אחרת. בפסק דין שניתן באוקטובר 2025, הוא קיבל את התביעה וקבע כי התאונה התרחשה בדרכה של העובדת ממקום עבודתה לביתה, וכי יש להכיר בה כתאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. השופט בן־צור פתח את דבריו בהבהרה נוקבת כלפי עמדת המוסד לביטוח לאומי: "נראה כי הטענות שנטענו בעניין זה בשולי סיכומי המוסד ראוי שלא היו נטענות". לדבריו, כבר בתחילת הדיון הצהיר בא כוח הביטוח הלאומי כי אין מחלוקת על עצם התרחשות התאונה, וכי הוויכוח מצטמצם לשאלה האם היא התרחשה בדרך הביתה והאם יש קשר בינה לבין הנזק הרפואי. בית הדין הזכיר כי בדיון ההוכחות עצמו הובהר שאין מחלוקת על עצם האירוע, ולכן עצם העלאת הטענה בהמשך פוגעת באמינות טיעוני המוסד.

התאונה התרחשה חמש דקות אחרי שיצאה מהמשרד

מהראיות שהוצגו בפני בית הדין עלה כי העובדת דיווחה על התאונה למנהלת המשרד כבר למחרת האירוע. בנוסף, הוצגו הודעותיה לחברת הביטוח ולמשטרה, תמונה שצולמה דקות לאחר התאונה, חוות דעת של שמאי שנערכה ימים ספורים אחריה, ואישור תשלום על תיקון הרכב. כל אלה, כך נקבע, מחזקים את הגרסה שהאירוע התרחש כפי שתיארה. השופט בן־צור הדגיש את סמיכות הזמנים: העובדת סיימה לעבוד ב-16:10, והתאונה התרחשה כחמש דקות לאחר מכן. "סמיכות הזמנים בין שעת יציאתה ממקום עבודתה לשעת התאונה תומכת בגרסתה לכך שהתאונה אירעה בעת נסיעתה ממקום העבודה לביתה", נכתב בפסק הדין שפורסם.

• מאסר למנהל עבודה שהורשע בגרימת מוות ברשלנות
• אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המוסד טען כי התובעת שינתה גרסאות לגבי מקום התאונה, וכי מפת הדרכים מצביעה על כך שהיא לא נסעה במסלול הרגיל לביתה. ואולם לאחר בדיקה גיאוגרפית מדוקדקת שכללה עיון במפה מגוגל מפות, קבע בית הדין כי כל המקומות - מקום העבודה ברחוב העצמאות, החניון ברחוב הפלמ"ח, ומקום התאונה ברחוב קק"ל - מצויים כולם במרחק קצר זה מזה באזור העיר העתיקה. גם אם העובדת בחרה לנסוע דרך רחוב קק"ל במקום דרך הפלמ"ח, מדובר בסטייה מינימלית שאינה מהווה "סטייה של ממש" מהדרך המקובלת לפי החוק.