השופטים נגד פברוקי AI: ביה"ד הארצי לעבודה הטיל הוצאות אישיות על עו"ד

בית הדין הארצי לעבודה הטיל על עו"ד ליאת פייגל הוצאות אישיות לטובת אוצר המדינה בסך 2,500 שקל, לאחר שהגישה כתבי טענות שכללו פברוקי בינה מלאכותית. בכך מיישם בית הדין את אזהרותיו החוזרות ונשנות של בית המשפט העליון (האחרונה שבהן - אתמול, במקביל להחלטה בארצי) ולפיהן יוטלו הוצאות אישיות במקרים כאלה, כך שעורך הדין ישא באחריות ולא הלקוח.

פייגל ייצגה את רונן מרסיאנו, שהועסק במפעל לייצור מיצים שבבעלות קיבוץ בית ניר בו הוא חבר, והגיש תביעה נגד הקיבוץ עם סיום עבודתו. הקיבוץ ביקש לדחות על הסף את התביעה, בנימוק שאין יחסי עובד-מעסיק בינו לבין חבריו. בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע (השופטת יעל אנגלברג-שהם) דחה את הבקשה, אך בית הדין הארצי קיבל את ערעורו של הקיבוץ וקבע שעל בית הדין האיזורי לדון בהרכב מלא (שופט ושני נציגי ציבור) בבקשת הסילוק על הסף.

ממלא מקום הנשיא אילן איטח והשופטים סיגל דוידוב-מוטולה ורועי פוליאק אומרים, כי תשובתה של פייגל לערעור כללה הפניות לפסקי דין שאינם קיימים ולציטוטים שלא היו ולא נבראו, מה שמלמד בסבירות גבוהה על שימוש ב-AI. הם מצטטים את פסיקת בית המשפט העליון, אשר "עמד זה מכבר על החומרה היתרה הטמונה בשימוש בבינה מלאכותית המניב אזכורן של הפניות שגויות בכתבי טענות תוך שקבע, כי  כי 'לא ניתן לקבל מצב שבו יוגשו לבתי המשפט כתבי טענות שבהם טיעוני כזב מכל סוג שהוא, ובכלל זאת גם טיעונים הנסמכים על מקורות משפט שאינם קיימים. עורך דין אשר מגיש כתב טענות כאמור, חוטא בחטא מרובע'".

טענותיה של עורכת הדין נדחו

בית הדין הורה לפייגל להתייחס לאפשרות של הטלת הוצאות אישיות עליה, לאחר שהקיבוץ חויב בהוצאות בסך 4,000 שקל. בתגובתה חזרה פייגל על הטענות שהעלתה בשלב הקודם של הדיון ומתחה ביקורת על פסק הדין ועל טענותיו של הקיבוץ. לדבריה, התשובה הקודמת הייתה טיוטה בלתי חתומה; היא צירפה את מה שלדבריה היה הנוסח המדויק - שהיה שונה בכותרתו ובאורכו מהקודם, ואף חתום בידי שני עורכי דין.

• סופר מיקרו: בכירים מואשמים בהברחת שבבי AI לסין במיליארדים - המניה צונחת 27%
• עליבאבא מאכזבת - הרווח נחתך ב-66%, המשקיעים לא קונים את סיפור ה-AI
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לדברי פייגל, "גם אם נפלו ליקויים טכניים נקודתיים בטיוטה שהוגשה בשגגה... האסמכתאות קיימות ומצויות בפני בית הדין". היא הוסיפה, כי " אין מדובר במקורות שאינם קיימים, אלא לכל היותר בליקויים טכניים נקודתיים בפרטי ההפניה", וטענה שאין הצדקה לצעד החריג של חיוב עורך דין בהוצאות אישיות.

בית הדין דוחה את הסבריה של פייגל: "הליקויים בתשובה אינם 'לכל היותר ליקויים טכניים נקודתיים בפרטי ההפניה' אלא ליקויים של ממש, ובהגשת נוסח חדש של התשובה, לאחר מתן פסק הדין, שאליו צורפו אסמכתאות נכונות, אין כדי לתקן" את המחדל. "בניגוד לנטען, כללה התשובה פסקי דין 'מומצאים' על ידי הבינה המלאכותית, תוך הפניה, בחלק מהמקרים על דרך של ציטוט, להלכות שכביכול קבועות בהם, פסקי דין שמספריהם נכונים אך שמותיהם שגויים וציטוטים שכאמור בפסק דיננו לא היו ולא נבראו". בית הדין אומר, כי משום שמדובר בפעם הראשונה בה מוטלות הוצאות אישיות שכאלה בערכאה זו, הן על הצד הנמוך - כאמור, 2,500 שקל.