תלמידים בערבה בגרות תיכון בית ספר לימודים כיתה
צילום: מועצה אזורית ערבה תיכונה

תחילת שנת הלימודים בצל הקורונה – אמיתות, בדיות ושיקולים זרים

ההחלטה אתמול לפיה שנת הלימודים לא תפתח כסדרה בערים אדומות, מעידה על  קבלת החלטות הנובעת שיקולים זרים; מה הם הנתונים האמתיים, לפי אלו קריטריונים צריך לקבל החלטות, ואיך בכל זאת פותחים את מערכת החינוך?

אתמול בלילה, אישר קבינט הקורונה כי שנת הלימודים, שהייתה אמורה להיפתח היום (שלישי), לא תפתח בערים אדומות. אלא שלמרות ההישג נראה כי רשימת הישובים האדומים של משרד הבריאות, היא דוגמא מצוינת לשיקול לא מקצועי או מדעי. העובדה ששכונות בבני ברק, ירושלים, אשדוד, מודיעין עילית, בית שמש, בהן תחלואה גבוהה לא נכללו ברשימת היישובים האדומים, מראה לכאורה על מעורבות של שיקולים זרים וייתכן פוליטיים.

הרשימה, הייתה צריכה להיות ברזולוציה של שכונות ולא של ישובים, כשאחד הפרמטרים העיקריים בקביעה, אמור להיות פוטנציאל ההדבקה של החולים הלא מאותרים באותה שכונה. זאת, תוך שקלול האפשרות כי מדובר בדיווח חסר ממגוון סיבות.

כל זאת, כשמודלים מתוקפים מדעית מראים בבירור שאם היו מבודדים את השכונות האדומות בתחילת אוגוסט 2020, מספר הנדבקים היומי היה נמוך ב-30%-50%, ממספר הנדבקים היומי כעת. לכך, מצטרף מחקר מוביל מארה״ב, המראה תמותה עודפת של מעל 15% בארצות הברית בתקופת התפרצות המחלה, בשל החלטות שמונעות משיקולים לא מקצועיים.

טענות מול מציאות

בכדי להבין את ההחלטה חשוב לבחון בכלים מדעיים מספר עובדות בהקשר של חזרה ללימודים שהופצו בין היתר בידי גורמים ישראלים בכירים:

1. "אין קשר בין פתיחת שנת הלימודים לאחר הסגר לעלייה בתחלואה". הנימוק – "המעקב אחרי תלמידי מערכת החינוך הראה שלא הייתה תחלואה משמעותית". אולם, חשוב לזכור שלמעלה מ-40% מהתלמידים בישראל לא לומדים במערכת החינוך הממלכתית, מה הנתונים שלהם? מה לגבי נתוני ההדבקה בקרב תלמידי הישיבות?. מחקרים בעולם מצביעים על קשר הדוק בין התפרצות בקהילה להתפרצות בבתי הספר.

2. "36% מהנדבקים הם חרדים״: הנתונים של משרד הבריאות מראים שמקרב הנדבקים החדשים לפחות 45% חרדים. הקטנת שיעור הנדבקים החרדים אינה מקרית, ונראית כמהלך מונע פוליטית. לדוגמא, יישובים ערביים קטנים ומעוטי אוכלוסייה מסומנים כיישובים אדומים, וערים כמו ירושלים ובני ברק אינן מוגדרות כאדומות. זאת, למרות שבנתונים של משרד הבריאות מספר הנדבקים האבסולוטי הגבוה ביותר הוא בערים חרדיות. בהקשר הזה, חשוב לזכור שפוטנציאל ההתפשטות של הקורונה בעיר צפופה גבוה לעין שעור מיישובים קטנים וכפריים. 

3. "יש ירידה בהדבקות בקרב תלמידי ישיבות": יש לזכור שהישיבות ומוסדות הלימוד בקהילה החרדית התחילו ללמד ולפעול בלימודים פיזיים ולא מקוונים לפני כשבועיים. בקלות ניתן לזהות שבסמוך לתאריך פתיחת הלימודים יש ירידה חריגה בכמות הבדיקות ובמספר המאומתים בישובים חרדיים. האם מדובר במהלך מכוון או טעות בתום לב? האם הוא מניעים פוליטיים וכלכליים? 

השינוי באחוז החיוביים סמוך לפתיחת שנת הלימודים במגזר החרדי בשכונות נבחרות: 

כמות הבדיקות באותן שכונות:

מה כן עושים?

משהובהר כי המצב בו שיקולים פוליטיים וסקטוריאליים, גוברים על שיקולים רפואיים/מקצועיים יכול לגרום לאסון מבחינת התפשטות המחלה, חשוב לציין כי אין כל רצון למצוא אשמים, ולהתנגח בחברה החרדית או במאן דהוא על רקע אמונה דת או מגדר. אך, העובדה היא שחודש שלם עבר עד שאושר המתווה להחלת צעדים מניעתיים כפי שהותווה על ידי פרוייקטור הקורונה ובעיקר סגרים דיפרנציאליים על אזורים אדומים היא מציאות שהדעת לא נותנת וחובה להתריע על כך.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

ברור ונהיר לכולם – כולל תומכי הסגר הכללי - שסגר כללי במדינה כמו ישראל יגרום לנזקים רפואיים עתידיים מעבר לנזק כלכלי אולי גם בלתי הפיך. לכן, כברירת מחדל – סגר דיפרנציאלי בשיטת הרמזור הוא פיתרון סביר והגיוני. והבקשה מהדרג המדיני וממנהיגי הקהילות האדומות – ללא קשר לאמונתם הדתית או השתייכותן הפוליטית - תנו למתווה לעבוד עסקו בהסברה בקרב צאן מרעיתכם, וכך יחד נוכל לחיות בצל הקורונה אבל בשפיות ותוך הקטנת תחלואה קשה ותמותה.

החלק הקשה אינו רק בפתיחת בתי הספר, אלא בעיקר שמירה עליהם פתוחים בעתיד. במידה ויש זינוק בכמות ההדבקות בתוך הקהילה אי אפשר לשמור על בתי הספר פתוחים. מורים, מורות, גננים וגננות הם הגורמים החשובים בחזרה לחיים נורמליים ויש צורך לשמור על הבריאות שלהם ולמנוע בכל מחיר הידבקות שלהם. כך, בסקוטלנד וגרמניה נתנו קדימות לבדיקות לפי דרישה למורים, אחיות בתי ספר ושאר אנשי צוות בבית הספר והמגבלות של שמירת מרחק 2 מטר נאכפות באדיקות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בן 01/09/2020 23:04
    הגב לתגובה זו
    יש בציבור החרדי מצב ברור של חיסון עדר. בישיבות עברו כבר את הגל, ואין כמעט שום הידבקויות. הכותבים החשדניים והמגמתיים אינם מעודכנים. זה פשוט וברור כל אחד מוזמן לבדוק זאת בעיניו. החסרוןצ הופך למעלה במשך הזמן, עוד לא ניכר הדבר אבל הרגע הזה יגיע ויראו בחוש.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.