תחילת שנת הלימודים בצל הקורונה – אמיתות, בדיות ושיקולים זרים
אתמול בלילה, אישר קבינט הקורונה כי שנת הלימודים, שהייתה אמורה להיפתח היום (שלישי), לא תפתח בערים אדומות. אלא שלמרות ההישג נראה כי רשימת הישובים האדומים של משרד הבריאות, היא דוגמא מצוינת לשיקול לא מקצועי או מדעי. העובדה ששכונות בבני ברק, ירושלים, אשדוד, מודיעין עילית, בית שמש, בהן תחלואה גבוהה לא נכללו ברשימת היישובים האדומים, מראה לכאורה על מעורבות של שיקולים זרים וייתכן פוליטיים.
הרשימה, הייתה צריכה להיות ברזולוציה של שכונות ולא של ישובים, כשאחד הפרמטרים העיקריים בקביעה, אמור להיות פוטנציאל ההדבקה של החולים הלא מאותרים באותה שכונה. זאת, תוך שקלול האפשרות כי מדובר בדיווח חסר ממגוון סיבות.
כל זאת, כשמודלים מתוקפים מדעית מראים בבירור שאם היו מבודדים את השכונות האדומות בתחילת אוגוסט 2020, מספר הנדבקים היומי היה נמוך ב-30%-50%, ממספר הנדבקים היומי כעת. לכך, מצטרף מחקר מוביל מארה״ב, המראה תמותה עודפת של מעל 15% בארצות הברית בתקופת התפרצות המחלה, בשל החלטות שמונעות משיקולים לא מקצועיים.
טענות מול מציאות
בכדי להבין את ההחלטה חשוב לבחון בכלים מדעיים מספר עובדות בהקשר של חזרה ללימודים שהופצו בין היתר בידי גורמים ישראלים בכירים:
1. "אין קשר בין פתיחת שנת הלימודים לאחר הסגר לעלייה בתחלואה". הנימוק – "המעקב אחרי תלמידי מערכת החינוך הראה שלא הייתה תחלואה משמעותית". אולם, חשוב לזכור שלמעלה מ-40% מהתלמידים בישראל לא לומדים במערכת החינוך הממלכתית, מה הנתונים שלהם? מה לגבי נתוני ההדבקה בקרב תלמידי הישיבות?. מחקרים בעולם מצביעים על קשר הדוק בין התפרצות בקהילה להתפרצות בבתי הספר.
- הדולר לאן, הביטקוין לאן?
- סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2. "36% מהנדבקים הם חרדים״: הנתונים של משרד הבריאות מראים שמקרב הנדבקים החדשים לפחות 45% חרדים. הקטנת שיעור הנדבקים החרדים אינה מקרית, ונראית כמהלך מונע פוליטית. לדוגמא, יישובים ערביים קטנים ומעוטי אוכלוסייה מסומנים כיישובים אדומים, וערים כמו ירושלים ובני ברק אינן מוגדרות כאדומות. זאת, למרות שבנתונים של משרד הבריאות מספר הנדבקים האבסולוטי הגבוה ביותר הוא בערים חרדיות. בהקשר הזה, חשוב לזכור שפוטנציאל ההתפשטות של הקורונה בעיר צפופה גבוה לעין שעור מיישובים קטנים וכפריים.
3. "יש ירידה בהדבקות בקרב תלמידי ישיבות": יש לזכור שהישיבות ומוסדות הלימוד בקהילה החרדית התחילו ללמד ולפעול בלימודים פיזיים ולא מקוונים לפני כשבועיים. בקלות ניתן לזהות שבסמוך לתאריך פתיחת הלימודים יש ירידה חריגה בכמות הבדיקות ובמספר המאומתים בישובים חרדיים. האם מדובר במהלך מכוון או טעות בתום לב? האם הוא מניעים פוליטיים וכלכליים?
השינוי באחוז החיוביים סמוך לפתיחת שנת הלימודים במגזר החרדי בשכונות נבחרות:
כמות הבדיקות באותן שכונות:
מה כן עושים?
משהובהר כי המצב בו שיקולים פוליטיים וסקטוריאליים, גוברים על שיקולים רפואיים/מקצועיים יכול לגרום לאסון מבחינת התפשטות המחלה, חשוב לציין כי אין כל רצון למצוא אשמים, ולהתנגח בחברה החרדית או במאן דהוא על רקע אמונה דת או מגדר. אך, העובדה היא שחודש שלם עבר עד שאושר המתווה להחלת צעדים מניעתיים כפי שהותווה על ידי פרוייקטור הקורונה ובעיקר סגרים דיפרנציאליים על אזורים אדומים היא מציאות שהדעת לא נותנת וחובה להתריע על כך.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
ברור ונהיר לכולם – כולל תומכי הסגר הכללי - שסגר כללי במדינה כמו ישראל יגרום לנזקים רפואיים עתידיים מעבר לנזק כלכלי אולי גם בלתי הפיך. לכן, כברירת מחדל – סגר דיפרנציאלי בשיטת הרמזור הוא פיתרון סביר והגיוני. והבקשה מהדרג המדיני וממנהיגי הקהילות האדומות – ללא קשר לאמונתם הדתית או השתייכותן הפוליטית - תנו למתווה לעבוד עסקו בהסברה בקרב צאן מרעיתכם, וכך יחד נוכל לחיות בצל הקורונה אבל בשפיות ותוך הקטנת תחלואה קשה ותמותה.
החלק הקשה אינו רק בפתיחת בתי הספר, אלא בעיקר שמירה עליהם פתוחים בעתיד. במידה ויש זינוק בכמות ההדבקות בתוך הקהילה אי אפשר לשמור על בתי הספר פתוחים. מורים, מורות, גננים וגננות הם הגורמים החשובים בחזרה לחיים נורמליים ויש צורך לשמור על הבריאות שלהם ולמנוע בכל מחיר הידבקות שלהם. כך, בסקוטלנד וגרמניה נתנו קדימות לבדיקות לפי דרישה למורים, אחיות בתי ספר ושאר אנשי צוות בבית הספר והמגבלות של שמירת מרחק 2 מטר נאכפות באדיקות.
- 1.בן 01/09/2020 23:04הגב לתגובה זויש בציבור החרדי מצב ברור של חיסון עדר. בישיבות עברו כבר את הגל, ואין כמעט שום הידבקויות. הכותבים החשדניים והמגמתיים אינם מעודכנים. זה פשוט וברור כל אחד מוזמן לבדוק זאת בעיניו. החסרוןצ הופך למעלה במשך הזמן, עוד לא ניכר הדבר אבל הרגע הזה יגיע ויראו בחוש.
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
AI במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית
הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66% שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.
בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.
צוואר הבקבוק של העשור
כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב.
הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית
וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.
