שוק ההון בתקופה מאתגרת: בחירות 2015 בבורסת אחוזת בית

צחי קלמין, מנהל פעילות קרנות הגידור, MORE בית השקעות, על ההשפעות והמהלכים של תקופת הבחירות על הבורסה המקומית

צחי קלמין |

בימים אלו, אנו נמצאים בעיצומה של הישורת האחרונה לקראת ההכרעה בדבר זהות הממשלה הקרובה. ככל שאנו מתקרבים אל מועד יום הבחירות, כך גוברים התבטאויותיהם של המתמודדים השונים בנוגע לעמדתם הכלכלית - חברתית. אמנם, לא כל המפלגות פרסמו מצע כלכלי חדשני, אך כולם בחרו לפעול באסטרטגיה לוחמנית ובמתקפה חריפה כנגד בעלי ההון, קבוצות הריכוז והמערכת הבנקאית.

להכרזה על הליכה לבחירות ופיזור הכנסת יש השלכות מהותיות על הכלכלה המקומית - בחודש דצמבר האחרון התריעה סוכנות דירוג האשראי מודיס מפני מהלך הקדמת הבחירות ומסרה, כי "הטלטלה הפוליטית בישראל היא גורם שלילי בקביעת דירוג האשראי וצפויה לערער את האמון הכלכלי. היא תדחה את יישומן של רפורמות כלכליות שנועדו להאיץ את הצמיחה ותקשה על תכנון פיסקאלי לשנתיים הבאות". הצהרה זו לא פסחה על פעילי שוק ההון והביאה עמה עליית תשואות חדה בסקטור האג"ח הממשלתי. במסמך זה, ננסה לסקור את אפיקי המניות, אשר עשויים להציג תנודתיות מסוכנת ותשואת חסר בתקופה הקרובה:

סקטור הבנקאות. התנהלותה הדורסנית של המערכת הבנקאית כלפי האזרחים, היקף ההכנסות והרווחים השנתיים ונתוני התגמול של בכירי הבנקאים, זוכים למרבית ההתקפות וההשמצות מצד המתמודדים לכנסת. על פי ההערכות, הכנסת ה-20 תיתן דגש מיוחד למען הגברת התחרות במערכת הבנקאית ותפעל לצורך המשך הוזלת שירותי הבנקאות הנהוגים כיום. מהלכים אלו, עשויים להכביד על התשואה להון ולהקטין את שורת הרווח הנקי.

סקטור הנפט הגז. מונופול הגז של דלק קבוצה 2.34% ונובל אנרג'י האמריקנית, ממשיך לספוג תשומת לב ערה ושלל התבטאויות תוקפניות מצד נבחרי הציבור המיועדים אשר מצדדים בעמדתו של הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, הדורש לפרק את מונופול הגז. תקופת הבחירות הנוכחית והתבטאויות המחוקקים בנושא, עשויה לעכב את פיתוח שדה ליוויתן ולגרור את מניות הסקטור לתשואת חסר.

פירמידות השליטה וחוק הריכוזיות. נושא נוסף שלא יורד מסדר היום הציבורי, הינו יישומו של חוק הריכוזיות, לרבות הפרק אשר עוסק בהפרדת השליטה על תאגידים ריאליים ופיננסיים. בתחילת החודש פרסמה קבוצת דלק הודעה, לפיה קבוצת פוסון הסינית, מנהלת עימה משא ומתן לרכישת חברת הביטוח הפניקס אשר בשליטתה. נזכיר, כי בשנה שעברה, הוגשה הצעת חוק אשר התיימרה לשמר את השליטה הישראלית בתאגידים המרכזיים במשק. אותו מהלך תרם לכישלון השיחות למכירת גרעין השליטה בחברת הביטוח כלל עסקי ביטוח 1.73% . אנו מעריכים כי העסקה למכירת הפניקס תיתקל בקשיים דומים ותזכה להתנגדויות חריפות מצד המועמדים לכנסת.

לסיכום, אין ספק, כי תקופת טרום הבחירות תהא תנודתית ומאתגרת ביותר עבור פעילי אחוזת בית. ככל שנתקרב אל מועד הבחירות, כך יגברו ההתקפות החריפות כנגד בעלי ההון. לראייה, אתמול פורסם כי ח"כ זהבה גלאון, יצאה בקריאה למנהלי הגופים המוסדיים "שלא ליטול חלק בהנפקת האג"ח המתוכננת של קבוצת דלק ויצחק תשובה".

 

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.