המיתון בגוש האירו הולך ומתקרב: האם אפשר להציל את המצב?
הבעיות באיטליה היו ידועות זה זמן רב. האבטלה כבר מעל ל-12%, המדינה במיתון והחובות מרקיעים שחקים מעל 130% תוצר - את כל זה כבר ידענו. אבל בסוף אוקטובר נפל דבר במדינת הפסטה: תוצאות מבחני הלחץ - מבחנים שבוחנים את עמידות הבנקים בתנאי משבר קיצוני. תשעה בנקים מתוך 24 שנכשלו במבחנים היו איטלקיים. כעת יהיה עליהם לגייס במהירות סכומי עתק של מעל ל 3 מיליארד אירו, כדי לכסות את הבורות שהתגלו במבחנים.
איפה מתחילה הבעיה?
הבנק הבעייתי ביותר, כך עולה מהמבחנים, הוא Banca Monte dei Paschi, שנדרש לתוספת של 2.11 מיליארד אירו, אותם יצטרך לגייס בתוך כ-9 חודשים. זהו בנק שמעל ל-27% מהאשראי שלו בעייתי והוא זקוק בדחיפות למזומן, אחרת יקרוס. קשה להאמין שהוא יוכל פשוט לגייס את הסכום בבורסה. סביר יותר, שהוא ייאלץ להימכר לבנק אחר, כנראה לא במחיר גבוה במיוחד (ארוחה איטלקית וזוג נעליים).
תרחיש מסוכן
מדוע בנק איטלקי אחד כל כך מעניין את האירופים? לא שחשוב להם כל כך אם הוא יקרוס. מה שיותר חשוב זו החשיפה של כל אירופה לאיטליה. אם בנק כזה או אחר קורס, המערכת הבנקאית לא מתפקדת ואיטליה שוקעת למיתון עמוק - התשואות על האג"ח הממשלתיות שלה, סכום לא קטן של כ-2.2 מיליארד אירו, ירקיעו שחקים. ומי מחזיק באג"חים האלה? נכון, בעיקר בנקים איטלקיים, אבל גם חברות ביטוח ובנקים צרפתיים, בריטיים וגרמניים. אלו יאלצו לבצע מחיקות כואבות בדוחותיהם, ואט אט ידרדרו גם את כלכלת כל גוש האירו למשבר.
סוף להססנות?
נשיא הבנק האירופי המרכזי, מריו דראגי, נשא נאום אופטימי להחריד לפני מספר ימים. הוא מתאר את יבשת אירופה, שרק שתי מדינות בה נמצאות במיתון, איטליה וקפריסין, ובשאר המדינות העסקים מתחילים להתאושש. אלא שהאמת המרה היא, שהגוש כנראה שוקע למיתון שלישי בתוך שש שנים. הצעדים שננקטו עד כה, היו הססניים ובהיקפים נמוכים. עד כה נרכשו אגרות חוב מגובות בנכסי נדל"ן בעייתיים בהיקף זעום של כ-10.5 מיליארד דולר. אשראי בריבית אפסית הוענק למספר קטן של בנקים עד כה, בהיקף של כ-90 מיליארד אירו. התכניות הללו לא מספיקות, וגוש האירו לא מתאושש. אבל דרגי ממתין שיחול שיפור כלשהו, לפני שינקוט בצעדים מרחיקי הלכת, כגון רכישת אגרות חוב של ממשלות בעיתיות כמו איטליה. ממתין וממתין עד הקריסה הבאה של בנק מקומי.
- למה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?
- אקונרג'י סוגרת מימון של 58 מיליון אירו לפרויקטים סולאריים באיטליה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
את רומא לא בנו ביום אחד
רכישת האג"חים תחליש את האירו לעומת הדולר, משום שהתשואות לפדיון על אגרות החוב האירופיות ירדו והאירו יהיה פחות אטרקטיבי להשקעה. היחלשות האירו תעודד עלייה של הייצוא ותאפשר עלייה בביקוש וצמיחה. התחזקות הכלכלה, תוכל לשפר את מצב המאזנים של הבנקים בקשיים וכך בהדרגה, לאושש את הצמיחה. כמובן שיצטרכו להתלוות לכך צעדים של הממשלות עצמן. איטליה למשל, תצטרך לבצע מספר רפורמות בשוק העבודה, להקל במיסוי וכן לסייע לעסקים קטנים ובינוניים.
המתנגדת העיקרית לצעדי התמרוץ היא גרמניה, משתי סיבות עיקריות: האחת, רכישת אגרות חוב היא למעשה הזרמת כספים לגוש האירו, מה שיעלה את רמות האינפלציה. השנייה, מדובר בצעד של סיוע לממשלות המקומיות בכספי מסים של המדינות החזקות בגוש האירו, קרי, גרמניה וצרפת. אבל לא יהיה מנוס מלנקוט בצעד זה. גרמניה שוכחת, שהאינפלציה בגוש האירו עומדת על 0.5% בלבד, ושלא יכולה להיות צמיחה כלכלית בלי רמה מסוימת של אינפלציה. ונכון שצריך לבצע עוד רפורמות וצעדי תמרוץ ממשלתיים מקומיים, אבל אם המשבר יתדרדר, גם גרמניה עצמה תשקע למיתון עמוק. את רומא לא בנו ביום אחד, אבל נפילתה עלולה לקרות בזמן קצר מאד, לפני שמנהיגי גוש האירו יתעוררו.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 4.amit 27/11/2014 20:02הגב לתגובה זוyafe nituh mavrik
- 3.אבנר 21/11/2014 15:01הגב לתגובה זואורית את בחורה נבונה וחכמה סקירה מאלפת תודה
- 2.תוכלי בבקשה להתייחס בעתיד לסין, יפן ומזרח אסיה? (ל"ת)תודה. כותבת מעולה . 20/11/2014 19:22הגב לתגובה זו
- 1.אלי 20/11/2014 17:47הגב לתגובה זואבל כמו בכל פירמידה האחרון אוכל אותה.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
