אמזון
צילום: Christian Wiediger unsplash

AWS שווה בנפרד כמו כל אמזון? סיטיגרופ מסבירים למה לא יהיה פיצול

המשקיע האקטיביסט דן לואב טוען שאמזון נסחרת בחסר כל עוד חטיבת הענן לא מפוצלת ממנה. לפי בנק ההשקעות זו "פרת המזומנים" שמממנת את שאר ההרפתקאות וההתרחבות. 56 חברות דיווחו על פיצולים אשתקד: IBM, ג'ונסון אנד ג'ונסון, ג'נרל אלקטריק, טושיבה ועוד
איתי פת-יה | (1)

בשנה האחרונה ענקית המעבדים  INTERNATIONAL BUSINESS MACHINES (IBM) פיצלה ממנה את חברת שירותי ה-IT KYNDRYL HOLDINGS (סימול: KD), קונגלומרט המדיה Vivendi הנפיק את חברת המוזיקה הגדולה בעולם יוניברסל מיוזיק,  GENERAL ELECTRIC (GE) עלתה על מסלול לפיצול לשלוש חטיבות שתסחרנה בנפרד,  JOHNSON & JOHNSON (JNJ) מקדמת פיצול של פעילות מוצרי הצריכה וכך גם  GLAXOSMITHKLINE PLC (GSK) עם חטיבת הבריאות, באסיה תמצאו את טושיבה שלקראת פיצול ואצלנו בארץ את תפוגן שבשליטת קרור -0.44% הבורסאית שבדרך ואת טראלייט -0.17% של מנורה מב החז -3.12% שכבר אחרי. לפי נתוני Dealogic ב-2021 היו 56 חברות שהודיעו על פיצול פעילותן. המשקיע האקטיביסט דן לואב (אינטל, דיסני, נסטלה) מסתכל על הנתון הזה ושואל: למה לא  AMAZON (AMZN) - ולמה לא עם פעילות הענן שלה AWS (Amazon Web Services)? בבנק ההשקעות סיטיגרופ עונים לו בדיוק למה לא.

קרן הגידור של לואב, Third Point שלחה מכתב למשקיעיה בו טענה שענקית הטק והאי-קומרס נסחרת בחסר כשחבוי בה ערך רב הרבה יותר אם מסתכלים על השווי של חלקיה בנפרד. לואב אולי כתב זאת למשקיעים, אבל לפי סוכנות הידיעות רויטרס, בשונה מצעדים שנקט מול חברות אחרות בהן השקיע – לא הפציר באמזון לקדם מהלך שכזה. ת'ירד פוינט אינה קרן הגידור היחידה שמושקעת באמזון וחושבת ש-1.55 טריליון דולר (שווי שוק נוכחי) אינו סכום מייצג – ושרק חטיבת הענן יכולה להגיע לבדה לשווי דומה אם תונפק.

ההיגיון מאחורי פיצול פעילות הוא שלעתים אחד החלקים הרווחיים יותר בחברה "סוחב על גבו" חלקים אחרים, רווחיות פחות או מסוכנים יותר, ולכן המשקיעים מתמחרים את החברה כולה בסכום נמוך יותר. במקרים כאלה, פיצול שזוכה לשווי שוק גבוה יותר עוזר לחברה לצמוח, שכן בהנפקה היא מגייסת כסף רב מהציבור, וכן לאחר תחילת המסחר בה קל לה יותר לצאת לגיוסי הון נוספים, לפי שער גבוה יותר – וכך המחזיקים הקיימים מדוללים פחות. ב-2020 דווח מצד 21 חברות על מהלכי פיצול וב-2019 המספר עמד על 47.

לצד פעילות האי-קומרס, הענן והסטרימינג (וידאו ומוזיקה) לאמזון יש לא מעט הרפתקאות, אולי הבולטת בהן היא זו בתחום המזון. אמזון קנתה את רשת מזון הבריאות הול פודס ב-14 מיליארד דולר, הקימה את הסופרמרקטים האוטונומיים Go ועוד פעילויות כמו Fresh ו-Prime Now. בשוק יש שמותחים ביקורת על החדירה הלא מוצלחת, בהתחשב בנתחי השוק הלא מרשימים שאמזון תופסת. באחרונה דיווחה כי תפתח חנויות ביגוד שאמורות להיות חדשניות. כמו כן, גם הכניסה עם פעילות האי-קומרס הוותיקה לאזורים גיאוגרפים חדשים יחסית מצריכה תשומות ומכבידה על השורה התחתונה.

דוחות אמזון לרבעון הרביעי של 2021 הציגו הכנסות בסך כ-137 מיליארד דולר – כ-13% מהסכום הגיע מחטיבת הענן שהכניסה כ-18 מיליארד דולר. בעוד שכלל ההכנסות צמחו בהשוואה לרבעון המקביל ב-2020 בשיעור של 9%, AWS צמחו ב-40%.

מייקל כגן, ראש מחלקת ייעוץ ההשקעות של סיטיגרופ בצפון אמריקה סבור ש"בשונה מתעשיות שבהן לחברות עשויים להיות כמה עסקים שבבירור אין קשר ביניהם, או שיש להם פרופיל כלכלי וצרכים הוניים שונים מאד, לחברות טק גדולות יש גישה גדולה להון וכן לעסקים שטרם הגיעו לבשלות. כתוצאה מכך, הזדמנויות להציף ערך למשקיעים לטווח הארוך באמצעות פיצול הן דבר פחות מובן מאליו עבורן, גם מבחינה פיננסית וגם מבחינה תפעולית".

עוד הוא אומר שענקיות טכנולוגיה נוספות שמייסדיהן הם גם עדיין בעלי השליטה בהן לא צפויים להכנע ללחצים לקדם פיצולים בחברה. "כשהשליטה בזכויות ההצבעה נמצאת עדיין אצל המייסדים, הדבר מביא גם למחיצה ובידוד של הדירקטוריונים וההנהלה מהשפעה משמעותית או אקטיביזם של בעלי מניות, שהם עודם גורם המפתח למקרים של פיצול בחברות נסחרות".

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    האיקומרס הוא ה"מעבדה",שדוחפת את שרותי הענן (ל"ת)
    טורבו 23/02/2022 22:00
    הגב לתגובה זו
ישיבת פד' מתוחהישיבת פד' מתוחה
מעבר לים

הפד' המפולג: הורדת ריבית בצל דרמה פוליטית, ואיך יגיב שוק המניות?

הפד' מפולג ותחת עננת חשדות פוליטיים; הריבית תרד ככל הנראה ברבע אחוז, אבל הצפי להמשך חשוב יותר; מה קורה בשוק האג"ח ואיך יגיב שוק המניות? 

גיא טל |

ישיבת פד' באוירה מתוחה עם החלטה צפויה מראש

בזמן כתיבת שורות אלו, יושבים חברי ועדת השוק הפתוח, שמעולם לא הייתה מפולגת יותר, לישיבה מכרעת בנוגע להחלטת הריבית. למרות שאולי נראה שוב החלטה שלא התקבלה פה אחד, התוצאה די ידועה מראש. הורדת ריבית של רבע אחוז. הורדת ריבית ראשונה מאז הבחירות. התיקון המאסיבי של מספר המשרות החדשות, יחד עם זינוק במספר הבקשות הראשונות לדמי אבטלה לא ממש מותירים ברירה לפאוול. ייתכן שכמה מחברי הפד' העקשנים, שדואגים מהעובדה שהאינפלציה עדיין תקועה כאחוז מעל היעד, עוד יצביעו על השארת הריבית ברמתה הנוכחית. סביר גם להניח שאותם שהצביעו בעד הורדת הריבית בפעם הקודמת, בתוספת המינוי החדש של טראמפ שאושר השבוע בסנאט, יצביעו בעד הורדה של חצי אחוז, אבל לפי כל ההערכות הרוב יצביע בעד הורדת ריבית של רבע אחוז. 

יחד עם זאת, תסריט כזה של שלוש דעות שונות בוועדת השוק הפתוח, במידה ואכן יתממש, יהיה מאוד יוצא דופן (חלוקה דומה התרחשה בספטמבר 2019, גם אז סביב מלחמת הסחר בקדנציה הראשונה של טראמפ). גם מצב שבו שלושה או יותר מחברי הוועדה לא מצביעים עם הרוב הוא תופעה נדירה ביותר. הבדיחות ברשת אומרות שליסה קוק, הנציגה המודחת שהוחזרה לועדה על ידי בית המשפט, תצביע בעד העלאת ריבית בכלל כנקמה על הניסיון לפטרה.

ההערה האחרונה רומזת על דבר נוסף שמיוחד בישיבה הנוכחית. הרבה מאוד פוליטיקה סובבת את הוועדה שאמורה להיות מונעת משיקולים כלכליים נטו. נציין את העובדה שבאופן חסר תקדים, סטפן מיראן, המינוי החדש לפד' לא התפטר מתפקידו בבית הלבן, ופועל עם רגל אחת ברשות המבצעת וברגל השנייה מחליט על המדיניות המוניטרית. מירן משום מה לא הושבע לתפקידו על ידי פאוול או מישהו מהפד' כמקובל, אלא על ידי שופטת פדרלית, במה שאולי מהווה סימן נוסף למתח ודם רע. נציין גם את העובדה שבוועדה משתתפת חברה שבעצם פוטרה על ידי טראמפ, ומשתתפת בפגישה מכוח פסיקת בית משפט ברוב של 2 מול 1. כלומר, שופט פדרלי בערכאת הערעורים סבר שהיא לא יכולה בכלל להשתתף בישיבה הזו. איך תעבוד הדינמיקה בינה לבין מיראן, עובד רשמי של הממשל ברגעים אלו ממש?

בשוק יבדקו איך המינוי החדש של טראמפ ואלו המזוהים עימו בוועדה הנוכחית יצביעו, מי מבין שלושתם מתבלט כיורש פוטנציאלי לפאוול במאי, איך תתנהג קוק, איך יתנסח פאוול (שבוודאי יישאל שוב שאלות פוליטיות ויסרב שוב להגיב), וכולי. אני טוען כבר זמן רב שאין שום דבר מגונה או לא ראוי בפוליטיקאים שמביעים את דעתם על המדיניות המוניטרית הרצויה, ואף מעבירים ביקורת על הפד', דבר שכיח מאד עוד מאז ימי המאבקים המתוקשרים בין רייגן לוולקר, ובכל רחבי העולם. אין שום דבר קדוש ב-12 האנשים שנבחרו לקבוע את המדיניות המוניטרית. יש כל כך הרבה כלכלנים ופוליטיקאים עם דעות אחרות ביחס למדיניות המוניטרית הנכונה בכל שלב, ואין שום דבר רע בדיון ציבורי, ואפילו חריף. אבל נראה שאולי לראשונה אי פעם האווירה סביב הפגישה הנוכחית רעילה במיוחד, אפילו בתוך חברי הפד' עצמם, במה שנראה כמצב מאוד לא בריא למוסד הבנק המרכזי, שידע בדרך כלל להתעלות מעל לפוליטיקה.


אירופה
צילום: Christian Lue unsplash

הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה

ההחלטה להטיל מכסים גבוהים יותר על סחורות ישראליות צפויה לייקר את המוצרים ולפגוע בתחרותיות ותתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה

אדיר בן עמי |

הנהגת האיחוד האירופי החליטה לפגוע בהסכמים המסחריים עם ישראל, צעד שיכול להכביד על הכלכלה הישראלית במאות מיליוני אירו מדי שנה. החלטה זו מגיעה לאחר לחצים פנימיים גוברים באירופה להחמיר את העמדה כלפי ישראל בעקבות המלחמה בעזה. במקום לפעול על מנת להפעיל לחצים על מדינות טרור כמו קטאר שמממנות את חמאס, נראה שבאירופה שכחו איך המלחמה הזו החלה מלכתחילה.


התוכנית האירופית צפויה לפגוע בכשליש מהיצוא הישראלי לאירופה, בהיקף של 5.8 מיליארד אירו בשנה. מדובר בסכום משמעותי, שבסופו של דבר יכביד על כלכלת ישראל ויגרום למחירי המוצרים הישראליים לעלות. האירופים מבטלים למעשה את ההנחות המכסיות שניתנו לישראל ומטילים עליה מכסים גבוהים יותר לפי כללי ארגון הסחר העולמי. המשמעות היא שהמוצרים הישראליים בחנויות האירופיות יעלו ב-227 מיליון אירו בשנה - כסף שיועבר ישר לרשויות המכס האירופיות. התחרותיות של החברות הישראליות תקבל מכה, כי הלקוחות יעדיפו מוצרים זולים יותר ממדינות אחרות.


הפגיעה תתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה. מדובר בסחורות שישראל מספקת לעולם באיכות גבוהה ובמחיר תחרותי. החברות הפועלות בתחומים הללו התרגלו למשטר מסחר מועדף מזה שלושה עשורים, מאז החתימה על הסכמי הסחר עם האיחוד האירופי בשנות ה-90. עכשיו הן תצטרכנה לשלם מכס נוסף, צעד שייקר את המוצרים או יפגע ישירות ברווחיות.


ההליך צפוי לקחת חודשים

במקום לבטל את כל ההסכמים עם ישראל, האירופיים בוחרים לחתור תחת החלק המסחרי בלבד, תוך שמירה על תחומים אחרים כמו העברת כספים בין הבנקים ופעילות המכס השוטפת. המהלך נועד למעשה להציג עמדה פוליטית ברורה מבלי להרוס את כל המערכת הכלכלית בין הצדדים. ההליך הפנימי באירופה טרם הושלם. הצעת הנציבות האירופית דורשת את אישור רוב המדינות החברות, ובינתיים מדינות כמו גרמניה והולנד מביעות הסתייגויות בנוגע לעומק הצעדים. יתכן שההליך יימשך חודשים.


המהלך הזה הוא חלק מהמאבק הדיפלומטי הרחב יותר. מעבר לסנקציות הכלכליות, אירופה מתכננת להטיל סנקציות אישיות על שרים ישראליים נוספים, להקפיא תכניות סיוע לממשל הישראלי ולחזק את הסנקציות כלפי חמאס. המיעוט המוסלמי הקיצוני שכבר חדר למדינות באירופה, לוחץ על הממשלות ואלה, לא במפתיע, נכנעות תחת הלחץ.