אמזון מייסיז
צילום: אמזון, ויקיפדיה/Mike Strand

מייסיס נלחמת באמזון? אמזון נלחמת במייסיס. חדשנות? לא בדיוק

אמזון תפתח בלוס אנג'לס חנות אפנה, אחרי שרשת הכלבו הודיעה שתקים מרקטפלייס לבגדים של מוכרים צד ג'. במקום מלאי שתקחו לחדר המדידה, תחכו שהפריט יובא אליו ממחסן צמוד. בקופות עדיין תצטרכו לעבור. עקנית הטק שוב פוזלת לאופליין, את וולמארט עקפה באפנה - אך בלי רווחיות להשוויץ בה
איתי פת-יה | (1)
נושאים בכתבה אמזון קמעונאות

עם חשיפת הדוחות שלה לרבעון השלישי רשת כלבו האפנה הוותיקה MACY'S INC (M) דיווחה על התכניות שלה לעתיד: הקמת מרקטפלייס (זירת מסחר) לביגוד. כמו ב-  AMAZON (AMZN) – מוכרים צד ג' מציעים את מרכולתם, וצריכים לעמוד בסטנדרטים של הפלטפורמה. מייסיס לא ממש חלוצה עם הרעיון הזה, שלא חיכה לה כלל וקיים מזה שנים. ובכל זאת, בשבילה זה מנוע צמיחה ודרך להשתמש בחוזקת המותג. היום, זו ענקית הטכנולוגיה (לא רק המסחר) אמזון שמשיבה מלחמה שערה ואומרת "מייסיס עושה אמזון? אמזון תעשה מייסיס". בקיצור, אמזון פותחת חנויות ביגוד בשם "אמזון סטייל", אך למרות המסגור, חדשנות אין שם ממש.

איך זה יראה? סניף ראשון בעיר גלנדייל בלוס אנג'לס שבקליפורניה, בשטח של 2,800 מ"ר, קטן מרוב החנויות של מייסיס, דומה לקטנות יותר שלה ושל NORDSTROM INC (JWN) וכן לסניפי KOHL'S CORP (KOHL). בחנות פריט אחד מכל סוג במקום מלאי על הקולב – סורקים אותו בטלפון, רואים עוד המלצות (שיכולתם את חלקן לראות גם באתר אמזון אם הייתם גוללים בבית) וממתינים. למה ממתינים? לשליפת הפריט במחסן הצמוד לחנות ותקבלו התראה לפיה יש תא מדידה פנוי והבגד ממתין לכם שם.

ההיגיון הוא שמשום מה, מלאי שמוחזק בתוך החנות והיכולת פשוט לקחת אותו ביד וללכת לתא מדידה, זה לא מספיק טוב – גם אם יש מספיק פריטים כדי ששני לקוחות יוכלו לבחון את אותו דגם במקביל, בלי להפריע זה לזה. לעומת זאת, להפריד את המלאי מהתצוגה ולומר סריקה אחת בכל פעם, זה כן טוב, והרי לחכות להתראה מהסמארטפון ככל הנראה משווה תחושה של חוויה טכנולוגית. באמזון אומרים כי הרעיון הוא יותר מגוון, גם אם זה אומר פחות מלאי ממנו.

כיצד מחליטים איזה מלאים כן להביא לחנות? מתבססים על נתוני המכירות ודאטה נוספת מהאונליין. גם פה אין בשורה חדשנית. עוד רוצים באמזון להביא את ההמלצות מהאתר או האפליקציה, ישר לתא המדידה. כלומר, אם ברכישה אונליין היו מציגים לכם עוד פריטים ויכולתם לדלג עליהם – בחנות הפיזית פשוט יניחו לכם אותם בתוך התא, בלי שביקשתם (אלא אם תבטלו את האפשרות הזאת). צריך לומר שיכול באמת להיות שככה מגדילים את סל המכירות – אבל בסוף רעיון ההמלצות כאמור פשוט יובא מהיקום הדיגיטלי.

כשאתם עדיין בתוך התא, במקום שתצאו לקחת בגדים נוספים ותחזרו, תוכלו לקבל אותם אליכם ולמדודם כשתקישו על מסך מגע. אז התור בדרך לתא המדידה לא בטוח שנחסך, ולרוע המזל – גם לא התור לקופה. כן, גם בחנות הביגוד של הענקית תהיינה קופות ישנות וטובות, ולא כמו בסופרמרקטים האוטונומיים שלה.

אחרי שהביאה את החדשנות המשבשת של האי-קומרס וצברה כח רב, באמזון החלו לפזול לעולם הישן והמסורתי, ולנסות לשבש את המתחרים שטרם שובשו. כך בהקמת חנויות ספרים, בהקמת אמזון-גו, אותם סופרמרקטים ללא קופה שהטכנולוגיה שמשמשת אותם כבר נמכרת כרישיון, רשת חנויות המכולת והנוחות Amazon Fresh ובעיקר רכישת רשת המזון הבריא והאורגני הול פודס בכ-13 מיליארד דולר ב-22017.

כל אלה נעשו לא ממש בהצלחה יתרה. למשל, הרווחיות התפעולי לא מצוינת בדוחות החברה בסעיפים המתארים את פעילות הול פודס – שם הניסיון לגבות דמי משלוח של 9.95 דולר לא היה תחרותי מול שחקניות אחרות שפוטרות את הלקוחות מדמי משלוח אם ההזמנה עוברת סכום מסוים.

קיראו עוד ב"גלובל"

בארצות הברית שוק מכירות הבגדים עדיין מוטה במידה רבה לטובת הרכישות הפיזיות – שהן כ-70% מסך הרכישות בסקטור נכון ל-2020, שנת פרוץ הקורונה, כך לפי נתוני זירת המסחר שופיפיי. אמזון מתחרה מול וולמארט בקטגוריות רבות, וגם במכירות הביגוד הצליחה לעקוף אותה – כלומר מכירות הביגוד באונליין של אמזון כבר עקפו את אלה של וולמארט (אונליין ואופליין יחדיו).

לפי בנק ההשקעות  WELLS FARGO & CO (WFC) ב-2020 מכירות הביגוד וההנעלה של אמזון בארצות הברית צמחו ב-15% בחסות המגיפה לסך של 41 מיליארד דולר – סכום הגדול ב-20-25% מהמתחרה וולמארט, ונתון שגוזר נתח שוק של 11-12% מכל מכירות הבגדים בארצות הברית בשנה זו, ושל 34-35% באפיק המקוון. בסוף אותה שנה השיקה באתר שלה אמזון את מתחם ה-Luxury Stores המיועד כולו לאפנה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אספן 22/01/2022 12:28
    הגב לתגובה זו
    אם הפריט על המדף והקונה פשוט אוספת אותו ונכנסת לתא ההלבשה אין לזה תיעוד. אבל אם הקונה תיאלץ להזדהות ולאחר מכן להזמין את הפריט שיחכה לה בתא - אמזון הרוויחה עוד מידע על הקונה - העדפות, מידות, סגנון, גזרה וכו. במידע הזה היא תוכל להשתמש כדי לדחוף לאותה קונה עוד ועוד דברים שיותר מתאימים לה בהמשך, גם באונליין.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.