האם IBM תצליח לחזור להיות אהודה על משקיעי וול סטריט?
ענקית המחשוב, IBM השלימה את הספין-אוף של קינדריל, חברת שירותי ה-IT של הקבוצה. ספין-אוף, זה בעצם פיצול והעלאת החברה המפוצלת לבעלי המניות. זה מהלך שצפוי להניב ערך. המטרה לרוב היא שהחברה המפצלת והחברה המפוצלת יהיו בערך הגדול מהשלם - סכום החלקים עולה על השלם. זה לכאורה מנוגד לתפיסה שמיזוגים מייצרים ערך, אבל רק לכאורה - מיזוגים סינרגטיים יוצרים ערך דרך חיסכון בהוצאות וגידול במכירות. אבל פיצול של שתי פעילויות לא סינרגטיות יכול לייצר ערך.
בזמן האחרון עושים פיצול מסוג זה כאשר אחת הפעילויות "לוקחת" את כל החברה למטה. היא לא צומחת, אולי גם לא רווחית, ואז הרחקתה מייצרת לגוף המפצל ערך כי כסולו הוא גוף צומח ובהתאמה המשקיעים יתמחרו אותו ככזה. זה קרה עם פייזר שהרחיקה את החטיבה הגנרית שלה שהתמזגה עם מיילן לחברה חדשה - ויאטריס. ככה נשארו בפייזר בעיקר פעילויות של תרופות אתיות לרבות החיסון לקורונה והחברה דיווחה על צמיחה מרשימה בהכנסותיה. את התרגיל הזה עושה עכשיו IBM.
IBM כאמור השלימה את הספין-אוף של קינדריל כשמשקיעי IBM רואים בעסקה במידה רבה תוספת על ידי חיסור - חיסור זרוע השירותים הקפואה, תשאיר IBM צומחת יותר. לראשונה זה עשור, IBM צפויה להציג צמיחה (חד ספרתית) בזכות המהלך. ההכנסות הצפויות בשנה הבאה - 75.9 מיליארד דולר, לעומת 74.6 מיליארד דולר השנה.
IBM נסחרת במחיר של 120.7 דולר (שווי של 108 מיליארד דולר) והיא צפויה להרוויח בשנה הבאה מעל 10 דולר - על פניו מכפיל נמוך של כ-12. אז ייתכן שהמניה של IBM תצמח בעקבות הצמיחה בהכנסות. קינדריל שהחלה להיסחר היום בירידה של 6% שווה כ=6.5 מיליארד דולר והיא מחברות שירותי ה-IT הגדולות בעולם. החברה מציגה תוכנית שאפתנית להרחבת כח האדם וגידול בשירותי ה-IT, אך התחרות בעיקר מול גופים בהודו פוגעים בהכנסותיה - ההכנסות לשנת 2021 יהיו בטווח שבין 18.5 ל-18.7 מיליארד דולר, נמוך מכ-19.1 מיליארד של הכנסות בשנה קודמת. הסיבה היא חולשה בתחומים הצומחים של ה-IT ובמיוחד שירותי הענן.
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- IBM נופלת מעל 7% למרות דוחות טובים והעלאת תחזית צמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנהלת החברה נערכת להגביר נוכחות בתחום שירותי הענן. זה יהיה מהלך מדורג שיתבטא כבר בשנה הבאה. בינתיים, צופה הנהלת החברה Ebitda מתואם לשנת 2021 בטווח שבין 2.8 ל-2.9 מיליארד דולר.
בכל מקרה, גם כניסה לתחומים צומחים, לא תעזור לשורת ההכנסות להתכווץ בשנים הבאות. הפעילות המסורתית בירידה והתחומים החדשים יקזזו את הירידה אבל לא את כולה. הציפיות שחזרה לצמיחה תהיה רק ב-2025.
- 4.מרגל 06/11/2021 11:04הגב לתגובה זוקינדריל ישראל היא חברה ללא חזון שמנוהלת ילידי פליטי IBM לא מוכשרים במיוחד. CTO ללא רקע המתאים . המנכ"ל ביינוני מינוס וכו'.
- 3.יענקלה 06/11/2021 01:02הגב לתגובה זובארץ השקיעו בפרוייקט הזוי דיבייטר, דוגמא למה החברה הזאת צריכה לחדול מלהתקיים
- 2.לרון 05/11/2021 08:52הגב לתגובה זולא!!! סיכויי הספינאוף לעלות ותו לא
- 1.ידוע 04/11/2021 22:19הגב לתגובה זוחברה דועכת כמו כוכב בסוף חייו. עכשיו היה סופר נובה, והספין יעלם לאט מהשטח. יבמ עצמה שאין לה כלום בעולם הקלאוד.... קצת שירותים בהיברידית... לא השאירה כלום בסלסלת המכירות. אין לה מה באמת למכור. תדעך
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
