טסלה מודל 3. צילום יואב פולסלקראת הדוחות של טסלה - המניה עולה, המתח גובר; למה מצפה השוק?
הדוחות של טסלה יהיו חלשים מהדוחות ברבעון המקביל, אבל מה שיקבע את כיוון המניה יהיה בעיקר התחזית לגבי הרובוטקסי ותחום הרובוטיקה
ביום רביעי הקרוב, תפרסם טסלה Tesla -3.4% דוחות כספיים. מדובר בדוח בעל חשיבות גדולה שכן הוא על רקע מספר מגמות משמעותיות - ירידה במכירות באירופה, עימות של מאסק עם טראמפ, השקת הרובוטקסי. ההערכות הן לרווח למניה של כ‑39 סנט והכנסות של כ‑22 מיליארד דולר - ירידה ניכרת לעומת 52 סנט למניה והכנסות של מעל 25 מיליארד דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. המסירות הסתכמו בכ‑384 אלף רכבים בלבד, ירידה של כ‑13%, נתון שמצביע על האטה גם בשווקים שבהם טסלה נחשבה למובילה. עם זאת, נראה שתחום האנרגיה של החברה ממשיך לגדול - היקף משלוחים של מערכות אחסון הגיע לכמעט 10 גיגה וואט‑שעה.
הרובוטקסי - חזון שאפתני
ביוני האחרון השיקה טסלה שירות רובוטקסי ראשוני באוסטין, טקסס. מדובר בגרסה מצומצמת של צי של רכבי Model Y עם נהגי בטיחות שיושבים בקדמת הרכב, מערכת גיאופנס שמגבילה את אזור הפעילות ומספר דווחים על תקלות לרבות בלימות לא צפויות, התבלבלות במסלולי נסיעה ומקרים של חוסר התאמה בין תכנון המסלול לבין המצב בפועל. למרות הביקורת, זהו מבחן שדה ראשון לקראת תכנית רחבה בהרבה. טסלה מצהירה כי בשנה הקרובה תרחיב משמעותית את השירות ובמקביל מתכננת להיכנס לייצור ומכירה של רובוטים הומנואידיים החל מ‑2026. במקביל לדוחות הכספיים, הדיווח הקרוב עשוי לכלול עדכונים שישפיעו על תחושת השוק לגבי עתיד תחום הנהיגה האוטונומית. כלומר, לא רק המספרים חשובים, אלא בעיקר מה שיגיד מאסק והאמון-הערכה של המשקיעים לגבי החזון שלו.
בד בבד עם האתגרים העסקיים, טסלה מוצאת את עצמה בעין הסערה הפוליטית. אלון מאסק ניהל בחודשים האחרונים עימות פומבי מול הנשיא טראמפ סביב סוגיות מיסוי, תקנות אנרגיה ותמיכה ממשלתית ברכב חשמלי. ביטול הטבת המס הפדרלית לרכישת רכבים חשמליים יצר לחץ על המכירות בארצות הברית, ומאסק לא חסך את דעתו בתקשורת וברשתות. הוא אף מקים מפלגה חדשה כדי לקדם מדיניות שתומכת באנרגיה ירוקה. המשקיעים מבינים שהעימות הזה אינו רק אישי, הוא פוגע ישירות באווירה הרגולטורית סביב טסלה ויוצר חוסר יציבות. מניית החברה, שנפגעה מתחילת השנה ב-18%, מתנדנדת בחודשים האחרונים והיא רגישה מאוד לכל אירוע שיכול להשפיע עליה - ככה זה כשהמניה נסחרת במכפיל של מעל 100. הוא מבטא בעיקר הערכות לרווחים עתידיים וכל מכשול קטן מוריד את הסיכוי ומשפיע דרמטית על הערכת הפוטנציאל ועל המניה.
טסלה ממשיכה להוביל את תחום הרכב החשמלי, אבל הרכבים הסינים תופסים נתח כמעט בכל העולם כש-BYD היא כבר חברת הרכבים החשמליים הגדולה בעולם. ייתכן שהכניסה המאוחרת לדגמים זולים יותר, לצד לחץ תחרותי מסין, תמשיך לכרסם בשיעור הרווחיות של טסלה. נראה שהמשקיעים מבינים שהתחום הזה ייצמח, אבל העתיד הוא בפיתוחים החדשים - ברובוטקסי שיכול להביא למהפכה של ממש וברובוטים שמתקדמים בקצב מואץ בזכות ה-AI.
- 2.טסלה תזנק אחרי שמאסק ידבר אבל זו תהיה הזדמנות בריחה מקומית לטווח קצר . והעתיד (ל"ת)אנונימי 21/07/2025 20:17הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 21/07/2025 19:50הגב לתגובה זוזה היה נכון אולי לפני 5 שנים.
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
