חברת הקנאביס הקנדית טילריי ברנדס Tilray 60.87%  מזנקת ב-42% בוול סטריט, אחרי שדונלד טראמפ פרסם ב"טרוט' סושיאל" פוסט שמעודד שימוש ב-CBD לקשישים. המניה נסחרת כעת ב-1.6 דולר, וזה מביא את העלייה שלה מאז סוף יוני ל-300% ברבעון השלישי. עם זאת, מאחורי ההתלהבות מסתתרת בעיה: המחיר של המניה עלה הרבה יותר מהר מהתוצאות העסקיות של החברה.

טילריי ברנדס היא אחת מחברות הקנאביס הקנדיות הגדולות, שנוסדה ב-2013 ומניותיה נסחרות בנאסד"ק. החברה התחילה כמגדלת קנאביס רפואי בקנדה, אבל לאורך השנים היא התרחבה לכיוונים שונים: רכשה מותגי בירה אירופאיים, נכנסה לשוק ההמפ והקנבוס, וניסתה לבנות אימפריה של מוצרי צריכה. הבעיה היא שההתרחבות הזאת הגיעה עם עלות כבדה: החברה הנפיקה מיליארדי מניות, ביצעה רכישות שלא תמיד הוכיחו את עצמן, ועדיין לא הצליחה להפוך לרווחית באמת. היא נשארה בעיקר שחקנית קנדית, בלי נוכחות משמעותית בשוק האמריקאי המוסדר והפער הזה הופך להיות קריטי עכשיו כשהשוק מתחיל לצפות לשינויים רגולטוריים בארצות הברית.

טראמפ כתב שה-CBD יכול "לחולל מהפכה בטיפול הרפואי לקשישים" ולהוות חלופה לתרופות מרשם. המשקיעים הגיבו מיד. קנופי גרואות' זינקה 18%, קרונוס עלתה 15.5% ואורורה קפצה 25%. קרנות הסל של התעשייה טסו למעלה ב-21%, והן בדרך להשלים את הרבעון הטוב ביותר בהיסטוריה שלהן - מעל 70%.

רק שטילריי היא לא בדיוק המועמדת הכי טובה ליהנות מהמהלך הזה.לחברה אין חשיפה לשוק הקנאביס המוסדר באמריקה. בניגוד לחברות אמריקאיות שיכולות לנשום לרווחה אם יבוטל סעיף 280E שמונע מהן לנכות הוצאות - טילריי לא תרוויח מזה כלום. היא לא מוכרת בארצות הברית תחת הרגולציה המקומית, וסיווג מחדש של מריחואנה לא יאפשר לה פתאום לייצא מקנדה לדרום.

• טילריי על פרשת דרכים: אלכוהול מניע צמיחה, קנאביס בנסיגה
• טילריי מאכזבת בתוצאות ובתחזית - המניה נופלת ב-20%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פחות רווחיות, יותר מניות

המניה זינקה מ-0.41 דולר בסוף יוני ל-1.45 דולר ב-26 באוגוסט - קפיצה של 251%. עכשיו היא נסחרת ב-1.6 דולר. זה הציל אותה מסכנת מחיקה מהבורסה בגלל מסחר מתחת לדולר, ומכך שהחברה תצטרך לעשות פיצול הפוך, דבר שהפחיד את הסוחרים. מה שמדאיג זה שמספר המניות בחוץ גדל בצורה דרמטית. בסוף יולי דיווחה החברה על 1.1 מיליארד מניות, לעומת 937 מיליון בתחילת ינואר - עלייה של 16.4%. זה אומר שגם אם המחיר עלה, המשקיעים מקבלים חלק קטן יותר מהעוגה. שווי השוק כולו בקושי עלה השנה, למרות הקפיצה במחיר.

ברק עילם מנכ"ל נייס לשעבר אומנם פרש לפני 10 חודשים. אבל,  המענק פרישה שלו שמוערך ב-30 מיליון שקל, מייצר משבר גדול בחברה. סערה גדולה מתחוללת בנייס סביב חידוש כהונת מרבית הדירקטורים המכהנים באסיפה הכללית הקרובה. הדירקטוריון שתומך במענק עומד מול הגופים המוסדיים שסבורים שהמענק מוגזם מאוד. המאבק הזה הוא תמונת ראי של המתח הבסיסי שקיים בין כוח הדירקטוריון לבין כוחם של בעלי המניות, ובפרט בעלי המניות המוסדיים. זהו מתח מובנה, אשר החוק לקח אותו בחשבון, ויצר אפשרות לדירקטורים לעשות "אובר רולינג" על החלטת האסיפה הכללית בנושא תגמול. חשוב מאד שהצדדים לא יהפכו אותו למאבק כוחני ודווקני. בסוף, יש את טובת החברה, וחשוב שזה יהיה השיקול המנחה. לפעמים האגו חזק יותר ואנשים נלחמים על חשבון החברה. זה עלול לקרות לנייס, אחת מספינות הדגל של ההייטק הישראלי. 

על אף שהכעס של המוסדיים הישראליים המחזיקים במניות "נייס" על ה"אובר רולינג" הוא מובן, יש להיזהר ממהלך שעלול להוות ענישה אוטומטית על שיקול דעת מקצועי המעוגן בחוק. נראה שהטענה העיקרית של המוסדיים הישראליים, המבקשים לא לחדש את כהונת הדירקטורים שהצביעו בעד המענק למנכ"ל הפורש ובניגוד להחלטת האסיפה, מעוררת מספר קשיים משפטיים וניהוליים:

האחד - הפעלת זכות חוקית, לא שרירותית: דירקטוריון נייס, ובכלל זה ועדת התגמול, פעל בדיוק בהתאם להוראה מפורשת בחוק החברות. חוק זה מתיר להם לבצע אובר רולינג להחלטת האסיפה הכללית בנושא תנאי שכר. חוק החברות מאפשר זאת לא בכדי, כיוון שהאחריות לניהול החברה וטובת החברה מוטלת על כתפי הדירקטורים, שהם אלו המכירים מקרוב את צרכי החברה, התחרות בשוק והצורך בשימור הנהלה מקצועית בחברה. החוק אינו רואה בדירקטוריון 'חותמת גומי' של האסיפה. הוא מחייב אותם לפעול בנאמנות ולהפעיל את סמכויותיהם תחת חובת זהירות וברמת מהימנות סבירה. במסגרת זו הדירקטוריון הוא המופקד בין היתר על שיקולים ארוכי טווח ובכלל זה שימור מנהלים חיוניים.

• נייס מכה את התחזיות; מאשרת תחזית להמשך, אבל יש נקודת חולשה
• תמורת כ-955 מיליון דולר: נייס רוכשת את Cognigy
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השני- היעדר עניין אישי: במקרה של נייס, מדובר בהחלטה הנוגעת לתגמול המנכ"ל לשעבר, ולא בעסקה עם עניין אישי של הדירקטורים עצמם. כאשר רוב גדול של הדירקטורים, שאינם בעלי עניין אישי בתגמול, מחליט לאשר אותו, ההנחה המשפטית היא שהם פעלו בתום לב ולטובת החברה (לטענתם – כדי להבטיח מעבר מסודר). לכן, החשש שאינם פועלים לטובת החברה אינו קיים, ואי חידוש הכהונה כמעט באופן אוטומטי מהווה ענישה על עצם הפעלת שיקול הדעת המקצועי המותר בחוק.