פורסם המכרז להקמת נתיב מהיר בכניסה לת"א
ועדת המכרזים הבין משרדית לנושא הקמה ותפעול של נתיב מהיר בין נתב"ג לת"א פרסמה (ג') את המכרז להקמת נתיב תחבורה מהיר בכניסה לעיר. פרויקט הנתיב המהיר הינו ראשון מסוגו בישראל. מטרתו להגביר את השימוש בתחבורה ציבורית ולהפחית את עומסי התנועה במרכזי הערים, ובכך לאפשר ניצול יעיל יותר של משאבי התחבורה בישראל.
המיזם כולל תכנון, מימון, בניה, הפעלה ותחזוקה של המרכיבים הבאים: נתיב אגרה חד כיווני בכביש מס' 1 מהקטע שמאזור מחלף לוד ועד למחלף קיבוץ גלויות מתקן חנה וסע ללא תשלום (בעל קיבולת של כ- 2000 כלי רכב) שירות הסעות מיוחדות חינם לאזור הקריה בתל אביב ולאזור הבורסה ברמת גן ממתקן החנה וסע מערכת אגרה ומערכות נלוות.
הנתיב המהיר נועד לנסיעת כלי רכב ציבוריים וכלי רכב רבי תפוסה ללא תשלום אגרה ולנסיעת כלי רכב פרטיים אחרים באגרה.
הפרויקט יטפל בראשונה בביקוש כניסת כלי רכב לת"א מכיוון מזרח תוך מתן העדפה לתחבורה ציבורית שתעבור בנתיב ללא תשלום ומכירת עודף הקיבולת לנהגים בכלי רכב פרטיים שיהיו מוכנים לשלם אגרה עבור נסיעה בנתיב המהיר, זאת, בהשוואה לפרויקטים קודמים בתחום התחבורה אשר פעלו להרחבת ההיצע ולא לייעול הביקושים.
על מנת לנצל את הנתיב באופן אופטימלי יווסתו נפח ומהירות התנועה בנתיב על ידי מערכת בקרת תנועה וחיוב באגרה במחיר משתנה במערכת אגרה אלקטרונית. הפרויקט יאפשר לנהגים לחנות במתקן חנה-וסע לפני הפקק ולבחור בין שירות הסעות למרכז העסקים הראשי (אזור הבורסה ברמת גן ואזור הקריה) או להצטרף לרכב פרטי אחר.
במהלך שנת 2004 הוגשו ואושרו 4 הצעות במסגרת הליך המיון המוקדם על ידי הקבוצות הבאות (חברים וקבלני משנה):
קבוצה א' - תהל מהנדסים, קווים, איתוראן, TELVENT
קבוצה ב' - טר ארמה, מלרג, קונקס, Q-FREE
קבוצה ג' - שפיר, דן, SIEMENS, RAYTHEON
קבוצה ד' - אפריקה ישראל, אגד, שיכון ובינוי, AECON
ממועד זה עמלה וועדת המכרזים בראשות סגן החשב הכללי, רו"ח צבי חלמיש, על הכנת מכרז בשיטת ה - B.O.T (BUILD, OPERATE, TRANSFER), לתקופה של 30 שנה כאשר הקבוצות מתמודדות על גובה מענק ההקמה.
בהתאם לקווים המנחים את מכרזי התשתית שנקבעו על ידי החשב הכללי, ד"ר ירון זליכה, פרטי המכרז כוללים הסרת חסמי כניסה באמצעות תשלום פיצויים במקרה של ביטול המכרז ופישוט תנאי הסף, הסרת חסמים בתחומי המימון כגון מתן הגנות ריבית והצמדה, ביצוע דירוג ראשוני לפרויקט על מנת להקל על כניסת גורמים מוסדיים, מתן תמריצים כספיים לסגירה פיננסית מוקדמת ורשת ביטחון להיקף התנועה והקטנת מעורבות המדינה במהלך ההפעלה לרבות גמישות לזכיין בהפעלת מיזמים סינרגים (משלימים) נוספים.
זליכה ציין, כי פרסום מכרז זה הוא חלק מתנופת הפיתוח בתחום התשתיות עליה עובד האוצר בשנה האחרונה הכולל את בניית תשתית הגז הטבעי בנתיב הימי (אשר כמעט הושלמה) והן בנתיב היבשתי, קבלת ההצעות לכביש 431 בו מתוכננת בחירת הזוכים במהלך החודש הקרוב, הסגירה הפיננסית של הרכבת הקלה בירושלים אשר נמצא בתהליך תכנון מתקדם, הסגירה הפיננסית של מתקן ההתפלה בפלמחים אשר העבודות עליו מתחילות בימים אלה, פרסום המכרז למתקן ההתפלה בחדרה, חתימת הסכם הפיתוח עם רכבת ישראל וההכנות לגיוס 2 מיליארד שקל בשוק ההון למימון תוכנית הפיתוח בשנת 2005. החשכ"ל הדגיש כי בכוונתו, בשיתוף עם משרד התחבורה, לקדם פרויקטים נוספים בתחום הנתיבים המהירים אשר יטפלו בצד הביקוש ולא יסתפקו בהרחבת היצע תשתיות התחבורה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
