אין כסף עוני מחסור
צילום: Istock
משבר הקורונה

47% חוששים שלא יעמדו בהתחייבויות – וזה כנראה יחמיר

באפריל רק 35% מכוח העבודה עבד כרגיל, במאי זה קפץ ל-62%. מרבית הסקטורים חזרו ללמעלה מ-80% עבודה, אך אף סקטור עוד לא חזר לפעילות מלאה. דוח חדש של הלמ"ס מראה את השפעת המשבר על הכלכלה, אבל הנתונים לוקים בחסר
ארז ליבנה | (2)

כשאתה בעין הסערה, אין לדעת את היקף הפגיעה. לא באמת. בכל מקרה, אי אפשר לדעת מתי יבוא עוד גל גדול. אבל זה לא מזיק לקבל מידע, תמונת מצב, אם תרצו, כדי להבין מה עומק ההשפעות המיידיות. את העתידיות נגלה לכשיגיעו. בינתיים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מנסה לצייר לנו תמונת מצב.

בכל פרמטר רלוונטי הביטחון שלנו התדרדר. ברמת הפרט, המשפחה, העבודה וכן גם במצב הגיאופוליטי, קל זה לא הולך להיות. גם מי שחושב שברגע שיימצא חיסון למגפה הכול ישוב בן לילה לקדמותו, מתבדה לצערי. את הצלקות, אלה שכבר נעשו, אלה שעדיין פצעים מדממים ויהפכו לצלקות ואת אלה שאנחנו עתידים לגלות, לא יימחו עם החיסון הגואל. לדור האינסטנט קשה להבין תהליכים.

 

נקודת אור אחת שמציינים בלמ"ס, בראש כל העמודות, זה שעל אף המצב, העלייה היהודית לישראל לא מתה. בחודשים ינואר-מאי 2020 הגיעו לארץ 7,369 עולים, לעומת 12,645 עולים בתקופה המקבילה ב-2019, ירידה של 41.7%. אבל כרגע, באמת, למי אכפת? בינתיים ליהודים שפה אנחנו מתקשים לדאוג.

 

סקטור התיירות והמלונאות במילה אחת: עצוב

כמות הטסים לחו"ל מעידה כמובן על המשבר בסקטור התעופה, שכולו מתקיים כעת בעיקר על משלוחים. בחודש מרץ נרשמו כ-100 אלף יציאות של ישראלים לחו"ל, באפריל יצאו רק 3 אלף, במאי כ-8,300 יציאות וביוני נרשמו 16 אלף יציאות לחו"ל.

בחודשים מרץ-יוני נרשמו 128 אלף יציאות לחו"ל, לעומת כ-2.8 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. ירידה של 99.5%. לא פחות מדכא זה מספר כניסות התיירים, מבקרי היום ונוסעים בשיוט. במרץ-יוני 2020 היו כ-96 אלף כניסות מבקרים, לעומת 1.7 מיליון אשתקד. 

באפריל 2020, ב-92% ממלונות התיירות לא נרשמה פעילות תיירותית. התפוסה הממוצעת של כל מלונות התיירות הסתכמה באחוז אחד, לעומת 71% באפריל 2019. במאי 2020, לקראת חג השבועות, ב-14% מהמלונות נרשמה פעילות תיירותית ותפוסת החדרים בהם הייתה 12%. התפוסה הממוצעת של כל מלונות התיירות הסתכמה ב-2.5%, לעומת 74% במאי 2019.

 

נכון לסוף חודש מאי 2020 מספר הנפטרים מתחילת 2020 היה דומה לזה שבשנים קודמות. בחודשים ינואר-מרץ 2020 התמותה הייתה נמוכה יותר לעומת השנים האחרונות, ובחודשים אפריל ומאי היא הייתה מעט גבוהה יותר, ובמיוחד בגיל 70 ומעלה. עם זאת, כיוון שהאוכלוסייה גדלה ומספר הנפטרים דומה, שיעור הנפטרים אינו גבוה יותר.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

שיעור התעסוקה – הנתונים לא מסתדרים

שיעור התעסוקה בכלל בני ה-15 ומעלה עמד על 57%, או 97% מסך כוח העבודה שדגדג את ה-4 מיליון מועסקים. מספר המועסקים עמד על 2.27 מיליון בני אדם, כאשר 1.7 מיליון היו בחל"ת. באפריל מספר האנשים שהועסקו כרגיל עמד על 35%, או כ-1.39 מיליון בני אדם. 2.5 מיליון היו בחופשה או נעדרו מעבודתם, כשמתוכם מציינים בלמ"ס כי רק 1.5 מיליון בני אדם היו בחופשה הקשורה לקורונה. מיליון אחרים היו בחופשת מחלה?

 

במאי אגב, 2.4 מיליון עובדים חזרו לעבוד כרגיל (62%), כשהיתר היו עדיין בחל"ת או היעדרות זמנית. מתוך אותם 1.5 מיליון, רק 950 אלף בסיבות הקשורות מקורונה. איפה כל יתר החצי מיליון. אגב כמות הבלתי מועסקים עלתה מרמה של 3.1%, או 126 מובטלים במרץ ל-160 אלף (4%) במאי.

 

עוד עולה מ-6 סקרים שערכו בלמ"ס, מרבית הסקטורים החזירו למעלה מ-80% מכוח האדם לעבודה, אך מרביתם צמצמו בכוח האדם. מה שממש לא מסתדר עם הנתונים שבלמ"ס מציגים. למשל בענף התעשיה, 83% מהעובדים שבו לעבוד בחברה, 3% עובדים מהבית ו-6% בחל"ת. איפה 7% האחרים? כנראה שכבר לא שם. וזה נכון גם לסקטור הבינוי והקמעונאי והשירותים וגם ההייטק. אז איך כרגע % האבטלה עדיין כל כך נמוך?

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הקוסם יציל אותנו ..איפה מר פקה פקה ..הנאשם בפלילים ? (ל"ת)
    דודו אוחנה 13/07/2020 09:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רמי 12/07/2020 21:11
    הגב לתגובה זו
    למה לא מורידים ארנונה ומיסים לפחות ב50 אחוז
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

יבוא יצוא
צילום: תמר מצפי

הפטור ממע"מ ביבוא אישי עולה ל-150 דולר והלחץ עובר לשוק המקומי

התקרה החדשה נכנסת לתוקף בחצות, באוצר מציגים לחץ תחרותי על המחירים, ובשוק המקומי מזהירים מפגיעה בעסקים המקומיים

ליאור דנקנר |

הלילה בחצות נכנסת לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כך שהתקרה עולה מ-75 דולר ל-150 דולר. בפועל זה פותח עוד שכבה גדולה של הזמנות מחו"ל שעד היום נפלו בין הכיסאות ונדרשו במע"מ.

הבדיקה נעשית לפי ערך החבילה ולא לפי מועד ההזמנה, והקובע הוא מועד הגעת החבילה למכס בישראל. המשמעות היא שאותה רכישה יכולה לקבל טיפול שונה לפי מועד השחרור, וגם לפי הדרך שבה החבילה פוצלה או אוחדה בדרך.

ההרחבה הגיעה אחרי פרסום טיוטת הצו להערות הציבור והשלמת הליך החתימה. באוצר מציגים את המהלך כחלק ממדיניות שנועדה לחזק תחרות וללחוץ את מחירי המדף בישראל דרך חלופה מחו"ל, בעיקר בתחומי האופנה ומוצרי הצריכה.


איך זה עובד בשטח ומה נחשב בתוך התקרה

הפטור מתייחס לערך המוצר עצמו. עלויות משלוח לא נכללות בחישוב המע"מ, אבל בפועל יכולות להתווסף עלויות טיפול ושחרור שמשתנות לפי אתר, ספק וחברת שילוח.

מבחינת המכס, הערך נבחן ברמת החבילה. כשכמה פריטים מגיעים יחד באותה חבילה, הם נספרים יחד לצורך התקרה, ובמקרים מסוימים המכס יכול להתייחס לפיצול שנראה מלאכותי כניסיון לעקוף את הכללים ולחייב בהתאם.