ספר תורה, פרשת השבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת ויצא - על החשיבות של ניסוח מדויק

מה ניתן ללמוד מההסכם  בין לבן ויעקב, ומסיפור נישואי יעקב לרחל ולאה; על משמעות הביטוי "ברחל בתך הקטנה", ואיך הוא רלוונטי לחתימה על חוזים
איתן גרסטנפלד | (7)

פרשת השבוע ויצא, עוסקת בין היתר בסיפור נישואי יעקב ללאה ורחל, אך עוד קודם לכן בהסכם בין יעקב ללבן. לפי ההסכם, בתמורה לידה של רחל, יעבוד יעקב עבור לבן שבע שנים, הסכם אותו לבן מפר בתום שבע השנים. 

אגב כך, אנחנו נחשפים לביטוי "ברחל בתך הקטנה", אשר נכנס ללקסיקון העכשווי ובעיקר לתחום המשפטי. משמעות הביטוי, היא אמירה של דברים בצורה ברורה אשר לא משתמעת לשתי פנים.

בסביבה בה אנחנו פועלים, בה כל פסיק מקבל משמעות משפטית, אנחנו למדים מיעקב על חשיבות השימוש במילים הנכונות ובצורה הברורה ביותר. בתוך כך, אנחנו למדים כי בהסכמים ובמו"מ חשוב להגדיר את התנאים באופן שיהיה ברור לשני הצדדים. בכך, אנחנו מצמצמים את מרווח הטעות ואת המרחב אליו יכולים להיכנס רמאים. בנוסף, ברירת המילים יכולה להציף מחלוקות וחוסר הבנה שמוטב שיצופו בשלב מוקדם ולא לאחר חתימת ההסכם.

עסקת לבן ויעקב 

בחזרה לפרשה, לאחר שבשבוע שעבר עסקנו במשמעות הביטוי "נזיד עדשים", בפרשת השבוע הנוכחית אנחנו מגלים ביטוי נוסף שהשתרש בשפה העברית "ברחל בתך הקטנה". אמנם הביטוי שגור בעיקר בפיהם של משפטנים ועורכי דין, אך כידוע תחום העסקים והמשפטים שלובים זה בזה.

בתחילת הפרשה, יעקב עוזב את ארצו לאחר סיפור גנבת הבכורה, בכדי לברוח מעשו ובכדי למצוא אשה ממשפחתה של רבקה. בדרך למשפחת אמו הוא פוגש בבאר את רחל בתו של לבן (אח של רבקה) ומסייע לה להשקות את הצאן שלה. כשרחל מגלה שמדובר ביעקב היא רצה אל ביתה ומספרת לאביה שבתגובה מכניס אותו אל ביתו.

לאחר חודש בביתו של לבן, הוא מציע ליעקב שכר עבור עבודתו. יעקב נענה להצעתו "אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה". עוד נחזור אל משמעות הביטוי "ברחל בתך הקטנה", אך לעת עתה נסתפק בכך שיעקב מסכים לעבוד אצל לבן למשך שבע שנים בתמורה לכך שלבן ייתן לו את רחל לאשה. 

לאחר שבע השנים שעל פי הכתוב נראים כימים אחדים בעיני יעקב בגלל אהבתו לרחל, נערכת החתונה. אך למרבה ההפתעה יעקב מגלה שלבן רימה אותו, ומי שהוא נישא אליה היא לא אחרת מאשר לאה, אחות רחל. על אף הכעס יעקב נענה לבקשת לבן לעבוד שבע שנים נוספות הפעם בעבור רחל.

"ברחל בתך הקטנה" למשמעות הביטוי

עתה נשוב לדברי יעקב ולביטוי "ברחל בתך הקטנה" אותו הוא אומר כמענה להצעת לבן לשכר עבור עבודתו. מדוע אם כך יעקב נצרך לביטוי זה?

כך מסביר רש"י מדוע נזקק יעקב למילים אלו: "כל הסימנים הללו למה? לפי שיודע בו שהוא רמאי, אמר לו: 'אעבדך ברחל'. ושמא תאמר: רחל אחרת מן השוק? תלמוד לומר: "בתך". ושמא תאמר: אחליף ללאה שמה ואקרא שמה רחל? תלמוד לומר: 'הקטנה'. ואף על פי כן לא הועיל לו, שהרי רימהו". כלומר, על פי רש"י יעקב מבין שלבן רמאי ולכן הוא משתמש בתיאור הספציפי רחל בתך הקטנה בכדי שדבריו לא ישתמעו לשתי פנים. עם זאת, מהמשך הסיפור אנחנו למדים שלבן רימה את יעקב למרות שיעקב דייק בלשונו.

מכאן, השימוש הרווח בימינו בביטוי הזה, כשרוצים לומר משהו באופן ברור לחלוטין בצורה מדויקת, שאינה מותירה מקום לספקות. כך שהצד השני לא יוכל להתחמק או לטעון שלא ידע. במקרה כזה, מסבירים לו את הדבר "ברחל בתך הקטנה".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יגאל 07/12/2019 08:56
    הגב לתגובה זו
    מצפה לקרוא את הכתבות האלה בכל שבוע
  • 5.
    אבנר 06/12/2019 15:41
    הגב לתגובה זו
    נחמד ללמוד דברים נוספים, בטח בתור אדם יהודי, חוץ ממכפילי רווח, חפירים ושאר השטויות של וול סטריט.
  • 4.
    אחד 06/12/2019 15:39
    הגב לתגובה זו
    השיעור הוא שעם תתעסק עם רמאי לא חשוב מה תכתוב בחוזה לכן תבחר את האנשים שאתה מתעסק אותם פי מליון ממה שאתה נזהר בניסוח
  • 3.
    נהנתי לקרוא, תמשיך עם הכתבות (ל"ת)
    יורי 06/12/2019 11:20
    הגב לתגובה זו
  • גם אותך ואת החברה 06/12/2019 14:47
    הגב לתגובה זו
    מי מספר אותך על שלוש ? חחח חחחח
  • 2.
    לילי 06/12/2019 11:09
    הגב לתגובה זו
    חוזה כתוב ומדויק עם אדם עקום לא יועיל חוזה עקום עם אדם ישר לא יועיל .
  • 1.
    יפה,אהבתי, (ל"ת)
    שחר 06/12/2019 10:48
    הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?

נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים

רן קידר |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).

סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי.  בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת". 

סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות. 

סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.  

החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים. 


משה גפני
צילום: דני שם טוב דוברות הכנסת

"קרן השתלמות היא חלק מתנאי השכר ואסור לפגוע בה"

ועדת הכספים באה בטענות לאוצר שרוצה לצמצם את ההטבות מיסוי על קרנות השתלמות - הם טוענים שהאוצר פוגע בציבור בשכבות הנמוכות, אבל זה הפוך: האוצר רוצה לבטל הטבות מס לעשירים ולתת לכולם - הנדסת תודעה

רן קידר |

קרנות השתלמות הן מוצר פריבילגי  - מקבלים אותו העשירונים העליונים במשק. הכלכלן הראשי באוצר סיפק דוח חשוב שמוכיח זאת: האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים. הקרן השתלמות היא מוצר שפטור ממסים באופן גורף - בהפקדה לקרן יש הטבת מס גדולה, בעת הרווחים השוטפים אין מס, בעת הפדיון אין מס. מדובר בהטבה של מעל 11 מיליארד שקל וצריך לצמצם אותה באופן מסוים. האוצר מבקש מדי שנה לצמצמה כדי לקחת את הכסף הזה ולהשתמש בו לדברים אחרים - למשל להעלות את הקצבאות. אבל, לקרן השתלמות יש לובי ענק - ההסתדרות, ועובדים בעשירונים עליונים שאם יקחו להם את ההטבה הזו הם יעשו רעש מאוד גדול. 

ולכן לא נוגעים בקרנות האלו. למרות שאנשי האוצר רוצים ובצדק להטיל מס על קרן השתלמות, מגיע שר האוצר שמפחד להכעיס את הציבור כי זו שנת בחירות ואומר - סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”. איזה פחדן. 

והנה היום התקיימה ישיבה של ועדת הכספים. יש שם חברי כנסת מנותקים, או משוחדים שטוענים שפגיעה בהטבות זו פגיעה בשכבות נמוכות, למרות שזה ההיפך. 

עמדת נציגי הכלכלן הראשי באוצר הוסברה לחברי הועדה - ההטבה אינה שוויונית, מגיעה לבעלי הכנסות גבוהות יותר ויש לצמצמה משמעותית ולהעביר את המשאבים להטבות לכלל האוכלוסייה, דוגמת מדרגות מס הכנסה. אבל חברי הכנסת ונציגי השוק אמרו כי אין מדובר בהטבה אלא חלק מתנאי השכר וחסכון לטווח בינוני ואף משלים לפנסיה, שמשרת בעיקר את מעמד הביניים, העובד והמשרת, וקראו להרחיבה גם לעשירונים הנמוכים יותר ולא לצמצמה. יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי: "התחושה שיש כהות חושים גדולה מאוד באוצר כלפי האנשים החלשים יותר במשק". תקשיבו, זה מקומם. זה אפילו שקר.  


ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי קיימה דיון בנושא 'היתכנות לפגיעה בהטבת המס של קרנות ההשתלמות'. ח"כ ולדימיר בליאק פתח את הדיון והדגיש את החשיבות החברתית והכלכלית של קרנות ההשתלמות, תוך שהוא תוקף את העובדה שהיא הטבה לעשירים בלבד: "הציגו ש-83% בעשירון העליון מפקידים לקרנות ההשתלמות, לעומת 9% בעשירון 1. אבל לא הציגו שבעשירון 10 הרוב היום זה מעמד הביניים, ובעשירון 9 זה 80% שמפקידים, בעשירון 8 - 73%, בעשירון 7 – 59%, בעשירון 6 - %54 וכן הלאה. מדובר באופן מאוד מובהק בהטבה לאדם העובד והמשרת. אין שום סיבה לצמצם או לבטל, במיוחד אחרי שנה כזו קשה שמעמד הביניים החזיק את המדינה".