ספר תורה, פרשת השבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת תולדות - מכירת הבכורה בנזיד עדשים; איך לנצל הזדמנות עסקית?

מצוקה של המוכר היא הזדמנות עסקית לקונה; איזה חברות קונות עסקים בנזיד עדשים ואיזה חברות חושבות שהן קונות בנזיד עדשים כשבפועל מדובר בעסקה גרועה

פרשת השבוע "תולדות" מפגישה אותנו עם סיפור מכירת הבכורה של עשו ליעקב תמורת נזיד. סיפור שנכנס ללקסיקון העברי והכלכלי עם הביטוי נזיד עדשים כדבר המתאר מצב בו אדם מקבל תשלום נמוך מאד עבור דבר ששווה הרבה יותר, רק משום שהמוכר נמצא במצוקה זמנית.

יעקב מתגלה כסוחר קר וממולח בניגוד לדימויו בספרות, ומפגין יכולת ניצול מצבים מרשימה. מנגד, עשו נתפס כמי שעבור הנאה רגעית מכר דבר שיש לו משמעות לעתיד. באנלוגיה לעולם העסקים ולשוק ההון, אנחנו נתקלים במקרים רבים של קניה במחיר לכאורה נמוך, בנזיד עדשים - כשהצד המוכר מוותר בגלל שלא העריך מספיק את נכסיו או שהיה חייב למכור (מכירה בלחץ). חברת הטקסטיל והאופנה דלתא עשתה בשנים האחרונות מספר רכישות בנזיד עדשים - האחרונה בוגרט (להרחבה על העסקה ומשמעותה לדוחות הכספיים).

עם זאת, לפחות בעולם העסקי לעתים מסתבר שמה שנראה נזיד עדשים הוא לא בהכרח כך - אותה "בכורה" שנקנתה בנזיד עדשים, לא שווה אפילו את הנזיד. זוכרים את "שיטת השקשוקה" - כמה ביקורת ספגה החברה לישראל שקנתה מהמדינה בזכות שיטת השקשוקה (ערבוב של הכל בכל - עורכי דין ומקורבים שעזרו לחברה, פקידים ממשלתיים שלא אכפת להם) את צים ב-90 מיליון דולר. כולם זעקו שמדובר בנזיד עדשים - זה לא היה נכון אז, וזה התברר כטעות מאוד גדולה של החברה לישראל בהמשך - כשמסתכלים על נתונים של שנה - של שנת העסקה, אז  נראה שהעסקה טובה, אבל כשמבינים שצים לא תחזור על תוצאות טובות (סייקל טבעי בשוק הספנות), מבינים שהרווח המייצג נמוך יותר - בפועל הוא הפסד. החברה לישראל ובהמשך קנון (פיצול מהחברה לישראל) הפסידו מאות רבות של מיליוני דולרים על העסקה שעשו "בנזיד עדשים" 

הפרשה - מכירת הבכורה

ונחזור לפרשה - אחרי ששבוע שעבר התוודענו לעסקה הראשונה בין בני אדם בתנ"ך, בפרשת השבוע הנוכחית אנחנו נחשפים לעסקה נוספת הפעם בין נכדיו של אברהם, עשו ויעקב. הסיפור שמוכר יותר בתור "מכירת הבכורה" מעלה מספר שאלות בתחומים שונים ומהווה הזדמנות להשליך מהסיפור על יחסים במשא ומתן ועל עסקאות בימינו.

כאקספוזיציה לסיפור משלים לנו התנ"ך בתמציתיות את תולדות האחים שהמאבק בניהם התחיל עוד בבטן אמם רבקה. עוד אנחנו לומדים על השוני בניהם, מצד אחד עשו מתואר בתור "אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה" מנגד הכתוב מתאר את יעקב בתור "אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים".

אחרי ההקדמה הקצרה מסופר שבזמן שעשו מגיע עייף מהשדה יעקב מכין נזיד. עשו מבקש מיעקב שיאכיל אותו מהנזיד, יעקב מסכים אך בתנאי שעשו ימכור לו את "הבכורה", עשו מסכים ומנמק זאת כך: "אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה".

למעמד הבכור בתנ"ך ובעולם העתיק משמעות רבה מכיוון שחלקו של הבן הבכור בירושה גדול פי שניים מחלקם של יתר האחים. יתרה מזאת הבכור נחשב ממשיך דרכו של אביו ואכן בהמשך הפרשה יעקב סבור שבעקבות רכישת הבכורה הוא זכאי לקבל את ברכת אביו ראשון. על כן נשאלת השאלה מדוע הסכים עשו למכור את הבכורה בעבור תבשיל טוב באשר הוא יהיה?

קיראו עוד ב"בארץ"

הפרשנים אכן נחלקו בשאלה זו והציעו מספר פרושים, האבן עזרא הלך הדרך ה"פשט" והציע שעשו אכן סבר שהוא הולך למות ולכן לא ראה חשיבות גדולה בתואר. כיוון נוסף בו הלכו הפרשנים הוא שייתכן שחוק הירושה עוד לא היה תקף בזמנם, ורק החשיבות שבמעמד ובברכה הייתה תקפה. אחרים סברו שיעקב שילם לעשו מחיר כספי עבור הבכורה, ונזיד העדשים היה רק 'גושפנקא' לחתימה בארוחה.

בין אם עשו לא ראה חשיבות בתואר ובין אם הוא מכר אותו מסיבות אחרות יעקב מתגלה בסיפור כסוחר ממולח וקר. התנהגותו מפתיעה מאד אל מול התיאור של יעקב כאיש תם כמה פסוקים לפני הסיפור.

יעקב רוצה את הבכורה והוא ממוקד במטרה, ברגע שנקרית בפניו ההזדמנות הוא מיד נחלץ לקדם את הרצון שלו. הוא מנצל את החולשה היחסית של עשו בין אם זאת העובדה שהוא עייף ובין אם זאת העובדה שהוא לא רואה חשיבות בתואר. מנגד, עשו מצידו מציג אימפולסיביות מסוימת וראייה לטווח קצר, בגלל חולשה רגעית, הוא מסכים למכור דבר בעל משמעות בטווח הרחוק עבור "נזיד עדשים". 

בסיפור נתבע הביטוי השגור בפיהם של סוחרים רבים עד ימנו, "נזיד עדשים". המתאר מצב בו אדם מוכר דבר בתשלום נמוך מאד עבור דבר ששווה הרבה יותר בגלל מצוקה. בנוסף, המונח משמש לתיאור החלטות שגויות או קצרות-רואי שנעשות כתוצאה מרעב או מצורך חומרי דחוף כלשהו.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    השמאלנים רוצים למכור לנו את המדינה תמורת נזיד עדשים (ל"ת)
    נעמה 01/12/2019 20:26
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    בני 30/11/2019 09:04
    הגב לתגובה זו
    המצאת אלוהים עולה לנו מיליארדים במקום להשקיע בבריאות ורווחה נותנים כסף לאוכליי חינם
  • 8.
    Ssraeli 29/11/2019 13:19
    הגב לתגובה זו
    בטוח ? אתם לא מפחדים?
  • 7.
    הנאה בשילוב בין ההיסטוריה שלנו לחולין של היום (ל"ת)
    ארי 29/11/2019 13:16
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ג'ק 29/11/2019 12:46
    הגב לתגובה זו
    כשנכסי מדינה נמכרים לאנשים פרטיים בכלום כסף . לדוגמא אוצרות טבע כמו מחצבים , גז ונפט , קרקע וכו' . פקידי האוצר שניסיונם במו"מים עסקיים שואף לאפס מקבלים בי"ס מאנשי עסקים חכמים וערמומיים שהופכים למיליארדרים כבדים ולעם ישראל לא נותר כמעט כלום .
  • 5.
    WTF 29/11/2019 11:15
    הגב לתגובה זו
    הדתה הדתה הדתה הדתה
  • 4.
    יוספוס פלאביוס 29/11/2019 10:51
    הגב לתגובה זו
    שמעת על תשובה ועל עסקת קבוצת דלק? . בכל יום יש קונים ומוכרים שעושים עסקה בנזיד עדשים. הכל בעיניי המתבונן...
  • 3.
    יפה מאוד (ל"ת)
    צחי אועוב 29/11/2019 10:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רמי 29/11/2019 10:22
    הגב לתגובה זו
    רק תוספת . יעקוב מביא לעשיו קודם לחם לגרום לחוקיות הקניה . קודם שיאכל לחם, לא ימות ואז במידה ומכר את הבכורה זה מכירה חוקית
  • 1.
    יפה 29/11/2019 10:13
    הגב לתגובה זו
    מה עם כיל וההאשמות נגד עידן עופר שקנה בנזיד עדשים את החברה בשעה שהאמת היא שהוא שילם מחיר מלא כולל מניית הזהב המסנדלת וקנה חברה כושלת מאייזנברג שלא הצליח להבריא אותה וכשכיל עמדה להימכר פעם שלישית הפריעו לעידן עופר להרויח וגם לעם ישראל כולו. ומסתבר שכיל היא לא ביצת זהב עם שישנסקי 2 וקציר המלח ועודפי האשלג בעולם. לחינם קיללו את עידן עופר שעשה טובה וקנה זבל במחיר מופקע והמחיר של כיל כעת חזר 10 שנים אחורה
  • הימלר 29/11/2019 13:41
    הגב לתגובה זו
    בספר בראשית .
  • דרור 29/11/2019 12:57
    הגב לתגובה זו
    קנו סחורה שהמוכרת ( המדינה ) לא ידעה מה היא מוכרת .
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.