מערת המכפלהמערת המכפלה
פרשת השבוע

פרשת השבוע "חיי שרה" - על העסקה הראשונה בתנ"ך ואיך לנהל מו"מ?

לקראת פרשת "חיי שרה", מה אפשר ללמוד על דרך המשא ומתן של אברהם בקניית מערת המכפלה מידי עפרון החיתי, על המשמעות של "ארוחות חינם", וכמה עלתה מערת המכפלה במונחים של היום?

השבת יקראו בבתי הכנסת את פרשת חיי שרה, וכפי שניתן ללמוד משמה ראשיתה עוסקת במותה של שרה וקבורתה. לאחר מות אשתו פונה אברהם אל בני חת ומבקש מהם "אחוזת קבר" בה יוכל לקבור את שרה. אגב כך, אנחנו נחשפים ככל הנראה לעסקה הראשונה בין בני אדם בתנ"ך וליכולת ניהול המשא ומתן של אברהם.

ראשיתו של הסיפור, בפניה של אברהם לבני חת בבקשה לאחוזת קבר. אברהם מתחיל את המשא ומתן בעמדת נחיתות, כשהוא נמצא במצב בו הוא חייב קבר באופן מידי. בפנייתו לבני חת נדמה שאברהם מבקש שיעשו עמו טובה: "גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי". בני חת בתגובה מציעים לו לקבור את שרה במבחר קבריהם.

בשלב זה, משנה אברהם כיוון ומבקש לדבר עם עפרון, לגבי מערת המכפלה אותה הוא מבקש לקנות בכסף מלא. בדומה לבני חת גם עפרון מציע לאברהם את המערה והשדה בחינם. אך אברהם מתעקש לקנות את השדה בכסף מלא מול בני חת, כאן מקבל המשא ומתן תפנית נוספת כאשר עפרון מבקש מאברהם סכום גדול של ארבע מאות שקל. למרות הסכום הגבוה, אברהם נענה לבקשת עפרון באופן מידי ושוקל לו את הכסף (כמנהג הקדום) לעיני כל עירו ובכך קונה אברהם את השדה ואת מערת המכפלה.

נדמה שאברהם עושה כל טעות אפשרית במשא ומתן מול עפרון ובני חת. ראשית, הוא מגיע אל "השולחן" בעמדת נחיתות כשהוא זקוק לקבר באופן מיידי. שנית הוא פונה אליהם כמי שזקוק לטובה ולא כמי שמעוניין לנהל משא ומתן נדל"ני וכך הם מבינים אותו. לבסוף הוא אף דוחה כל הצעה מצדם ומצד עפרון לקבל קבר בחינם. 

אך למעשה ניתן ללמוד מאופן התנהלותו של אברהם מספר דברים בנוגע לניהול משא ומתן בפרט ולעסקים ככלל. אברהם מבין שבכדי לפתוח צוהר למשא ומתן מול בני חת עליו להגיע קודם כל אל לבם. לכן פותח אברהם את המשא ומתן במה שיכול להתפרש כנחיתות אך מתגלה לבסוף ככלי יעיל ביותר להשגת המטרה.

משהצליח לפתוח במשא ומתן אל מול בני חת אברהם לא מתפתה לקבל את הצעתם הראשונית לקבר היכן שירצה בחינם. דחית ההצעה מצדו נובעת מתוך הבנה כי אין "ארוחות חינם" (הוא לא רוצה בחלקה "נחותה") וכי לרכישה חשיבות אסטרטגית. יתרה מזאת, אברהם עומד על כך שהרכישה תתבצע אל מול אנשי עירו של עפרון ובכך מקבלת העסקה תוקף. הנוכחות של האנשים מסביב והתשלום נותנים תוקף רשמי ומחייב לעסקה.

כמה עלתה מערת המכפלה?

מערת המכפלה עלתה לאברהם -  "אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר". על כך כתב רש"י-  שמדובר במטבעות של "שקלים גדולים - שהן קנטרין שנאמר עובר לסוחר, שמתקבלים בשקל בכל מקום". עוד אמר רש"י שכל מטבע שנקראת קנטר משקלה מאה מנה.

הרב צבי וינברג מפנה לספר מידות ושעורי תורה שבו כתוב שמשקל של 'קנטר' בזמננו הוא 42.5 ק"ג. וינברג ממשיך ומחשב כי אברהם נתן לעפרון 400 קנטרין, שהם 17,000 ק"ג, ובכל 1 ק"ג של כסף נכנס 32 אונקיות של כסף, וגוזר שהמחיר ששילם אברהם על מערת המכפלה הוא מעל 8 מיליון דולר (במונחים של היום).

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    נענה ולא נענע (ל"ת)
    תיקון כתיב 24/11/2019 09:47
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    שונא מתנות יחיה. (ל"ת)
    משה 23/11/2019 18:52
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אבי 22/11/2019 15:52
    הגב לתגובה זו
    מאיכן היה לאברהם 17 טון כסף. ואיך סוחבים ושוקלים כמות כזאת באותם הזמנים?
  • 11.
    א 22/11/2019 15:19
    הגב לתגובה זו
    אתה – כגר! כנטע זר! במדינה שלא נולדת בה! לא יכול לבוא אל אדם פרטי במדינה, לקנות ממנו אדמה, ולגור במקום! בלי לקבל לפני כן את הסכמת תושבי המקום! כי אם הם לא רוצים בך, חייך לא יהיו חיים, ולבסוף – תעזוב, או תושמד. מקימי המדינה בניגוד לאברהם, פעלו באופן כוחני כפייתי אלים ומזלזל. והנה התוצאה. ואם לא די בכך! עם העליה היהודית ההמונית, עלו (כפי הנראה) גם ערב רב של שבטים ערבים ברברים מוסלמים מתחזים - מצפון אפריקה! שאין בינם ובין העם היהודי דבר וחצי דבר. אנחנו בבעיה רצינית!
  • 10.
    עמוס 22/11/2019 15:01
    הגב לתגובה זו
    כלומר כמות אונקיות הכסף הטהור הוא נמוך בהרבה אולי רבע. והמשקל של 17 טון כסף גם כן נשמע לי מופרך. מדובר כנראה בכמה עשרות ק"ג של כסף.
  • דלומי 23/11/2019 10:17
    הגב לתגובה זו
    הכל קשקוש בלבוש ואין הוכחות שכך היה
  • 9.
    ינון 22/11/2019 14:49
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה לכותב
  • 8.
    חבל... היה קונה ביטקויין ועושה מכה... (ל"ת)
    מנחם 22/11/2019 14:32
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    גדעון 22/11/2019 14:09
    הגב לתגובה זו
    מהיכן היו לאברהם 17,000 ק'ג כסף? אפילו במחסנים של בנק ישראל אין כמות כזו. אולי כבר אז התחברו הון ושילטון?
  • 6.
    שי 22/11/2019 13:56
    הגב לתגובה זו
    אבינו ע"ה
  • 5.
    שלומי 22/11/2019 13:22
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו להביא דברים מענינים
  • 4.
    אמיר 22/11/2019 13:10
    הגב לתגובה זו
    שקל כנראה היה קרב ל13 גרם וא 42ק״ג. ואיך אברהם נודד עם 17 טון מתכת?
  • 3.
    ביז הפתעתם...כל הכבוד (ל"ת)
    gad 22/11/2019 11:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יניב 22/11/2019 09:52
    הגב לתגובה זו
    מעניין ויפה
  • 1.
    לרון 22/11/2019 09:38
    הגב לתגובה זו
    תמיד צריך ללמוד מ"מנהג" ה"פרימיטיבים" לימדו מגיבורי היום שרה יאיר והגדול מכולם....
  • שלמה 22/11/2019 14:51
    הגב לתגובה זו
    רוב העם אוהב את היהדות והמסורת ויש מיעוט בעם אכולי שינאה עצמית ששונאים את מקורם מקום שהסבא רבה שלו היה מצוי
  • "אבי האומה" מיתוס 23/11/2019 12:42
    לשרה בת המאה????הסבר מלמד ומחכים מצופה .....אני מאמין יותר ב"סדום ועמורה" ו"מצפון תיפתח הרעה..."
  • אדון 23/11/2019 12:13
    קצת הומור לא יזיק,נכתב במרכאות,זה שאינך מבין,בעייתך!!!!
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

מיכל כהן רשות התחרות
צילום: שריה דיאמנט

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?

רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים תחרות

רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.

השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.

המשמעות של ההכרזה

במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.

הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".

הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.