האינטרנט בן 50 - כך צמחו ענקיות הרשת
ב-29 באוקטובר 1969 זה קרה - פרופסור למדעים מאוניברסיטת UCLA שבלוס אנג'לס, קליפורניה, וסטודנט שלו, ביצעו את העברת המידע הראשונה של מידע ממחשב למחשב במכון במחקר סטנפורד.
העברת המידע שכללה את האותיות "L" ו-"O" בלבד (הייתה אמורה להיות המילה "LOGIN", אך המערכת כשלה אחרי שתי האותיות הראשונות שנשלחו) עברה דרך מערכת ה-ARPANET, או אם תרצו הסבא-רבא של האינטרנט והייתה למעשה הרגע שבו בו נולד לעולם.
כ-50 שנה מאוחר יותר, והנה אנחנו כאן, עם אתרי אינטרנט, שירותי אימייל, אחסון בענן, רשתות חברתיות, אתר קניות, בנקים מקוונים, סרטוני חתולים ביוטיוב וכל מה שיש לעולם הזה להציע ומצמיד אותנו 11 שעות בממוצע ביום מול המסכים.
הזכרון הראשון של מהאינטרנט הוא כשהייתי נער, אולי בן 11. השנה הייתה 1994, ונטוויז'ן הציעה חיבור לאינטרנט עם מודם 14,400 - הראשונה בישראל. כדי לסבר לכם את האוזן, מהירות ההורדה במקרה הטוב עמדה על 4 קילובייט לשניה, או במילים אחרות, כדי לטעון את האתר של NBA.com, היית צריך לחכות לפחות 5 דקות, ולהזכירכם שמדובר בתמונות בלבד עם טקסט. רצית להוריד שיר? תחכה 3 ימים עד שהוא יסיים את ההורדה למחשב.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השנים חלפו, והאינטרט הוביל ללידתן של חברות ענק כמו אפל, אמזון ומיקרוסופט, אשר היו הראשונות להגיע לשווי של טריליון דולר, וחברות כמו פייסבוק, טוויטר וסנאפצ'ט, אשר חיברו את העולם והפכו אותו ל"קטן יותר" עבור כולנו. חברות כמו גוגל הטביעו מונח שנכנס אפילו למיליון האמריקאי (ל"גגל") וחברות כמו נטפליקס שינו לגמרי את הצורה בה אנחנו צורכים טלוויזיה.
הנה כמה מהאירועים הבולטים מאז שהומצא האינטרנט:
1969 - הטרנסקציה הראשונה נרשמת - האינטרנט נולד.
1975 - ביל גייטס ופול אלן מייסדים את "מייקרוסופט".
1976 - סטיב ג'ובס, סטיב וויזניאק ורונלד ווין מייסדים את "אפל".
1992 - אתר האינטרנט הישראלי הראשון, "חולית" עולה לאוויר, ומספק מידע בנוגע לאיכות הסביבה. האתר, אשר נכתב על ידי דודו רשתי מהאוניברסיטה העברית, יספק את הבסיס למה שיהפוך שנה מאוחר יותר לאתר החינוך "סנונית".
1993 - מנוע החיפוש הראשון בעולם, Wandex עולה לאוויר. המנוע אמנם כבר לא פעיל, אך מנוע החיפוש Aliweb אשר עלה לאוויר גם הוא באותה שנה, עדיין חי ובועט.
- מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
- ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית...
1995 - אמזון, יאהו ואיביי עולות לאוויר. מייקרוסופט משחררת לראשונה את הדפדפן "אקספלורר". מנוע החיפוש הפופולרי ביותר של אותה תקופה, לייקוס, עולה לאוויר.
1997 - חצי ממשקי הבית האמריקאים אשר מחוברים לאינטרנט משתמשים ב-AOL.
1998 - לארי פייג' וסרגיי ברין מייסדים את "גוגל".
1999 - שירות המוסיקה "נאפסטר" מגיח לעולם וסולל את הדרך לסטרימינג של מדיה.
2000 - בועת הדוט קום מגיעה לפיצוץ, לאחר שרבות מחברות האינטרנט רשמו עליות חדות בנאדס"ק בעקבות ניתוחים מנותקים מהמציאות של אנליסטים, הרבה מעבר לשווין האמיתי, ולאחר מכן צללו בחדות.
2004 - מארק צוקרברג משיק את "פייסבוק", גוגל מציגה לראשונה את שירות האימייל ג'ימייל ומנפיקה לראשונה בבורסה, כשהיא מציעה 19 מיליון מניות לפי מחיר של 85 דולר למניה. הרווח מההנפקה, 1.67 מיליארד דולר, הפך את גוגל לחברה בשווי של 23 מיליארד דולר. וכן, כפי שבטח כבר עשיתם את החשבון בראש - 15 שנה מאוחר יותר, והיא כבר תהיה שווה פי 100.
2006 - מנכ"ל "טוויטר", ג'ק דורסי שולח את ה"ציוץ" הראשון. גוגל קונה את YouTube תמורת 1.65 מיליארד דולר. סכום מצחיק, שכן אם העסקה הייתה מתבצעת כיום, כנראה שיוטיוב נרכשת במאות מיליארדים.
2007 - אפל מציגה לראשונה את ה"אייפון" ואת ה"אפל TV". נטפליקס מתחילה להזרים תוכניות על גבי הרשת.
2012 - פייסבוק קונה את אינסטגרם תמורת מיליארד דולר. היום פייסבוק שווה כ-850 מיליארד דולר, ואינסטגרם מהווה חלק גדול מפעילותה.
2013 - חברת Waze הישראלית נמכרת לגוגל תמורת 1.1 מיליארד דולר.
2014 - פייסבוק רוכשת את אפליקציית המסרים המיידים, ווטסאפ, תמורת 16 מיליארד דולר, בצורה של 4 מיליארד דולר במזומן ו-12 מיליארד דולר במניות של פייסבוק. כולם נדהמו מהשווי, אבל היום היא שווה פי 10 לפחות.
2017 - אמזון קונה את רשת Whole Foods תמורת 13.4 מיליארד דולר.
2018 - אפל הופכת להיות החברה הראשונה בהסטוריה עם שווי של טריליון דולר. חודש לאחר מכן, אמזון עוברת גם היא שווי של טריליון.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".