ביוני: מרוץ פורמולה בירושלים

רשמו לפניכם – 13-14/6, ירושלים, מכוניות פורמולה 1
ניצן אביבי |

נדמה שרק נגמר הקרנבל המוטורי באילת, עוד לא הספקנו להיערך לאקשן המוטורי בים המלח – וכבר קופץ עלינו פסטיבל מוטורי נוסף, הפעם בירושלים. אולם בניגוד לשני האירועים האחרים שהוזכרו, האירוע בירושלים לא מנסה כלל ללבוש מחצלות "מרוץ", אלא מצהיר מראש כי הוא SHOW מוטורי נטו. כיף של בנזין שרוף ורעש בוכנות בלי תירוצים. ויאמר לזכות ניר ברקת – ראש עיריית ירושלים ובעל עבר מוטורי מפואר כמתחרה במירוצי ראלי – שהוא לא הסתפק במשהו צנוע, אלא הלך ישר לטופ. פורמולה 1, ועוד של פרארי.

ואנשי הפורמולה לא יהיו שם לבד – בין הקפות הראווה של מכוניות הגרנד-פרי יפגינו ביצועים גם מכוניות דריפטים, אופנועי ספורט (אם כי עדיין לא סגור אם יהיו אלו אופנועים מליגת הסופרבייק או המוטוGP – שתי הליגות הבכירות ביותר בתחום אופנועי הכביש) וגם מפעלוליו של כריס פייפר, פעלולן אופנועים מחו"ל.
 

אז נכון, מרוץ ממש לא יהיה שם, אבל האמת היא שלראות – ולא פחות מזה, לשמוע – מכונית פורמולה 1 מאיצה במלוא המצערת זו חוויה מרנינה לכל חובב רכב, וגם לכאלו שלא ידעו שהם כאלו. והפעם לא צריך לטוס לחו"ל ולשלם סכום לא קטן עבור כרטיס – זה כאן אצלנו, בארץ, ובחינם!
 
תמונת אילוסטרציה מפורמולה ישראל
 
אז רשמו לפניכם – 13 וה-14 ליוני (ימי חמישי ושישי) הם ימי האירוע עצמו, כאשר בשבוע שלפני כן (מה-9 לחודש) ניתן יהיה להתרשם מהמכוניות בתצוגה סטאטית במתחם הרכבת, גם כן בחינם. ואנחנו מחזיקים אצבעות כי אנשי עיריית ירושלים אכן יצליחו בתוכניתם להפוך את האירוע למסורת, שתוביל בסופו של דבר למרוץ רחובות אמיתי בירושלים עם אחת מליגות הפורמולה הבכירות. בשביל זה אנחנו מוכנים אפילו לסבול טקסט יח"צני בסגנון "זה מופע השלום, כי מכוניות הן דבק שיכול לחבר יהודים וערבים, חילוניים וחרדים". יאללה, נזרום – רק תנו לשמוע קצת V8 בסל"ד חמש ספרתי...

*ובפינתנו "רק בישראל" – בשלב שאלות העיתונאים הרימה את היד אחת הקולגות, לא משנה מאיזה עיתון, ושאלה אם יש למרוץ אישור מ... רשות העתיקות! למה? כי אולי רעש המכוניות יגרום לנזק לחומות העיר העתיקה. וזה כשמסלול הראווה עובר על תוואי בו עוברים מדי יום מאות אוטובוסים עמוסי תיירים ומשאיות כבדות... רק בישראל!

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: