ביוני: מרוץ פורמולה בירושלים
נדמה שרק נגמר הקרנבל המוטורי באילת, עוד לא הספקנו להיערך לאקשן המוטורי בים המלח – וכבר קופץ עלינו פסטיבל מוטורי נוסף, הפעם בירושלים. אולם בניגוד לשני האירועים האחרים שהוזכרו, האירוע בירושלים לא מנסה כלל ללבוש מחצלות "מרוץ", אלא מצהיר מראש כי הוא SHOW מוטורי נטו. כיף של בנזין שרוף ורעש בוכנות בלי תירוצים. ויאמר לזכות ניר ברקת – ראש עיריית ירושלים ובעל עבר מוטורי מפואר כמתחרה במירוצי ראלי – שהוא לא הסתפק במשהו צנוע, אלא הלך ישר לטופ. פורמולה 1, ועוד של פרארי.
*ובפינתנו "רק בישראל" – בשלב שאלות העיתונאים הרימה את היד אחת הקולגות, לא משנה מאיזה עיתון, ושאלה אם יש למרוץ אישור מ... רשות העתיקות! למה? כי אולי רעש המכוניות יגרום לנזק לחומות העיר העתיקה. וזה כשמסלול הראווה עובר על תוואי בו עוברים מדי יום מאות אוטובוסים עמוסי תיירים ומשאיות כבדות... רק בישראל!
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
