איגוד ברוקראז' שוריים על יואל ונפטא: "המניות נסחרות בדיסקאונט ענק"
בית ההשקעות איגוד ברוקראז' שורי על מניות יואל אחזקות ונפטא. האנליסט בני דקל החל לסקר את מניית יואל אחזקות עם המלצת "קנייה" ומחיר יעד של 131 שקל, כ-117% מעל מחיר המניה בשוק. "אנחנו ממליצים על חברת יואל, המשלבת חשיפה לחברה איכותית עם דיסקאונט ענק, פוטנציאל בפעילות הנדל"ן, ופוטנציאל עתידי בפעילות הנפט והגז".
גם על מניית נפטא ממליץ איגוד ברוקראז' "קנייה" במחיר יעד של 18.9 שקל, כ-60% מעל מחיר המניה בשוק. "אנחנו ממליצים על נפטא על פני אחזקה ישירה בישראמקו נגב 2, לאור הפער הסחיר בין שווי השותפות לשווי נכסיה", מסביר דקל.
בנוגע ליואל אחזקות כותב דקל, כי "החברה נסחרת כיום בפער של כ- 47% על שווי אחזקותיה הסחירות ובפער של כ- 117% על שווי נכסיה על פי הערכותינו. זהו דיסקאונט ענק". לדבריו, יואל הינה חברת אחזקות המשלבת יציבות עם אחזקה באיירפורט סיטי (59%) ופוטנציאל עם אחזקה בנפטא (65.1%). בהמלצה הנוכחית הוא מתייחס אל יואל ונפטא.
"בנוסף לדיסקאונט, החברה מאפשרת חשיפה לנדל"ן מניב המייצר תשואה של כ-11% על ההון העצמי, ובעת ובעונה אחת מספקת חשיפה זולה לתחום השקעות הנפט והגז. סיבות נוספות לכדאיות ההשקעה במניה הן הסיכון הנמוך שקיים בה: לחברה חוב נטו של כ-38 מיליון שקל ונכסים סחירים בשווי של 1.27 מיליארד שקל, הוצאות נמוכות מאוד: הוצאות ההנהלה והכלליות מסתכמות בכ-800 אלף שקל בשנה בלבד".
בנוגע לנפטא מציינים באיגוד ברוקראז', כי היא חברת אחזקות הפועלת בשלושה תחומי פעילות: תחום הנפט והגז באמצעות אחזקותיה בחברות: ישראמקו נגב 2 (8.6%), ישראמקו אינק (52.7%), חנ"ל שותפויות (35.5%), נפטא חיפושים (51.7%) ובתחום הנדל"ן המניב והמלונאות.
"אנחנו ממליצים על החברה מכמה סיבות" מסביר דקל. "ראשית, המניה נסחרת בפער של כ-52% על שווי אחזקותיה הסחירות, ובפער של כ-60% על שווי נכסיה על פי הערכותינו. שנית, היא מאפשרת חשיפה לפעילות הפקת נפט באמצעות ישראמקו אינק ולפעילות חיפושי גז באמצעות אחזקה ישירות, ובשרשור בכ-17.3% בישראמקו נגב 2. סיבה שלישית היא הסיכון הנמוך. בנוסף לנכסיה הסחירים, מונה קופתה מזומנים בסכום של כ-55 מיליון שקל. סיבה רביעית היא הוצאות נמוכות מאוד. הוצאות ההנהלה והכלליות מסתכמות בכ-1.7 מיליון שקל בשנה בלבד, כאשר החברה מקבלת דמי ניהול בסכום של כ-3.3 מיליון שקל בשנה".
באיגוד ברוקראז' מסבירים, כי "שותפויות חנ"ל ונפטא חיפושים מהוות אלטרנטיבה לאחזקה ישירה בישראמקו נגב 2, לכן בחרנו להתייחס לשווי השוק של ישראמקו ולא לשווי הכלכלי. בנוסף, כשותפות נפט וגז, ישראמקו נגב 2 מחויבת לחלק את כל הרווחים שמקורם בעסקי נפט וגז, לכן לדעתנו, לא צריך להיות כל פער בין שווי שותפות חנ"ל ים-המלך לשווי אחזקתה בשותפות ישראמקו נגב 2.
- 4.הבודק 03/07/2011 22:00הגב לתגובה זובדקתי את הנתונים והפעם אין לי מה לתקן באמת יש פערים
- 3.פאט 03/07/2011 17:41הגב לתגובה זוהם אומרים לקנות-משמע הם רוצים למכור- לא ליפול בפח הזה שוב פעם אחר פעם....
- 2.צבי 03/07/2011 16:02הגב לתגובה זוגם אני לא מחזיק מאיגוד - אך במיקרה זה אני בכל זאת הולך על יואל.
- 1.הסוחר 03/07/2011 15:24הגב לתגובה זועד לפני כמה חודשים לא שמענו על בנק איגוד ופתאום הם מפרסמים המלצות. אבל לא סתם אלא כאלו שפוגעות. דוגמא-נובה, צים שיווק והכשרת היישוב.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
