נציב האנרגיה של קפריסין: "בטוח ב-1000% בהימצאות של מאגרי גז בשטח הימי"

במשרד המסחר התעשייה והתיירות של קפריסין שופכים אור על הקידוחים הצפויים ב'בלוק' 12 הסמוך לגבול הימי של ישראל. "אני מעריך כי הפעילות תחל עד לחודש מרץ 2012"
ליאור נחום | (24)

בעת ובעונה שבישראל מעכלים את אימוצן המלא של המלצות ועדת ששינסקי לבחינת תמלוגי הגז, גורמים רשמיים בקפריסין ממשיכים להביע את אמונם המלא בהימצאות גז טבעי ברשיונות באיזורים הכלכליים הבלעדיים בשטחי האי. "אני בטוח ב-1000% שימצאו מאגרים של גז בגבול המים הכלכליים הבלעדיים של האי השוכן בסמוך לזה של ישראל", אמר היום (ה') נציב האנרגיה במשרד המסחר התעשייה והתיירות של קפריסין, סולון קאסיניס, לעיתון הקפריסאי 'Cyprus Mail'. בתוך כך, הוסיף קאסיניס כי על פי תנאי החוזה, נובל מחוייבת להתחיל בקידוחים בין אוקטובר 2011 לאוקטובר 2013. "נובל מעוניינים להתחיל בקידוח מאוחר יותר השנה או בתחילת השנה הבאה", ציין קאסיניס. "אני מעריך כי הפעילות תחל עד לחודש מרץ 2012". בכל מקרה הוא ציין שמועד הקידוח יקבע בפגישה שתתקיים בין הצדדים בחודש הבא. בעבר התייחס קאסיניס לפוטנציאל הקיים בבלוק 12 ואמר שהרשיון עשוי להכיל 10 טריליון רגל מעוקב (TCF) של גז טבעי. מדובר במידע חדש בנוגע לבלוק 12 שכן נובל אף פעם לא התייחסה לפוטנציאל בבלוק 12 לבדו ותמיד מסרה שהסקרים הסיסמיים תלת מימד (3D) שבוצעו באזור הצביעו על כך שברשיונות 'אלון', בלוק 12 ושטחים סמוכים נוספים קיים פוטנציאל של כ-14 TCF. המידע מהותי בנוסף עבור אבנר יהש ודלק קידוחים יהש, השותפויות הישראליות שמחזיקות באמצעות השותף הכללי של דלק אנרגיה, אופציה לקבלת 30% מהזכויות בהסכם הזיכיון. עם זאת, עד היום התקשו השותפות לממש את האופציה שבידם בצל קשיים בהן נתקלו מול רשות ניירות ערך. שטח החיפוש של קפריסין מתפרש על פני 51 אלף קילומטרים רבועים ומחולק ל-13 גושים מסומנים. לפני מעט יותר מחודש, חתמה ישראל וקפריסין על הסכם המסדיר את גבול המים הכלכליים הבלעדיים (Exclusive Economic Zone) בין המדינות.

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    זוהרה 20/01/2011 19:14
    הגב לתגובה זו
    אני גם באה לאבנר וישראמקו
  • 18.
    בעיות. (ל"ת)
    נו,דלק אנרגיה,אין 20/01/2011 18:15
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    איציק 20/01/2011 17:28
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לא שוכיח לא סוליח
  • 16.
    הרצל 20/01/2011 16:38
    הגב לתגובה זו
    שיהיה לכם לבריאות תיקחו מהר ותיקחו את כל הגז אל תשאירו כלום למדינת ישראל.עד שיהיה מנהיג חדש.
  • 15.
    לנתניהו הנוכל 20/01/2011 16:04
    הגב לתגובה זו
    דרך אבנר וקבוצת דלק. כל כלב יג' י יומו, נפגש בבחירות
  • 14.
    אלדו 20/01/2011 15:02
    הגב לתגובה זו
    הוא ירצה לגבות ממכם מיסויי בגין השטחים של קפריסין
  • 13.
    בהצלחה קפריסין ! (ל"ת)
    האושר מתוק ! 20/01/2011 14:14
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אסטרו 20/01/2011 14:08
    הגב לתגובה זו
    אם ימצאו נפט בלוויתן תזנק לפחות 50% !!!!
  • 11.
    שולמית 20/01/2011 14:07
    הגב לתגובה זו
    מולטי מטריקס פרסמה בשעה 13:30 באתר מגנא כי היא קיבלה הצעת רכש בשווי של 55 מיליון ....המנייה תזנק !!!!
  • 10.
    אבי 20/01/2011 13:57
    הגב לתגובה זו
    מה מפריע לרשות לניירות ערך שדלק ואבנר יממשו את האופצייה שלהם ולא רק לציין שהם מערימים קשיים, נשמח לשמוע את הבעייה שהרשות מעלה .
  • 9.
    נובל ממקפיא כאן תחילה קפריסין בלי ביבי (ל"ת)
    רציו ל30 אבנר ח140 20/01/2011 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מהיר ועצבני 20/01/2011 13:53
    הגב לתגובה זו
    אין לה כלום המפקח יעקוכ מימרן לא אישר עדין את הזכויות בגל ובפלאג"ק
  • 7.
    מעניין אם גם שם ישנו להם את המיסוי באמצע ... (ל"ת)
    רן רן 20/01/2011 13:35
    הגב לתגובה זו
  • חכה קצת והוא יאשר. בינתיים עליות!!! (ל"ת)
    רואה קדימה 20/01/2011 14:23
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ישראלי 20/01/2011 13:25
    הגב לתגובה זו
    לדלקעם הרשיונות בקפרסין ארי היו לה רשיון באפריקה ויטנם ועדין יש לה רשיון ומניות בקידוח ברוסיה אז איזה קשים מערימה הרשיות בארץ למי יש הסבר????
  • מאיר נבון 20/01/2011 16:50
    הגב לתגובה זו
    משהו שקשור או למס הכנסה או לתשקיף שעל פיו גוייס הכסף,אני לא בטוח.
  • ציון 20/01/2011 14:48
    הגב לתגובה זו
    צריך חב' שמתמחה בפיענוח 3D בכדי להבין מה שאתה כותב
  • 5.
    סמי המודאג 20/01/2011 13:20
    הגב לתגובה זו
    חכו גם כאן שייניץ יגיע!...
  • ה-ט' במקלדת לא עובד? שטטטטייניץ (ל"ת)
    מתקרבת 20/01/2011 17:51
    הגב לתגובה זו
  • שי 20/01/2011 13:52
    הגב לתגובה זו
    שמעתי ששטייניץ רוצה להיות שר אוצר בקפריסין לא כדאי להשקיע שם
  • 4.
    הזדמנות ישראלית תזנק בימים הקרובים בגלל זה !! (ל"ת)
    הזדמנות ישראלית 20/01/2011 13:17
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שאלה חשובה 20/01/2011 13:14
    הגב לתגובה זו
    מישהו יודע איך אפשר להשקיע בחברות חיפוש הגז הקפריסאיות? מה שם החברות והסימול? תודה
  • 2.
    אריק 20/01/2011 13:07
    הגב לתגובה זו
    גו גו גו הזדמנות - שטחי פלאג' יק הם בין בלוק 12 ללויתן = אין מיקום מושלם מזה
  • 1.
    xcvxcvx 20/01/2011 12:56
    הגב לתגובה זו
    חבל שלא עדכנו זאת בכתבה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

הפלגה בקרוז (דאלי אי)הפלגה בקרוז (דאלי אי)

ההורים שלא משאירים ירושה לילדים - "עכשיו תורנו ליהנות"

בעולם זה מקובל, בארץ זה התפתח בשנים האחרונות בתוך קבוצות של מטיילים מבוגרים - קוראים לזה "פיל" - פחות ירושה לילדים; האם הם צודקים?

עמית בר |

הורים רבים בוחרים ליהנות מהחיים במקום לחסוך לילדים – מה עומד מאחורי שינוי הגישה הזה? התשובה המהירה היא הרצון להספיק וליהנות כל עוד הם יכולים, אבל התשובה האמיתית הרבה יותר עמוקה. זה התחיל בעולם הגדול וחלחל גם לישראל - מגמה הולכת וגוברת של הורים שבוחרים לשים את עצמם במרכז, ליהנות מהחיים במלואם ולא להקדיש את משאביהם הכלכליים לחיסכון עבור ילדיהם. תופעה זו משקפת שינוי תפיסתי עמוק ביחס של הורים מבוגרים לחיים ולתפקידם המשפחתי, כשבמקביל קמות קבוצות-עמותות וארגונים שנושאים את הדגל ומבקשים להרחיב את האג'נדה שלהם. בארץ הוקמה כבר לפני שנים קבוצה בשם עמותת "פיל" – ראשי תיבות של "פחות ירושה לילדים", והיא צוברת תאוצה ומעודדת הורים ברחבי הארץ לאמץ גישה זו, תוך קידום רעיון של חיים מלאי חוויות במקום העברת נכסים לדור הבא. 


מהפך בתפקיד ההורים

במשך דורות, הורים בישראל ראו כחובתם את הדאגה לעתיד הכלכלי של ילדיהם. הם חסכו כספים, השקיעו בדירות או בקרנות פנסיה, והעבירו ירושות כדי להבטיח לילדיהם התחלה נוחה יותר בחיים – לעיתים תוך ויתור על נוחותם האישית. אך כיום, יותר ויותר הורים בוחרים לשבור את המסורת הזו. במקום להמשיך בדרך של הקרבה עצמית, הם מעדיפים להשקיע בעצמם – לטייל בעולם, ליהנות מחופשות מפנקות, לרכוש חפצים שתמיד חלמו עליהם, או פשוט לחיות ברווחה כלכלית בלי לדאוג למה שיישאר אחריהם.  

עמותת "פיל" (פחות ירושה לילדים) הפכה לקול בולט במגמה הזו. הקבוצה, שהחלה כתנועה קטנה של הורים שרצו לשנות את כללי המשחק, גדלה בשנים האחרונות והפכה לסמל של שחרור כלכלי ורגשי. חברי העמותה מארגנים מפגשים, הרצאות וקבוצות תמיכה שבהן הם מעודדים הורים לשאול: "למה אנחנו צריכים להמשיך לחסוך לילדים שבחלקם כבר מסתדרים, כשאנחנו יכולים ליהנות עכשיו?". התנועה הזו אינה רק תופעה כלכלית, אלא גם תרבותית – היא משקפת שינוי עמוק בערכים ובציפיות של הורים בישראל של המאה ה-21.

השינוי בתפיסה: מההקרבה להנאה

בעבר, תפיסת ההורות בישראל התבססה על הקרבה ומחויבות לדור הבא. הורים עבדו קשה כדי לחסוך כסף ללימודים של הילדים, למקדמה לדירה או לחתונה. זו הייתה נורמה חברתית ששיקפה את הערכים של סולידריות משפחתית ואת המציאות של מדינה שבנתה את עצמה מאפס. אך כיום, עם התפתחות הכלכלה הישראלית והשינויים באורח החיים, הורים רבים מתחילים לשאול את עצמם: "מה עם החיים שלנו?".  המגמה הזו התחזקה בעשור האחרון, בין היתר בהשפעת תנועות גלובליות כמו FIRE (Financial Independence, Retire Early), כשהורים רבים כבר לא רואים את עצמם כ"חיילים בשירות הילדים", אלא כמי שזכאים ליהנות מפירות עבודתם. הם מטיילים בעולם – מדרום אמריקה ועד אוסטרליה – נרשמים לסדנאות כמו בישול או ציור, משפצים את הבית לטעמם, או פשוט נהנים מזמן איכות עם חברים ומשפחה. השינוי הזה נובע מהבנה שתוחלת החיים עלתה, ושהחיים קצרים מדי בשביל לדחות הנאות. כמו כן, הורים רבים מבינים שהדור הצעיר כבר לא תלוי בהם כמו פעם. הוא יכול להסתדר בעצמו. 


הסיבות לשינוי: למה ההורים השתנו?

מאחורי המגמה הזו עומדות סיבות רבות המשלבות גורמים חברתיים, כלכליים ופסיכולוגיים. כאמור, תוחלת החיים ארוכה יותר. בישראל של 2025, תוחלת החיים הממוצעת ממשיכה לעלות ונעה סביב 83 לגברים ו-87 לנשים. הורים שפורשים בגיל 65 מבינים שיש להם עוד 20-30 שנה של חיים פעילים, והם רוצים לנצל את השנים האלה לטיולים, תחביבים או פשוט חיים נוחים בלי לחץ כלכלי.