האם הראלי בספטמבר הוא סיפור אמיתי?
שבוע המסחר בבורסה האמריקאית נחתם ע"י מדד הדאו ג'ונס בעלייה של 2.4% ובחודש החולף זינק ב 8.4%. ה-500 S&P עלה אף הוא בשבוע החולף ב- 2% ואת החודש סגר בזינוק חד של 9.5%.
הנאסד"ק הצטרף לחגיגה וזינק אף הוא בתוך שבוע ב-2.8% ובסוף השבוע האחרון לבדו (יום שישי) טיפס וחתם עם עלייה של 2.3%.
נתונים אלה מלמדים על ראלי של חודש ספטמבר. האם זה מבשר את הבאות? האם הצבע חוזר ללחיי המשקיעים והמגמה של הראלי תתברר כאמיתית ולא חד פעמית?
אכן זהו השבוע הרביעי בו סוגרים המדדים המובילים בוול סטריט עם נתונים חיוביים. כאשר נתוני ההזמנות למוצרים ברי קיימא נפלו פחות ממה שצפו האנליסטים ואם מנטרלים את הוצאות התחבורה הרי שהם אפילו עלו ב-2% מעבר לצפוי.
נתונים אלה מלמדים על התעוררות בביקושים מצד המפעלים ומציירים תמונה של מגמת התאוששות בפעילות הכלכלית של המשק האמריקאי. וזאת חרף ההאטה המתמשכת בגזרת הנדל"ן שבהשפעתו עדיין נמצאת כלכלת ארה"ב בתוך המשבר.
למעשה, אילולא המשבר הנמשך בנדל"ן המתבסס על הנתונים שהתפרסמו לאחרונה ועל הקיפאון בו הוא שרוי עדיין "ומקשה על ההתאוששות" לפי דבריו של טימותי גייתנר שר האוצר האמריקאי הרי שאלמלא זאת ההתאוששות הייתה מוחשית הרבה יותר.
אמנם שוקי ההון בעולם הם למעשה שווקים של ציפיות וחלומות שסופם להתגשם אבל ישנם מספר פקטורים אמיתיים ששווה להתייחס אליהם דווקא עתה כשהמשק האמריקאי נמצא על קו פרשת המים ממנו ניתן ללמוד כי הראלי שהיינו עדים לו במהלך השבועות האחרונים אינו חד פעמי וקיים סיכוי סביר שיימשך בתקופה הקרובה.
נתונים חיוביים של המשק האמריקאי
בתקופה האחרונה החברות מציגות תוצאות טובות בפעילותן המעידות על התאוששות כלכלית של המשק האמריקאי. כלל הסקטורים המזוהים עם צריכה שהם למעשה הקטליזטורים של המשק האמריקאי כגון : חברות קמעונאיות גדולות כמו וול מארט בתחום התקשורת, סחורות , חברות לשווק מוצרי צריכה , ומוצרים ברי קיימא, התעשייה הנלווית לנדל"ן וכדומה מדווחים על גידול בביקושים.
העדר אלטרנטיבות
העדר אפיקי השקעה אטרקטיביים מנתב את המשקיעים לשוק המניות. לדוגמה, אג"ח של ממשלת ארה"ב נושא ריבית של 2.5% לשנה בלבד וזאת לתקופה של 10 שנים למול תשואות גבוהות יותר באפיק המנייתי שלו יתרון משמעותי נוסף - יתרון הנזילות היכולת לקנות ולמכור כמעט ללא מגבלה אפילו אם נשווה זאת לנדל"ן.
מדד הפחד
אמנם מדד זה נותר תנודתי אבל מהנתונים עולה כי קיימת ירידה בחששות המשקיעים שבאה לידי ביטוי בצניחה של מדד ה- VIX המזוהה כמדד הפחד אשר ב-2008 הגיע לשיאו והפנה את המשקיעים לשלוותו של שוק האג"ח הרגוע.
"מדד הפחד" צנח לראשונה מזה 3 שבועות בשיעור של 8.8% מה שמלמד על התייצבות בחששות המשקיעים והסטה של הכסף לטובת שוק המניות.
ריבית נמוכה (ריבית "אפס") - הריבית כיום בארה"ב היא סביב האפס עד 0.50%.
מבחינת מחיר הכסף חזרנו לשנים 2001 עד 2003. למעשה כיום לרשות החברות עומדת הפריבילגיה לגייס כסף זול דבר המעודד אותן להשקיע לפתח ולייצר בעלויות נמוכות כאשר מצד המשקיעים נוצרת הזדמנות להשקיע כסף זול שיניב תשואה יפה בטווח קצר יחסית.
נכנסים ל"תקופת החגים"
ברבעון האחרון תקופת החגים בעולם הנוצרי מתחילה למעשה בחודש אוקטובר ולקראת סוף שנת התקציב ניתן לראות עלייה בהוצאות הקמעונאיות כך שצפוי רבעון עם נתונים מעודדים.
"סיפור המסגרת":
הנשיא אובמה מסיים פרק ראשון בכהונה שהייתה רצופה במשברים כלכליים בעיקר. הממשל ובכלל זה יו"ר הפד בן ברננקי נחושים בדעתם להניע את גלגלי הצמיחה לאחר שבשנתיים האחרונות הזרמת ההון ע"י הממשל בהיקף של מאות מיליארדים של דולרים בלמה את המיתון.
הממשל האמריקאי טיפל במשבר הכלכלי שהיה חשש בתחילה כי יידמה למשבר בשנות העשרים המאוחרות של המאה הקודמת - כאשר ידו על העליונה. ממשל אובמה הדף את העננה הכלכלית שריחפה מעל כהונתו. לא אובמה ואף לא ברננקי ייתנו ידם להכשיל את ההישג הכלכלי הזה ואת ההשקעה העצומה של ההון שהוזרם. ולכן הראלי שאפיין את ספטמבר מוכיח כי המשקיעים היו הראשונים להפנים זאת.
הצפי הוא שחברות רבות תצטרפנה לחגיגת ההנפקות וכסף חדש ימשיך לזרום ולהציף את הבורסות בעולם וזאת בעיקר לנוכח העדר חלופות השקעה טובות אחרות.
הכותב הוא צחי רודניק מנכ"ל אימפקט ניהול תיקי השקעות מקבוצת בנק איגוד

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.

נאטו מול איום הכטבמים והטכנולוגיה הישראלית שעשויה לשנות את התמונה
רפאל ואלביט מערכות נמצאות לקראת הזדמנות עסקית גדולה - ניתוח
איום הרחפנים והכטבמים הפך בשנים האחרונות לאחד מכאבי הראש המרכזיים של צבאות המערב. מדובר בכלי זול יחסית, רחפן שמחירו נע סביב מאות עד אלפי דולרים, שיכול לשאת מצלמה, רימון או מטען נפץ קטן, ולבצע חדירות למרחבים רגישים. מנגד, המערב מיירט אותם לרוב באמצעות טילים שעולים מאות אלפי דולרים כל אחד, מה שיוצר פער מטורף בין עלות התקפה לעלות הגנה. המשוואה הזו נכונה גם כשהתוקף הוא כטב"מ, יקר יותר מרחפן ועדיין - ההגנה עולה פי כמה יותר. ישראל שסבלה מהפער הכלכלי הזה פיתחה בשנים האחרונות יכולות לייזר הגנתיות שמצליחות בעלות נמוכה מאוד להגן ולחסל איומים. נאטו שבחודש האחרון רחפנים, כטבמים ומטוסי קרב רוסיים חודרים ומשבשים פעילות אזרחית במדינותיה, מבינה כעת את גודל האיום וגודל העלות.
מארק רוטה, המזכיר הכללי של נאטו, אמר: "אי אפשר להמשיך ליירט רחפנים זולים כל־כך באמצעות טילים יקרים כל־כך. אנחנו חייבים פתרון אחר". הפער הזה בין עלות התקפה לעלות ההגנה יוצר בעיה אסטרטגית מהותית, שמאיימת לא רק על התקציבים הצבאיים אלא גם על יכולת ההרתעה עצמה. אם היריב יכול לשלוח מאה רחפנים זולים, והמערב יצטרך להשקיע עשרות רבות של מיליוני דולרים כדי ליירט אותם, הרי שזה משחק חד־צדדי שבו הצד המתקיף מחזיק ביתרון ענק. המציאות הזו מתחדדת במיוחד על רקע הלקחים מהמלחמה באוקראינה, שבה רוסיה משתמשת ברחפנים איראניים זולים כדי לפגוע בתשתיות אוקראיניות, בעוד הגנה מפניהם דורשת משאבים עצומים שלא תמיד זמינים.
כאן נכנסות רפאל ואלביט מערכות לתמונה עם טכנולוגיה חדשנית ומתפתחת שמתחילה לעניין ברצינות את נאטו ואת הצבאות הגדולים בעולם - מערכות לייזר מתקדמות שמבטיחות לשנות את כללי המשחק לחלוטין.
מכיפת ברזל לכיפת לייזר: המהפכה הטכנולוגיה הבאה
מערכת "כיפת ברזל" הישראלית כבר הפכה לשם דבר בעולם הצבאי והמדיני, והיא מוכרת כאחת ממערכות ההגנה האווירית המתקדמות והיעילות ביותר שפותחו אי פעם. המערכת מצליחה ליירט טילים, רקטות ופצמרים באמצעות טילים מיירטים מתוחכמים, עם שיעור הצלחה מרשים של מעל 95%. אלא שגם כאן, העלות איננה פשוטה ומהווה אתגר לא מבוטל: טיל מיירט של כיפת ברזל עולה עשרות אלפי דולרים לירוט, בעוד רקטת קסאם אחת זולה בהרבה. מכאן צמחה המוטיבציה לפתח דור חדש של מערכות הגנה שיהיו לא רק יעילות אלא גם חסכוניות בטווח הארוך.
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- חדירת רחפנים משבשת שוב את שדה התעופה במינכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מערכת אור איתן - כל מה שצריך לדעת
הדור הבא של ההגנה האווירית מתבסס על עקרון מהפכני: אנרגיה מונחית לייזר רב עוצמה שמסוגל לנטרל איומים במהירות האור ובעלות זניחה. מערכות הלייזר החדשות, שפותחו בשיתוף מתקדם בין חברת רפאל ומשרד הביטחון הישראלי וגם על ידי אלביט מערכות עם המומחיות שלה בתחום הלייזר, מסוגלות ליירט רחפנים, כטבמים, פצצות מרגמה ואף רקטות קצרות-טווח, בעלות ירי זניחה כמעט שמהווה שבר קטן מעלות הטילים המיירטים המסורתיים. "הקליע" במקרה הזה הוא קרן אור ממוקדת ורבת עוצמה, שעלותה היא בעיקר עלות החשמל בלבד, כמה דולרים בודדים לכל ירי, לעומת עשרות אלפי דולרים למיירט מסורתי.