האם הראלי בספטמבר הוא סיפור אמיתי?
שבוע המסחר בבורסה האמריקאית נחתם ע"י מדד הדאו ג'ונס בעלייה של 2.4% ובחודש החולף זינק ב 8.4%. ה-500 S&P עלה אף הוא בשבוע החולף ב- 2% ואת החודש סגר בזינוק חד של 9.5%.
הנאסד"ק הצטרף לחגיגה וזינק אף הוא בתוך שבוע ב-2.8% ובסוף השבוע האחרון לבדו (יום שישי) טיפס וחתם עם עלייה של 2.3%.
נתונים אלה מלמדים על ראלי של חודש ספטמבר. האם זה מבשר את הבאות? האם הצבע חוזר ללחיי המשקיעים והמגמה של הראלי תתברר כאמיתית ולא חד פעמית?
אכן זהו השבוע הרביעי בו סוגרים המדדים המובילים בוול סטריט עם נתונים חיוביים. כאשר נתוני ההזמנות למוצרים ברי קיימא נפלו פחות ממה שצפו האנליסטים ואם מנטרלים את הוצאות התחבורה הרי שהם אפילו עלו ב-2% מעבר לצפוי.
נתונים אלה מלמדים על התעוררות בביקושים מצד המפעלים ומציירים תמונה של מגמת התאוששות בפעילות הכלכלית של המשק האמריקאי. וזאת חרף ההאטה המתמשכת בגזרת הנדל"ן שבהשפעתו עדיין נמצאת כלכלת ארה"ב בתוך המשבר.
למעשה, אילולא המשבר הנמשך בנדל"ן המתבסס על הנתונים שהתפרסמו לאחרונה ועל הקיפאון בו הוא שרוי עדיין "ומקשה על ההתאוששות" לפי דבריו של טימותי גייתנר שר האוצר האמריקאי הרי שאלמלא זאת ההתאוששות הייתה מוחשית הרבה יותר.
אמנם שוקי ההון בעולם הם למעשה שווקים של ציפיות וחלומות שסופם להתגשם אבל ישנם מספר פקטורים אמיתיים ששווה להתייחס אליהם דווקא עתה כשהמשק האמריקאי נמצא על קו פרשת המים ממנו ניתן ללמוד כי הראלי שהיינו עדים לו במהלך השבועות האחרונים אינו חד פעמי וקיים סיכוי סביר שיימשך בתקופה הקרובה.
נתונים חיוביים של המשק האמריקאי
בתקופה האחרונה החברות מציגות תוצאות טובות בפעילותן המעידות על התאוששות כלכלית של המשק האמריקאי. כלל הסקטורים המזוהים עם צריכה שהם למעשה הקטליזטורים של המשק האמריקאי כגון : חברות קמעונאיות גדולות כמו וול מארט בתחום התקשורת, סחורות , חברות לשווק מוצרי צריכה , ומוצרים ברי קיימא, התעשייה הנלווית לנדל"ן וכדומה מדווחים על גידול בביקושים.
העדר אלטרנטיבות
העדר אפיקי השקעה אטרקטיביים מנתב את המשקיעים לשוק המניות. לדוגמה, אג"ח של ממשלת ארה"ב נושא ריבית של 2.5% לשנה בלבד וזאת לתקופה של 10 שנים למול תשואות גבוהות יותר באפיק המנייתי שלו יתרון משמעותי נוסף - יתרון הנזילות היכולת לקנות ולמכור כמעט ללא מגבלה אפילו אם נשווה זאת לנדל"ן.
מדד הפחד
אמנם מדד זה נותר תנודתי אבל מהנתונים עולה כי קיימת ירידה בחששות המשקיעים שבאה לידי ביטוי בצניחה של מדד ה- VIX המזוהה כמדד הפחד אשר ב-2008 הגיע לשיאו והפנה את המשקיעים לשלוותו של שוק האג"ח הרגוע.
"מדד הפחד" צנח לראשונה מזה 3 שבועות בשיעור של 8.8% מה שמלמד על התייצבות בחששות המשקיעים והסטה של הכסף לטובת שוק המניות.
ריבית נמוכה (ריבית "אפס") - הריבית כיום בארה"ב היא סביב האפס עד 0.50%.
מבחינת מחיר הכסף חזרנו לשנים 2001 עד 2003. למעשה כיום לרשות החברות עומדת הפריבילגיה לגייס כסף זול דבר המעודד אותן להשקיע לפתח ולייצר בעלויות נמוכות כאשר מצד המשקיעים נוצרת הזדמנות להשקיע כסף זול שיניב תשואה יפה בטווח קצר יחסית.
נכנסים ל"תקופת החגים"
ברבעון האחרון תקופת החגים בעולם הנוצרי מתחילה למעשה בחודש אוקטובר ולקראת סוף שנת התקציב ניתן לראות עלייה בהוצאות הקמעונאיות כך שצפוי רבעון עם נתונים מעודדים.
"סיפור המסגרת":
הנשיא אובמה מסיים פרק ראשון בכהונה שהייתה רצופה במשברים כלכליים בעיקר. הממשל ובכלל זה יו"ר הפד בן ברננקי נחושים בדעתם להניע את גלגלי הצמיחה לאחר שבשנתיים האחרונות הזרמת ההון ע"י הממשל בהיקף של מאות מיליארדים של דולרים בלמה את המיתון.
הממשל האמריקאי טיפל במשבר הכלכלי שהיה חשש בתחילה כי יידמה למשבר בשנות העשרים המאוחרות של המאה הקודמת - כאשר ידו על העליונה. ממשל אובמה הדף את העננה הכלכלית שריחפה מעל כהונתו. לא אובמה ואף לא ברננקי ייתנו ידם להכשיל את ההישג הכלכלי הזה ואת ההשקעה העצומה של ההון שהוזרם. ולכן הראלי שאפיין את ספטמבר מוכיח כי המשקיעים היו הראשונים להפנים זאת.
הצפי הוא שחברות רבות תצטרפנה לחגיגת ההנפקות וכסף חדש ימשיך לזרום ולהציף את הבורסות בעולם וזאת בעיקר לנוכח העדר חלופות השקעה טובות אחרות.
הכותב הוא צחי רודניק מנכ"ל אימפקט ניהול תיקי השקעות מקבוצת בנק איגוד
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
