השאלה הגדולה עבור הסוחרים: מה יעלה בגורל התנודתיות?

יונתן קריספין |

פברואר עומד בפני סיום ומדדי הבורסה בישראל זינקו נכון ליום ד' בבוקר כמעט ב-%. פברואר ידוע כחודש שחון עם מעט תשואה ופילפל, בדרך כלל זה חודש של ירידות, והנה השוק עלה והגדיל לעשות אף לשיא השנתי בקירבת ה1180.

כיצד קורה כדבר הזה? יש סברה אחת קובעת שכמות המוכרים בשוק המניות היא לא גדולה, ולכן השוק יכל לעלות גם כנגד הסטטיסטיקה, ואפשר לומר גם כנגד העולם. בורסות העולם לא ישיגו תשואה של 4 אחוז בפברואר ולכן יתכן שבימי המסחר הנותרים השוק בישראל יישר קוו לעבר עמיתיו בחו"ל או להפך כמובן הם יישרו מעלה.

אם ניבדוק את ההקבלה מול בורסות חו"ל נראה שמדד המעוף נימצא כ1.4% משיאו השנתי לעומת מדד הדאו ג'ונס שנימצא 5 אחוז משיאו, והמדד הגרמני נימצא 8 אחוז ,והsp כ-5 אחוז,והנאסד"ק כ-7 אחוז.

עוצמתו של מדד המעוף נעוצה בכך שרוב המשקיעים בו אינם פרטיים והנזילות בו קטנה. מחזורי המסחר במדד המעוף החודש סבבו על ה-650 מיליון שקל ממוצע, כ-150 מיליון דולר. זה מחזור של מניה אחת בחו"ל, אבל אצלנו זה מייצג.

במחזור כזה קל מאוד לגופים מסויימים להעלות את השוק, למנוע את ירידתו כי אין מוכרים רציניים, משמעותיים שיגדילו את המחזורים ויהוו כוח מממש כאשר המדד עולה כנגד הפעילות הגלובלית.

כשאין גוף שמממש מניות, השוק דליל בקונים עלה גם בפברואר. מי שהפנים את המסר של השוק יכל לזרום איתו מהרגע שעלה מעל 1140 קצה תחום הדישדוש. מאמצע ינואר אני מביע פסימיות יחסית לגבי שוק המניות בעתידו לחודשים הקרובים.

התיזמון שלי למימוש חריף לא יצא לפועל בפברואר והוא נעצר ב-1115, אך אני לא שולל תרחיש כזה בעתיד הקרוב אם לא נעבור את ה-1180.

מדדי חול לא נתנו כאן דחיפה למימוש חזק יותר, והשוק בישראל הוא בין היחידים שנישאר במגמה עולה, לעומת אחרים שירדו ממוצעים חשובים, מרמות תמיכה חשובות.

ובכל זאת אם מגיע גל יורד נוסף לבורסות העולם, ישראל לא תישאר אדישה, אבל יש מקום לעד 70 נק' ירידה. עליה מעל 1180 תספר שישראל ממשיכה ל-1200 ומעלה ומימושים לא יראו בכלל הבורסות לתקופה הקרובה.

מחזורי מסחר: מחזורי המסחר הטעו לא מעט כאשר נותרו נמוכים ולא בראשונה בגלי העליות שחווינו מנוב'. לדוגמא: בגל העליות של נוב' מ-985 ל-1060 הם שהו על 1.3 מיליארד, מעט מאוד ללא מצטרפים לשוק ובכל זאת עלינו דאז 80 נק' עד שהחלו להתרחב ועלינו מעל 1060.

החודש עלינו מ-1115 ל-1177 על 1.5 מיליארד שקל ממוצע בכל השוק, כאשר היו שלושה ימים החודש של 1 מיליארד שקל בלבד בכל השוק. מחזורים כאלה מעידים על מיעוט משתתפים בזירת המסחר ועל כך שכוח אחד יכול להיות שליט על כיוון השוק,כי הוא בעצם יודע את כל הקלפים ואין לו הפתעות בדמות נחילי מוכרים או קונים שהחליטו לצאת או להיכנס מהשוק.

טווח קצר: למדד המעוף מס' רמות שצריך חשים לב אליהן בתקופה הקרובה 1180 ,1140. בתווך אפשר להגדיר את המדד כתחום בין אזור 1100 לאזור 1200, שיציאה מהטווח תיתן תובנה לאן פניו של השוק לטווח ארוך יותר.

מתוך העלייה של 4 אחוז במדד המעוף מ-1140 ל-1178, ניתן לזקוף לארביטראז הדואליות' מניורק כ-1.7 אחוז עליה. והארביטראז' האגרסיבי הזה בדרך כלל לא תורם תרומה משמעותית שכזאת לביצועי המדד, אבל הפעם כן. זה קרה בשני סופי שבוע האחרונים לטובת מדד המעוף.

sp: רמת ה-1110 התנגדות ורמת ה-1080 תמיכה. יציאה תוביל למהלך.

דולר: מעל 3.75 חיובי לטווח הקצר, ניתן לבדוק השקעה בתעודת סל/קרן נאמנות/אופ' דולר.

זהב:מדשדש

אופציות מעו"ף:

סטיית התקן ירדה ל-12.5 ונמצאת בשפל. רק להזכירכם שבינואר שנה שעבר ובסביבת מפולת 2008 הסטיה עמדה בין 50 ל-60. אם ניבדוק נראה שברמת מדד ה-750 במהלך אוק' 2008 קיבלנו עבור כתיבת אוכף דאז 8200 שקל מה שנתן ביטוי לתנודתיות השוק וגם לסיכון שהכותבים לקחו.

במרוצת 2009 כל חודש ירדה הסטיה והגיע עד הלום כאשר למרץ מקבלים כעת 4000 שקל על אוכף בכסף 1170, וזה מבטא תנודה נמוכה של 3.5 אחוז לכל כיוון. פרמיות כאלה מבטאות, אין תנודות, אין גילום סיכונים והן לא מזמינות לכתוב אותן אלא דוקא לקנות אותן למי שמאמין שהתנודתיות תעלה והשוק יזוז בעצבנות יותר, כי אז יש כאן כסף על הריצפה.

לדעתי משתלם להמתין ולראות מה יעלה בגורל התנודתיות, תימחור כזה של אופ' קורץ לקניה זמנית ולא לכתיבה. אם נביט על מדד הויקס בניו-יורק נראה שהוא נימצא מעל 20 בעוד אנו הרחק מאחור.

פברואר הוגדר על ידי באופ' כמדשדש ,ושהה כ-10 ימי מסחר בין 1115 ל1140.

פרמיות השילו ממחירן, אוכפים ירדו מ-5000 ל-2900 בקצב הסלאמי, ואז יצאה תנועה מעלה ל-1178.

סוחרים שכתבו פרמיות נאלצו לשפץ, וזה נעשה בכתיבה מסיבית של פוטים 1160 ומטה בעשרות אלפים. כתיבה זאת הכניסה לקופה כסף רב. באם הפקיעה תהיה עד 1176 רוב כותבי האופ ' לא יזוקו החודש, מעל זה זה סיפור יותר מורכב, שבגללו יצאו הכותבים מאוזנים ופחות ריווחיים לפחות אלה ששיפצו ע"י כתיבת פוטים מסיבית על 1160 ומטה.

בהצלחה דוביד

[email protected]

*מאת: יונתן קריספין (דוביד), מרצה לאופציות מעו"ף במכללת מגמות ומנהל פורום מעו"ף ב'תפוז'.

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.