בשוק המעו"ף: אסטרטגיית מסחר לחודש ינואר

יונתן קריספין |

מדד המעוף מסיים שנה של עליות שערים בתשעה חודשים רצופים ומחק 90 אחוז מהירידות של 2008. השיא הרב שנתי היה ב-1248 וכעת אנו ב-1140. ממדד 600 והלאה יצא הקטר מאחד העם בסביבת מרץ 2009 למסע חלומי של עליות שערים בהובלת מניות הבנקים. רק שלא נשכח שמדד המעו"ף הוא היחיד שעלה כברת דרך שכזאת, ושאר מדדי השוק, כמו הנדל"ן והיתר

לא השלימו פערים ונמצאים הרחק מהשיא של 2007 עד כדי 50 אחוז ויותר.

אם נסכם את השנה מנקודת מבט של המשקיעים אז המנצחים הם משקיעי מניות הבנקים, מניות הביו ומניות הנפט.

לעומת מדד המעוף, מדדי העולם כמו ה-S&P והדאו או הדקס הגרמני, רחוקים כ-30 אחוז מהשיא של 2007. המשקיעים בישראל החזירו את רוב ההפסד אם השקיעו בקרנות השתלמות או בקופות גמל. לא בטוח שהחזירו השקעה על מניות ספציפיות שהיו אז להיט כמו כיל והחברה לישראל, שעדיין רחוקות עד 50 אחוז משיאן דאז.

לטווח הקצר המעוף נתקל במשוכה קשה לחציה מבחינתו עד כה ב-1160-1150. עלייה מעל לרמה זו תניב המשכיות למהלך עליה. כלפי מטה המדדים יקבלו תמיכה ב 1120-35. סך הכל טווח צר של מסחר לעת הנוכחית שמתבטא גם בסטיות התקן הנמוכות של המדד.

אבל שנה חדשה בפתח, ינואר, שבדרך כלל לאורך השנים נותן תשואה חיובית.

האם המשוואה של עליות שערים בינואר לאורך רוב השנים תימשך?

סך הכל הנתונים הכלכליים שזורמים לשוק הם טובים.

נגיד בנק ישראל העלה את הריבית בעוד רבע אחוז, מה שאומר שיש לו ביטחון יחסי בכלכלה והוא מתפנה למגר אינפלציה. נגידי העולם עדין לא העלו ריביות, זה יכול לעלות ביוקר בעתיד מהפן של האינפלציה.

יש הרבה רעש במניות הגז. סוף סוף נראה שיש משהו חוץ מקידוחי סרק. ישראמקו סחפה את הגל מעלה אבל על המשקיע הספקולנט חובה לזכור שעד שלא מוצאים בחברות האחרות נפט או גז, מה שעולה כמטוס יודע לעשות גם נחיתת אונס. בשנות ה-90 זה היה ג'ו אלמליח שהפריח את דימיון המשקיעים בנפט, היום זה תשובה.

מניית אפריקה, גם היא על המוקד, מתחילה לקבל התייצבות שערים מעל רמת ה-4200 שווה מעקב לעתיד, בעת הסדרים שיאושרו.

זהב: מדשדש על ה-1100 מעל 1080 יכול להפעיל מנועים בהמשך.

נפט:80 צומת דרכים להמשך.

דולר: מעל 3.75 יראה 3.9, יש צומת דרכים ב-3.82 שמתנגדת לאורך זמן.

אופציות מעו"ף:

הסטיה נמוכה על 19. התנודתיות של השוק עוד יותר נמוכה מכך ולכן על אף הסטיה הנמוכה יש כתיבות שבונות כרגע על דשדוש באזור 1140. מחירי הפרמיות גוועים נוכח התנודתיות הנמוכה בשוק. זה לא ימשך ככה לאורך זמן רב כי ברגע שהתנודתיות מעט תגדל הסטיה עשויה לעלות ואיתה המסחר היומי.

בינתיים לסוחרי האופציות יש תמיכה מוכחת באזור ה 1130-5 והתנגדות מוכחת באזור 1150-60. בתווך הפרמיות ישחקו ולכן כתיבות רחוקות מהמדד או על המדד כאוכף יכולים להניב רווחים נאים באם ינואר יהיה שקט וחיובי כמיטב המסורת. בכל מקרה הסטיה הנמוכה צריכה להפעיל שיקולי ביטחונות אצל כותבי האופציות. כמגמה לסוחרים, ניתן לומר שהיא כרגע דישדוש עולה כל עוד לא תישבר התמיכה.

ניתן לעקוב אחרי אוכף 1140 בשווי 5000 שקל כאשר תחומי הגיזרה שלו הם 1090 ו-1190.

פקיעת אופ' דצמבר הסתיימה ב-1145.74.

בימים שלפני הפקיעה היתה חשיבה שהיא עשויה להסתיים בין 1120 ל-1130 בשל כתיבות מרובות על אזור זה, אך יממה לפני הפקיעה רשמתי כאן שניכתבו 12000 פוטים ביום ג' שעבר, מה שהעיד שהסוחרים חוששים גם ממהלך ללמעלה.

הפקיעה אכן הסתיימה למעלה, כאמור, אך זה גם בגלל יכולת הגילגול של הארביטראז'רים את הסחורה שהיתה בידיהם כי החוזה לינואר היה חיובי יותר, מה שמנע הצעים בפקיעה.

לחודש ינואר הסוחרים כרגע רואים שוק במגמת דישדוש חיובי כאמור ובהתאם לכך צריך לפעול כל עוד השוק מעל רמת התמיכה.

מאת: יונתן קריספין (דוביד), מרצה לאופציות מעו"ף במכללת מגמות ומנהל פורום מעו"ף ב'תפוז'

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.