עו"ד ג'ק בלנגה: "הוצאות המלחמה מותרות בניכוי ויש לתבוע בגינן החזרי מס"

לדבריו, פקודת מס הכנסה מאפשרת לשכירים ולעצמאים לנכות מההכנסה "הוצאות בנקיטת אמצעי זהירות מפני התקפות מן האוויר"
איריס בר טל |

עם המחיר הכלכלי של מתקפת הטילים על הדרום, ניתן למנות גם הוצאות הנגרמות בשל מעבר למגורים מחוץ לטווח הטילים, הן של שכירים והן של עצמאים, וכן הוצאות בגין תרופות, לינה ,ציוד הגנה וכדומה.

להערכת עו"ד ורו"ח ג'ק בלנגה, המומחה בדיני מיסים, מדובר בהוצאות שיש להכירן הן לעובדים והן למעבידים, ואין לזקוף כל הטבה בגינם. לדבריו, גם אם מדובר בהעברת עובדים ובני משפחותיהם לבית מלון, אין מדובר בטובת הנאה של העובדים ואין צורך לגלם הוצאות אלה. גם המע"מ ששולם בגין הוצאות אלו מותר ברובו בניכוי לעוסקים.

לדעת בלנגה, תושב הדרום אשר במהלך המלחמה שהה מחוץ לביתו, והוציא כספים לשם שהייה והגנה על עצמו ובני ביתו מפני הטילים, רשאי לנכות את הוצאות השהייה לצורכי מס הכנסה כנגד הכנסתו ממשכורת או הכנסתו מהעסק. הנימוק :סעיף 17(7) לפקודת מס הכנסה מאפשר לנכות מהכנסתו של נישום הן שכיר והן עצמאי "הוצאות בנקיטת אמצעי זהירות מפני התקפות מן האוויר".

"אף שהפרשנות המחמירה של רשויות המס מכוונת להוצאות בעלות אופי הוני, כגון בניית מקלטים, נראה כי המציאות והכפפת הדין לשיטות המלחמה בנות זמננו מחייבת פרשנות מרחיבה של הוראת החוק", מציין בלנגה.

כנגד טענה אפשרית של רשויות המס לפיה ההוצאות אינן מותרות בניכוי, טוען בלנגה כי אין חולק שלצורך המשך ייצור הכנסה נאלצו שכירים ועצמאים רבים, להשקיט את ליבם ומצפונם ולשלוח את משפחותיהם למלונות במרכז הארץ- לכן מתקיים הקשר והזיקה הישירה בין ההוצאה לבין ייצור ההכנסה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה

אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה משפחה יוקר המחיה

הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.

אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.

במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.

עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.

גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.