עו"ד ג'ק בלנגה: "הוצאות המלחמה מותרות בניכוי ויש לתבוע בגינן החזרי מס"

לדבריו, פקודת מס הכנסה מאפשרת לשכירים ולעצמאים לנכות מההכנסה "הוצאות בנקיטת אמצעי זהירות מפני התקפות מן האוויר"
איריס בר טל |

עם המחיר הכלכלי של מתקפת הטילים על הדרום, ניתן למנות גם הוצאות הנגרמות בשל מעבר למגורים מחוץ לטווח הטילים, הן של שכירים והן של עצמאים, וכן הוצאות בגין תרופות, לינה ,ציוד הגנה וכדומה.

להערכת עו"ד ורו"ח ג'ק בלנגה, המומחה בדיני מיסים, מדובר בהוצאות שיש להכירן הן לעובדים והן למעבידים, ואין לזקוף כל הטבה בגינם. לדבריו, גם אם מדובר בהעברת עובדים ובני משפחותיהם לבית מלון, אין מדובר בטובת הנאה של העובדים ואין צורך לגלם הוצאות אלה. גם המע"מ ששולם בגין הוצאות אלו מותר ברובו בניכוי לעוסקים.

לדעת בלנגה, תושב הדרום אשר במהלך המלחמה שהה מחוץ לביתו, והוציא כספים לשם שהייה והגנה על עצמו ובני ביתו מפני הטילים, רשאי לנכות את הוצאות השהייה לצורכי מס הכנסה כנגד הכנסתו ממשכורת או הכנסתו מהעסק. הנימוק :סעיף 17(7) לפקודת מס הכנסה מאפשר לנכות מהכנסתו של נישום הן שכיר והן עצמאי "הוצאות בנקיטת אמצעי זהירות מפני התקפות מן האוויר".

"אף שהפרשנות המחמירה של רשויות המס מכוונת להוצאות בעלות אופי הוני, כגון בניית מקלטים, נראה כי המציאות והכפפת הדין לשיטות המלחמה בנות זמננו מחייבת פרשנות מרחיבה של הוראת החוק", מציין בלנגה.

כנגד טענה אפשרית של רשויות המס לפיה ההוצאות אינן מותרות בניכוי, טוען בלנגה כי אין חולק שלצורך המשך ייצור הכנסה נאלצו שכירים ועצמאים רבים, להשקיט את ליבם ומצפונם ולשלוח את משפחותיהם למלונות במרכז הארץ- לכן מתקיים הקשר והזיקה הישירה בין ההוצאה לבין ייצור ההכנסה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

הדס מינקה ברנדהדס מינקה ברנד

"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"

הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל


זיו וולף |
נושאים בכתבה כלכלה

תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.

היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".

אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".

מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.

"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".