הפועלים על דלק רכב: "אין הצדקה לירידות, גם בתרחיש הפסימי ביותר, המניה זולה"
המשבר והתנודתיות בשוקי ההון בעולם הביאו את מניית דלק רכב לאבד כ-25% משוויה בעשרה ימי מסחר ולהשלים מהלך ירידות של כ-40% מרמת השיא שנקבעה בחודש יוני. ירון פרידמן, אנליסט בבנק הפועלים, לא מוצא הצדקה לירידות החדות בערך מניות החברה.
פרידמן התייחס לעסקיה של דלק רכב ואמר כי "הירידות במניית החברה נרשמות חרף ההערכות ש-2008 תהיה שנת שיא בתולדות החברה. תוצאות המחצית הראשונה תומכות בהערכה זו, הן מבחינת הכנסות החברה ורווחיה, שהציגו צמיחה ניכרת לעומת 2007, והן מבחינת דוחות מסירת כלי הרכב". בעניין זה אומר פרידמן, כי "מהדוחות עולה, כי בין החודשים ינואר לאוגוסט 2008 מכרה החברה 35,076 מכוניות חדשות, גידול של כ-23% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לעומת גידול של 16.8% בשוק כולו."
פרידמן טוען כי גם כשמתייחסים לתרחיש הפסימי ביותר, מניית החברה עדיין נחשבת לזולה ומציין כי "דלק רכב נסחרת כיום בדיסקאונט ניכר על שוויה. דיסקאונט של 51% לשוויה הכלכלי. מחיר השוק הנוכחי של המניה מייצג תרחיש קיצוני להערכתנו, שבו תציג החברה שחיקה עקבית במכירותיה הכמותיות בשנים הקרובות – תרחיש שאנו לא רואים סבירות ריאלית להתממשותו." פרידמן הוסיף עוד כי: "אומנם קיים חשש כי ההאטה במשק תפגע בביקושים לרכב בישראל, אך מיצובה של החברה ומותגיה מציב את דלק רכב במקום טוב למול מתחרותיה בענף".
פרידמן טוען כי השקת דגמים חדשים תעזור לדלק רכב לשמור על ביקוש גבוה: "השקת היורשת של מאזדה 3 תאפשר לחברה לשמור על רמות ביקוש גבוהות יחסית לענף, ותקל עליה לצלוח את תקופת ההאטה, אם תתרחש".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
