בן-זאב מתכונן לרבעון גרוע של הפועלים: חשש מפני מחיקה נוספת

בכלל פיננסים מכנים את הרבעון הרביעי של 2007 "הרבעון האבוד", ומתכוננים לפגיעה נוספת ברבעון הראשון של 2008 מכיוון תיק המשכנתאות בארה"ב
עדי בן ישראל |

מניית בנק הפועלים מרכזת בימים האחרונים עניין רב עם ירידות חדות של כ-10% המלווים במחזורי מסחר כבדים. אתמול (ב') נודע כי בשוק ישנם חששות מפני מחיקה נוספת עליה יודיע הבנק בשל חשיפתו לשוק המשכנתאות האמריקני, ובנוסף פורסמו אתמול דברים שאמר המנכ"ל, צבי זיו, לעובדים, לפיהם הבנק יתקשה להגדיל את הרווחיות בשנה הבאה.

אם לא די בשלל האירועים השלילייים הללו, הבוקר מפרסם האנליסט יובל בן זאב מבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה סקירה מעודכנת על מניית הפועלים, לקראת דוחות הרבעון הרביעי של 2007, אותו הוא מכנה "הרבעון האבוד". האנליסט מצמידלמניית הפועלים המלצת "תשואת שוק" עם מחיר יעד של 21 שקלים למניה.

בן זאב סבור כי בנק הפועלים ירשום רווח רבעוני מזערי של עשרות מיליוני שקלים בלבד, אשר יושג גם הוא מרווחי הון כתוצאה ממכירת מניות כלל ביטוח. מפעילות רגילה צפוי רווח קטן או אפילו הפסד קטן.

"הדגש בדו"ח הכספי לא יהיה התוצאות כשלעצמן, אלא הרעשים שמסביב, קודם כל בנושא הנכסים מגובי המשכנתאות", אומר בן זאב, אשר מדגיש כי חשיפתו של בנק הפועלים לשוק המשכנתאות האמריקני ירכז תשומת לב רבה בחודשים הקרובים. "להערכתנו, בדוחות הרבעון הרביעי תסווג חלק מירידת הערך כבעלת אופי קבוע ותפגע עוד יותר בשורת הרווח. במקביל, אנו חוששים כי התרחבות המרווחים באג"ח מגובה משכנתאות יביא לירידת ערך זמנית נוספת של למעלה מ-100 מיליון דולר, שתקבל ביטוי בדו"ח הדירקטוריון ותשפיע על ההון העצמי ברבעון הראשון של 2008".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.