המחקר המרתק של פורסטר מצטרף לשורה של מחקרים וסקרים שנערכו באחרונה, שהמכנה המשותף הנמוך ביותר להם הוא שתפקידו ומעמדו של המנמ"ר בארגון משתנה בקצב מהיר ביותר, ובתוך 10 שנים הוא לא יהיה דומה כלל למה שהוא היום. אלא שבניגוד לסקרים קודמים שפורסמו, ומחקרים שתומכים בהם, עדיין מוקדם מאוד להספיד את תפקידו של המנמ"ר כמנהל הטכנולוגי הראשי בארגון. מצד שני, כפי שהמחקר של פורסטר מציין, מנמ"רים שלא יקדישו זמן ומחשבה מעמיקה ויתבוננו בתבונה במציאות המשתנה לנגד עיניהם, עלולים להישאר מאחור. הרכבת תחלוף על פניהם, והם עלולים להישאר בתחנת המוצא.

אחת התובנות המעניינות במחקר, היא שהמנמ"ר העתידי יהיה סוכן של שינוי בארגון. מעבר למשמעות הארגונית-חברתית של המושג, עולה שהמנמ"ר של 2017 כבר לא יהיה מקור הסמכות העיקרי בכל מה שקשור למיחשוב, כלים ויישום אפליקציות. כיום, שרשרת המזון מתחילה מהגדרת צרכים על ידי המשתמשים, כאשר למנמ"ר יש מעורבות גדלה והולכת בהגדרת הצרכים העסקיים. כאשר מגיעים לשלב הפתרונות והכלים הטכנולוגיים, היישומים והטמעות, מרכז הכובד עובר אל המנמ"ר ואגף ה-IT. ב-2017, במידה ופורסטר צודקת, זה כבר לא יהיה כך.

תנועה עוקפת מנמ"רים

על סמך שיחות עם מאות מנמ"רים, פורסטר צופה שבתוך 10 שנים המציאות הזו תשתנה. הלקוחות של יחידת ה-IT בארגון, קרי המשתמשים, יהיו הרבה יותר מעורבים בסוגי הטכנולוגיות והפתרונות. כבר כיום יש תנועה "עוקפת מנמ"רים" בארגונים, כאשר משתמשים מתוחכמים כבר מיישמים על שלחן העבודה שלהם יישומים דוגמת MySpace וגולשים באתרי wiki למינהם. בעיני אנשי ה-IT הבוגרים והוותיקים, אלו הן "טכנולוגיות פופוליסטיות", שבשלב זה המנמ"רים מצליחים להדוף, למתן או להתעלם מהן. אבל ככל שיעבור הזמן, ואיתו גם דורות המנמ"רים, מרכז הכובד יעבור לידי הלקוחות בארגון, שירצו להיות הרבה יותר מעורבים בטכנולוגיה שמניחים להם על השולחן, לשלוט עליה וגם להיות בעלי דעה מרכזית באיזה כלים הם רוצים לעבוד, מתוך כוונה שחוויית המיחשוב שלהם תהיה דומה עד כמה שאפשר למציאות בה הם חיים.

התובנה הזו לא ממש קלה בהיבט של עבודת המנמ"ר. המנמ"ר החדש יצטרך להיחשף לעולמות חדשים של ניהול ובקרת טכנולוגיות שעד היום לא עברו את סף המשרד שלו. המנמ"ר החדש יצטרך להגן בדרך כלשהי על סמכותו המקצועית, שעדיין - בלעדיה אי אפשר. אבל על פי כל הסימנים, הוא יעשה זאת לא על ידי מאבק נגד, אלא ידי שינוי תפיסת עולמו והתאמת הצוות שלו למציאות החדשה.

להערכת כותב שורות אלו, הנושא שלמנמ"ר יהיה הכי קשה להתמודד איתו, הוא ההיפרדות מהשפה הטכנולוגית. זוהי המנטרה שעד היום אפשרה לו להיות מה שהוא. בכל ישיבת צוות ובכל פעילות משותפת עם הביזנס, מגיע השלב שבו רק המנמ"ר מבין על מה הוא מדבר. זה השלב שבו המנהלים אומרים לו "לך על זה". בעתיד, לפחות בעתיד שעל פי פורסטר, זה כבר לא יהיה כך. השפה הטכנולוגית תהיה הרבה יותר פשוטה, הלקוחות יהיו חכמים יותר והמנמ"ר המצוי יצטרך להתמודד עם המציאות המשתנה, שעדיין לא מאוחר מדי להתסגל אליה.

שתי פאזות

השינוי במעמד המנמ"ר עובר למעשה שתי פאזות: השינוי שייתרחש עוד 10 שנים והשינוי שייתרחש בעוד חמש השנים. שניהם מחייבים את המנמ"ר של היום לעסוק בדברים הרבה יותר מיידיים, עליהם ארגוני ה-IT צריכים לתת את הדעת בדחיפות. בין הנושאים המרכזיים שאנו צפויים לדון בהם בשנה הבאה, ניתן למנות נושאים כגון ה"ספגטי" של התשתיות, כיצד מתארגן המנמ"ר לשלוט על התהליכים העסקיים תוך מענה לצרכים המשתנים של הארגון ואיך הספקים מסייעים לו בכך. זאת, לצד המשך ההתמודדות המתמדת עם התהליכים העסקיים, תוך מענה לצרכים המשתנים של הארגון, כיצד הוא מעצב את שדרת כוח האדם שלו, בהיבט של המשאב האנושי, ולבסוף, השאלה שתמיד - אבל תמיד - תהיה רלבנטית, גם בעוד 10 שנים: כיצד ייראו יחסי הספק והמנמ"ר. כך, גם הספקים יצטרכו להתארגן למציאות החדשה. האנשים שהם יעבדו איתם בארגון לא יהיו רק אנשי הטכנולוגיה. הם יפגשו בישיבות המכירה הרבה יותר אנשי ביזנס מהיום, לרבות נציגים בכירים של ההנהלה, שאותם מעניינת הזווית הכספית, ה-ROI הקדוש וכיוצא בזאת.

על שאלות אלו ואחרות ינסו לענות המנמ"רים והספקים בכנס פתיחת השנה המסורתי - KickOff 2008, שנערוך ב-28 בינואר במרכז הכנסים אווניו שבקריית שדה התעופה. הכנס השנה יפתח בהרצאתו של ברוך גינדין מגרטנר, וימשך בארבעה פאנלים שיעסקו בנושאים המרכזיים אותם הזכרנו קודם.

השורה התחתונה

המציאות - זו הנוכחית וזו העתידית - מחייבת שינוי דרמטי במהות ובפירוש של התפקיד מנמ"ר. דורות המנמ"רים הבאים - אלו שיכנסו לתפקידם אחרי 2017, יקראו על תפקידו הנוכחי של המנמ"ר רק בספרי ההיסטוריה. האם הם יתגעגעו לימים אלו או לא, זו כבר שאלה שלא ניתנת לתשובה כעת.