חברות ביטוח בריאות – השקעה דפנסיבית
תהליכי השתכללות השירותים הרפואיים בארה"ב שהתרחשו בעשור האחרון, הובילו להתחזקותן של חברות הביטוח (managed care) המכסות הוצאות רפואיות עבור המבוטחים.
בהתאם למבחר עשיר של סוגי השירותים הרפואיים, קיימות תוכניות ביטוח שונות, מכוונות לפלחי אוכלוסיה שונים, הן לפי רמת ההכנסה הפרטית והן לפי גילאי המבוטחים. ברמה כללית, הביטוחים מתחלקים לביטוח פרטי (במימון המבוטח או המעסיק) ולביטוח ממשלתי (במימון המדינה). מתוך הביטוח הממשלתי, ניתן לאבחן גם כן בין מספר סוגי הביטוח, כגון Medicare (ביטוח עבור האוכלוסייה הוותיקה) ו-Medicaid (ביטוח בסיסי עבור פלחי אוכלוסיה חלשים).
חברות ביטוח הבריאות משמשות, במובן זה, בתור מתווכות בין המוסדות הרפואיים לבין המבוטחים. המודל העסקי של חברות אלה מבוסס על מקסום המרווח בין התקבולים לתשלומים. אומדן רווחיות חשוב הנו MLR – medical loss ratio, אשר משקף את אחוז העלויות של חברת הביטוח בגין התשלומים למבוטחיהן.
לאחר החולשה במניות חברות ביטוח בריאות בשנת 2006, על רקע עליה בשיעור ה-MLR אצל מספר חברות וחששות המשקיעים מפגיע ברווחיות, הציגו מניות הסקטור התאוששות נאה. מהלך העלייה במניות נבע הן מהשיפור במבנה עלויות החברות (עליה בפרמיות ללא גידול מהותי בהוצאות), הן מהפרופיל הדפנסיבי של חברות אלה, והן מהתמחור הנמוך של המגזר. גם לאחר העליות, נסחרות מניות חברות ביטוח הבריאות במכפילים של 14-16, מתחת למכפיל הממוצע של מדד ה-S&P500. בנוסף, הסקטור צפוי ליהנות מתהליכי קונסולידציה ענפיים, וכן מעניינם הגובר של המשקיעים המוסדיים להשקעות ערך מניבות. החברות נוהגות לשמור על רמות מזומנים גבוהות, ולהשתמש בהם לצורך רכישה עצמית של מניותיהן.
יש לציין כי ענף ביטוח הבריאות מושפע באופן חזק מתהליכי רגולציה ממשלתית, כאשר הבחירות לנשיאות בשנת 2008 מהוות גורם סיכון לסקטור. יחד עם זאת, הרחבת סל הבריאות ותחומי הביטוח הממשלתי (Medicare/Medicaid) לא בהכרח מהווים תהליכים שליליים עבור המבטחות, שעשויות לנצל לטובתם גידול בתקציב הבריאות הממשלתי.
*הדו"ח הוא אינפורמטיבי בלבד, והוא לא נועד לשמש הצעה או שידול לקנות או למכור מניות כלשהן. הדו"ח מבוסס על מידע אשר CIBC ISRAEL Ltd. מאמינה כי היינו מהימן. עם זאת, לא אנו, לא כל מי שפועל מטעמנו יכול לערוב לשלמותו או לדיוקו של תוכן הדו"ח. אין הדו"ח מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות הנוגעות לחברה נשוא הדו"ח, לתעשייה בה היא פועלת, ולמניה. אנו מניחים כי הדו"ח יקרא יחד עם דוחות זמינים אחרים ונתונים נוספים. דעות המובאות בדו"ח עשויות להשתנות ללא שום הודעה נוספת. משקיע הקורא את הדו"ח אינו יכול להניח כי הסתמכות על הדעות וההמלצות המובאות בו, תיצור עבורו רווחים. המניות הנזכרות בדו"ח עשויות שלא להתאים לכל סוגי המשקיעים. אנו או מי מטעמנו עשויים למכור או לקנות מניות המוזכרות בדו"ח בזמן שהדו"ח מופץ. מניות הנקובות במטבע-חוץ, נתונות גם לתנודות הנובעות משינויים בשערי חליפין. לתנודות אלה יכולות להיות השפעות חיוביות או שליליות על החזר ההשקעה, בשעת ההמרה למטבע המקומי של דיווידנדים, ריבית, או של תמורת המכירה.
* CIBC World ,Markets הינו עושה שוק במניה, ו/או היה חתם או חתם משותף בהנפקה ציבורית או פרטית של חברה זו, או של אחת מן החברות הקשורות אליה, ו/או סיפק ייעוץ פיננסי לחברה או לאחת מן החברות הקשורות אליה במהלך התקופה של שלוש שנים שקדמה לדוח.
* אין להעתיק בכל דרך שהיא שום חלק מדוח זה ללא רשות בכתב של Israel Ltd CIBC .
* כל הזכויות שמורות ל Israel Ltd CIBC. דוח זה נכתב בישראל, בעברית, ע"י ISRAEL Ltd. CIBC. לשימוש בישראל בלבד.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן (
דוח המבקר מאתמול חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון, אבל המבקר צריך לתת דוחות צמודים לאירועים ולא שנה-שנתיים אחרי ולתת בדיקות עומק, לא מה שעושה כותרות; והכי חשוב לתת תמונה מלאה ואובייקטיבית: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאיםומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת קרה בכלכלה ומה העלות לעומת מה התועלת במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה המלאה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
