ענף האנרגיה – דלק לצמיחה הגלובאלית
השיפור האדיר ברווחיותן של חברות האנרגיה בעקבות המצב החדש גרם לעליות בשוויין, לגידול בנתח של ענף האנרגיה בתוך שוק המניות הכולל, ולגיוסים רבים בקרב קרנות השקעה המתמחות באנרגיה.
ישנן מספר סיבות שהובילו למגמת העליה במחירי האנרגיה.
• גידול בביקושים לנפט (בדומה לשאר הסחורות) ממדינות המזרח הרחוק, בעיקר מסין, מדינה שצומחת בקצב של למעל מ-10%, ומציגה קצב צמיחה דומה בצריכת האנרגיה.
• מגבלות ההיצע – במצב הגידול הניכר בביקושים, ללא תוספת למשאבי האנרגיה הקיימים, נוצר מחסור בהיצעי הנפט, אשר בא לידי ביטוי בירידת המלאים בשוק. נכון לעכשיו, יצואנית הנפט המובילה בעולם, ערב הסעודית, נמצאת בקיבולת מלאה של תפוקת הנפט ללא אפשרות להגדלתה. רוסיה, יצואנית הנפט השניה בגודלה, הקטינה משמעותית את נתח היצוא לטובת הצריכה הפנימית.
• המצב הגיאופוליטי – תהליכי ההסלמה במפרץ הפרסי, מהוות גם הם מקור חשוב המשפיע על מחירי הנפט. עיראק, ששימשה בזמנו כיצואנית הנפט השניה בגודלה, הפסיקה כמעט לחלוטין בתפוקת הנפט נוכח אירועי המלחמה. הסכנה הגיאופוליטית מכיוון איראן תורמת גם היא למצב האי ודאות הנוגע למחירי הנפט.
קיימים חלוקי דעות לגבי המשך המגמה במחירי האנרגיה, אך הדעה הגורפת מניחה כי מחיר הנפט אינו צפוי לרדת, לפחות בטווח של השנים הקרובות, מרמתו הנוכחי, וזאת בהנחת יציבות גיאופוליטית וללא אירועי אקלים חריגים (לדוגמא, הוריקנים חזקים שעלולים לפגוע במתקני הנפט). אנליסט האנרגיה הראשי של CIBC World Markets, שהציג השבוע בכנס CIBC שנערך בארץ, העלה לאחרונה את תחזיותיו למחירי חבית הנפט (מ-60$ ל-62$ לשנת 2007 ומ-62$ ל-65$ לשנת 2008).
בעוד שהביקושים צפויים להמשיך לגדול גם בעתיד, כתוצאה מצמיחה גלובאלית חזקה (בעיקר במדינות המתפתחות), מגבלת ההיצע אינה ניתנת לפתרון מהיר, כיוון שתהליכי חיפוש מקורות חדשים של הנפט וגז הנם ארוכים ועתירי השקעה. בנוסף לחיפושי מקורות הנפט המסורתיים ולתחלופות אנרגיה מסוגים שונים (פחם, אתנול, אורניום, אנרגיית השמש והמים וכו'), מקור הנפט בעל קיבולת משמעותית הוא הנפט הכבד שמופק מחולות בצפון קנדה. החברות הקנדיות העוסקות בחיפושי הנפט, הן באופן המסורתי והן בחיפושים בחולות, מהוות, להערכת האנליסטים של CIBC, אפיק ההשקעה המועדף בענף האנרגיה הכולל. חברות אלה נהנות מצמיחה גבוהה יחסית לענף האנרגיה כולו, אך למרות זאת נסחרות בתמחור חסר יחסית לשווי הנכסי.
הדו"ח הוא אינפורמטיבי בלבד, והוא לא נועד לשמש הצעה או שידול לקנות או למכור מניות כלשהן. הדו"ח מבוסס על מידע אשר CIBC ISRAEL Ltd. מאמינה כי היינו מהימן. עם זאת, לא אנו, לא כל מי שפועל מטעמנו יכול לערוב לשלמותו או לדיוקו של תוכן הדו"ח. אין הדו"ח מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות הנוגעות לחברה נשוא הדו"ח, לתעשייה בה היא פועלת, ולמניה. אנו מניחים כי הדו"ח יקרא יחד עם דוחות זמינים אחרים ונתונים נוספים. דעות המובאות בדו"ח עשויות להשתנות ללא שום הודעה נוספת. משקיע הקורא את הדו"ח אינו יכול להניח כי הסתמכות על הדעות וההמלצות המובאות בו, תיצור עבורו רווחים. המניות הנזכרות בדו"ח עשויות שלא להתאים לכל סוגי המשקיעים. אנו או מי מטעמנו עשויים למכור או לקנות מניות המוזכרות בדו"ח בזמן שהדו"ח מופץ. מניות הנקובות במטבע-חוץ, נתונות גם לתנודות הנובעות משינויים בשערי חליפין. לתנודות אלה יכולות להיות השפעות חיוביות או שליליות על החזר ההשקעה, בשעת ההמרה למטבע המקומי של דיווידנדים, ריבית, או של תמורת המכירה.
* CIBC World ,Markets הינו עושה שוק במניה, ו/או היה חתם או חתם משותף בהנפקה ציבורית או פרטית של חברה זו, או של אחת מן החברות הקשורות אליה, ו/או סיפק ייעוץ פיננסי לחברה או לאחת מן החברות הקשורות אליה במהלך התקופה של שלוש שנים שקדמה לדוח.
* אין להעתיק בכל דרך שהיא שום חלק מדוח זה ללא רשות בכתב של Israel Ltd CIBC .
* כל הזכויות שמורות ל Israel Ltd CIBC. דוח זה נכתב בישראל, בעברית, ע"י ISRAEL Ltd. CIBC. לשימוש בישראל בלבד.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן (
דוח המבקר מאתמול חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון, אבל המבקר צריך לתת דוחות צמודים לאירועים ולא שנה-שנתיים אחרי ולתת בדיקות עומק, לא מה שעושה כותרות; והכי חשוב לתת תמונה מלאה ואובייקטיבית: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאיםומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת קרה בכלכלה ומה העלות לעומת מה התועלת במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חושבים שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה.
בתמונה המלאה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במספרים: לפי נתוני אגף החשב הכללי במשרד האוצר, המובאים בדוח, סך הוצאות המלחמה מפרוצה ביום 7 באוקטובר 2023 ועד סוף שנת 2024 עמד על כ-142 מיליארד ש"ח. מתוך סכום זה, כ-95 מיליארד ש"ח הוצאות צבאיות ישירות וכ-18.5 מיליארד ש"ח מקרן הפיצויים. אולם זוהי רק ההתחלה, תחזית בנק ישראל מספטמבר 2024 מעריכה כי בשנים 2023-2025 יסתכמו הוצאות המלחמה בכ-250 מיליארד ש"ח, סכום אסטרונומי שעל פי המבקר ישפיע על הדורות הנוכחיים והבאים.
בפתח דבריו, כותב מבקר המדינה אנגלמן בביקורת ברורה:
