מניית DSPG – קפיצת מדרגה אסטרטגית

חברת DSPG, יצרנית שבבים לטלפונים אלחוטיים, נמנית בין חברות הטכנולוגיה הישראליות המוכרות ביותר, הן בזכות ההיסטוריה הארוכה והמוצלחת, והן הודות למנכ"לה, אלי איילון, אחד ממנהלי ההיי טק המוערכים בישראל.
סרגיי וסצ'ונוק |

החברה נוסדה בשנת 1979 והציגה התקדמות לאורך שנים רבות, כשהפכה מחברת נישה קטנה לשחקנית המובילה בתחום פעילותה בשוק האמריקאי, עם נתח שוק של כ-80%. החברה מספקת שבבי תקשורת לטלפונים אלחוטיים של Panasonic, Uniden, GE ועוד. לצד ההצלחה העסקית, צברה החברה קופת מזומנים דשנה של כ-350 מ' דולר, וביצעה רכישות חוזרות של מניותיה בתדירות גבוהה.

ההאטה בשוק הצריכה האמריקאי הטביעה את חותמתה גם על פעילותה של DSPG בשנה האחרונה. הירידה בביקושים ברשתות קמעונאיות, לצד לחץ מחירים בענף האלקטרוניקה, הובילו לירידה ברווחיותה הגולמית של DSPG, והאטה בקצב הצמיחה, וכתוצאה מכך גם לחוסר העניין של המשקיעים כלפי המניה. בשנה האחרונה ירדה מניית החברה בשיעור של כ-30%.

ואולם, חברת DSPG הצליחה להתגבר על הסביבה העסקית הקשה, וביצעה השבוע מהלך אסטרטגי משמעותי, כאשר רכשה את החטיבה המתחרה של חברת NXP, לשעבר, Philips Semiconductor אשר נקנתה כולה על ידי קרנות השקעה פרטיות לפני מספר חודשים. חטיבת NXP שנרכשה, היתה גורם התחרות המרכזי עבור DSPG בשוק האירופאי, אליו נכנסה לפני כשנתיים, כך שאיחוד שתי פעילויות משלימות צפוי ליצור שחקנית ענק בייצור שבבים אלחוטיים לטלפונים בתקן DECT, עם נתח שוק של כ-60%. מצב זה עשוי לאפשר לחברה המאוחדת שליטה טובה יותר במחירי מכירה של השבבים, ונועד לתרום לרווחיות כבר בשנה הנוכחית.

סגירת העסקה צפויה להכפיל את סך המכירות של DSPG לרמה שנושקת ל-500 מ' דולר שנתית, מצב בה תוכל החברה ליצור יתרון לגודל הן בהיבט התפעולי והן בהיבט השיווקי. קפיצת מדרגה בשוק האירופאי מהווה מנוע חזק לשיפור רווחיות, ולשמירה על שיעורי צמיחה נאים. השיפור במצב רוח הצרכן האירופאי (כולל אזור מזרח אירופה) והתחזקות היורו מול דולר הנם גורמים נוספים שישחקו לטובתה של DSPG. יש לציין גם את מחיר ה"מציאה" של הרכישה, כ-270 מ' דולר (מתוכם 70 מ' במניות), אשר אינו מסכן לדעתנו את איתנותה הפיננסית של DSPG.

מניית DSPG מדורגת ב-CIBC בהמלצת Sector Outperformer עם מחיר יעד של 28 דולר. מחיר יעד זה משקף מכפיל 15 לתחזיות רווח 2008 (בהנחת סגירת העסקה), תמחור שעדיין נמוך מהממוצע הענפי.

מאת: סרגיי וסצ'ונוק - אנליסט בכיר CIBC ישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתניהו אנגלמן מבקר המדינה
צילום: יחצ

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן (

דוח המבקר מאתמול חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון, אבל המבקר צריך לתת דוחות צמודים לאירועים ולא שנה-שנתיים אחרי ולתת בדיקות עומק, לא מה שעושה כותרות; והכי חשוב לתת תמונה מלאה ואובייקטיבית: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאיםומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת קרה בכלכלה ומה העלות לעומת מה התועלת במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. 

 בתמונה המלאה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.