החוליה החשובה בשרשרת המזון של תעשיית הבריאות
המגזרים המוכרים ביותר בענף הבריאות הנם מגזר התרופות האתיות, מגזר התרופות הגנריות, מגזר הביוטכנולוגיה, מגזר הציוד הרפואי, מגזר ביטוח הבריאות, ועוד רבים אחרים.
אחד מהתחומים בתוך עולם הבריאות, הפחות מוכרים לכלל המשקיעים, הנו תחום מפיצי תרופות. חברות אלה אינן עוסקות בפיתוח תרופות אתיות או גנריות, ואינן מחזיקות בצוותי מומחים המביאים לעולם פתרונות חדשים להצלת חיי האדם או לשיפור אורך החיים. ואולם, לחברות אלה תפקיד חשוב מאוד בשרשרת המזון הכוללת של תעשיית הבריאות, כאשר הן מפעילות מנגנון של העברת התרופה לצרכן הסופי שלה, החולה.
שרשרת המזון של ענף התרופות, הן האתיות והן הגנריות, מתחילה מיצרנית התרופה, לדוגמא פייזר או טבע. חברות אלו מתקשרות עם חברות הפצה, אשר אחראיות על העברת התרופות לבתי מרקחת, בהם נרכשים על ידי הפציינטים. בנוסף להפצת תרופות, עוסקות חברות אלה בהפצת ציוד כירורגי ורפואי, וכן בטכנולוגיות ושירותי תוכנה בתחומי הבריאות. מודל עסקי זה מאפשר חסכון בעלויות הפצה עבור חברות הבריאות, והנו דומה למודל סיטונאי בשוק הסחורות.
חברות הפצת מוצרי בריאות נהנות מצמיחה יציבה של כ-7%-9% בהכנסות, ומצמיחה כפולה, כ-13%-17%, ברווח למניה. מספר קטן של שחקניות במגזר מאפשר שליטה טובה במחירי מכירה של תרופות, כשמבנה ההוצאות היציב מותיר מקום למינוף רווחיות. מנועי צמיחה מהותיים לענף הנם השקת התרופות הגנריות, הצוברת עוצמה בשנים האחרונות וצפויה להמשיך במגמה זו, בנוסף לשאר מוצרי הבריאות הצומחים בקצב גבוה עוד יותר.
מניותיהן של חברות הפצת תרופות והציוד הרפואי הציגו ביצועים נאים השנה, הן יחסית למדד ה-S&P500 והן למדדים הכלליים של ענף הבריאות. זאת לאור המודל העסקי הסולידי, המשלב צמיחה עם יצירת מזומנים ורכישה חוזרת של מניות. הסקטור של מפיצי מוצרי הבריאות מדורג ב- CIBC World Markets בדרוג "תשואת יתר" לעומת השוק הכללי.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן (
דוח המבקר מאתמול חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון, אבל המבקר צריך לתת דוחות צמודים לאירועים ולא שנה-שנתיים אחרי ולתת בדיקות עומק, לא מה שעושה כותרות; והכי חשוב לתת תמונה מלאה ואובייקטיבית: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאיםומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת קרה בכלכלה ומה העלות לעומת מה התועלת במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה המלאה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
