טבע - המניה המועדפת על מנהלי הקרנות בחודש אוגוסט
מי מבינינו לא סקרן לדעת מה עושים מנהלי הקרנות הגדולות, אילו מניות הם מחזיקים? מתי הם מוכרים? וכיצד בנוי תיק השקעות שלהם? בסקר שני שערך בית ההשקעות מיטב לגבי אחזקות קרנות הנאמנות בישראל במניות השורה הראשונה, השנייה והשלישית הנסחרות בבורסת ת"א נכון לסוף אוגוסט 2006 עלו כמה ממצאים מעניינים.
בסקר נבדקו, בין היתר, האחזקות של כל אחד מ-8 מנהלי הקרנות הגדולים ביותר: פסגות, להק, פיא, פריזמה, אילנות דיסקונט, מגדל שוקי הון, מיטב מנורה.
סך כל הנכסים המנוהלים על ידם בסוף אוגוסט 2006 הסתכם ב-82 מיליארד שקל, שמהווים כ-75% מסך נכסים תעשיית הקרנות.
מטרת הבדיקה הינה לקבוע את 5 המניות המובילות אצל כ"א מ-8 מנהלי הקרנות הגדולים ביותר על פי שווי האחזקות וכן לקבוע את המניות הפופולריות בתעשיית הקרנות כולה על פי שווי השוק המצטבר של המניות המוחזקות אצל 12 מנהלי הקרנות הגדולים.
עוד נבדקו בסקר, השינויים ברשימת 5 המניות הפופולריות בסוף אוגוסט 2006 לעומת סוף יוני 2006.
טבע - לא רק מנית העם...
המניה הפופולרית ביותר על מנהלי הקרנות מבין כל המניות הנסחרות בבורסה בת"א במונחים של שווי האחזקות הכולל בה, הינה טבע. שווי השוק המצטבר שלה אצל 12 המנהלים הגדולים בתעשייה (כולל אחזקות בחו"ל) הינו כ-627 מיליון שקל. מניה זו מופיעה בחמישייה המובילה אצל כל אחד מ-8 מנהלי הקרנות הגדולים ביותר, כאשר אצל 7 מהם היא מופיעה במקום הראשון.
במקום השני- מניית כי"ל, המופיעה בחמישייה המובילה אצל 6 מתוך 8 המנהלים הגדולים. במקום השלישי נמצאת מניית פועלים, לאומי "תפסה" את המקום הרביעי ובמקום החמישי נמצאת קבוצת דלק. אם נבחן את החמישייה המובילה, נכון לסוף יוני 2006, נראה כי למקום החמישי הצטרפה מניית קבוצת דלק, אשר תפסה את מקומה של אלביט מערכות. מלבד זאת, לא נראו שינויים נוספים ברמת המניה, אלא רק שינוי מקום (חוץ מטבע, כאמור, שנותרה בראש הרשימה). אגב, שווי כל האחזקות בחמישייה המובילה הוא כ-2.2 מיליארד שקל שמהווים קרוב ל-20% מכל המניות הישראליות שמוחזקות בתעשיית הקרנות.
מעניין לציין, כי מבין שמונה המנהלים הגדולים רק אצל 5 מנהלים ראינו שינויים ברמת המניה ברשימת חמשת המובילות: פסגות: קבוצת דלק התברגה למקום החמישי ברשימה במקום מניית תדיראן קשר (שכיכבה במקום השלישי ביוני 2006).
אילנות דיסקונט- מניית קבוצת דלק תפסה את המקום החמישי על חשבון מניית אלביט מערכות. שינויים רבים התרחשו אצל מגדל- טבע נותרה במקום הראשון ואפריקה עלתה למקום השני (לעומת מקום רביעי בחודש יוני), אלביט מערכות, פועלים, וכי"ל כבר לא נכללות בחמישייה המובילה ובמקומן נכנסו אורמת, כור וכלל תעשיות. מיטב- מניית קבוצת דלק יוצאת ובמקומה נכנסת מניית פועלים. מנורה- קבוצת דלק זוכה להיכנס למקום החמישי ברשימה המכובדת על חשבון מניית מכתשים אגן.
המנהלים לא מסכימים על מניות היתר
מה קורה במניות היתר? המניה הפופולארית ביותר מבין מניות היתר על מנהלי הקרנות הגדולים, במונחים של שווי השוק של האחזקות הייתה ונותרה פריורטק. החברה עוסקת בתחום מעגלים מודפסים ושולטת בפי.סי.בי ובקמטק.
חלק ניכר מכך תודות לאחזקה גדולה של הראל-פיא. זו גם המניה היחידה מבין המניות הפופולריות ביתר שמככבת במקום הראשון אצל 3 מנהלי קרנות. אחריה נמצאות יואל וברן. בניגוד לזהות הכמעט מוחלטת בקרב המניות הגדולות במניות היתר הסיפור הוא לגמרי אחר, וכאן כבר ניתן לזהות את חילוקי הדעות ואת העדפותיהם של מנהלי הקרנות זה על זה , כפי שמתבטא גם בפיזור ניכר מאוד: מבין 24 מניות אפשריות (8 מנהלים – 3 המובילות), יש לא פחות מ-18 מניות שונות בטבלה.
בבחינת התפלגות האחזקות של מניות בישראל ובחו"ל מתוך סך המניות המוחזקות אצל 12 המנהלים הגדולים כ-54% הן מניות בישראל ו-46% הן מניות בחו"ל.
המנהל הבולט בהשקעות במניות חו"ל הוא פסגות, אשר שיעור המניות בחו"ל מתוך סך הנכסים המנוהלים על ידיו הינו כ-23% בעוד המניות בישראל מהוות 10.9% מכלל המניות. לעומת זאת, אצל להק ופיא מהוות המניות בחו"ל פחות מ-3% מסך הנכסים המנוהלים.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
