15 חודשי מאסר בפועל נגזרו על קלגסבלד
צדק שווה לכולם: עורך הדין אביגדור (דורי) קלגסבלד נידון הבוקר ל-15 חודשי מאסר בפועל - זאת לאחר שהורשע בגרימת מותם ברשלנות של יבגניה וקסלר בת ה-23 ושל בנה ארתור, בן ה-5, בתאונת דרכים קשה שאירעה בצפון תל-אביב בחודש אפריל האחרון.
מחוץ לבית המשפט לענייני תעבורה בתל-אביב, שם נגזר היום עונש כבד יחסית על עורך הדין המורשע, התקיימה עצרת מחאה על רקע מתן גזר הדין. "מקבל אחריות לסבל שנגרם" הפרקליט הבכיר הודה והורשע בגרימת מותם ברשלנות של אם ובנה בן ה-5. חברו העיד: "הוא היה מעדיף למות בתאונה". לשופט אמר קלגסבלד: "חיי השתנו לגמרי. הכל ירד לטמיון".
המפגינים, דורשים כי עונשו של קלגסבלד לא יוקל בשל מעמדו בציבור, נשאו שלטים עליהם הכיתוב 'כולם שווים בפני החוק'. בין אם המחאה עזרה ובין אם השופטים החליטו בעצמם, בקשתם נענתה.
30 חודשי מאסר, מהם 15 חודשים בפועל ועוד 15חודשים על תנאי נגזרו על קלגסבלד. בנוסף, נשלל רישיונו ל-10 שנים, וכן הוא נקנס בעשרת אלפים שקלים, וצו עיכוב יציאה מן הארץ הוצא נגדו. ביצוע גזר הדין יתעכב ב-45 ימים, על-פי החלטת השופטים.
סבתו של ארתור תעלה לקברו
קלגסבלד הורשע לפני כחודש בגרימת מותם ברשלנות של יבגניה וקסלר בת ה-23 ושל בנה, ארתור בן החמש, בתאונת דרכים שאירעה בדרך נמיר בתל-אביב בחודש אפריל האחרון. סבתו של ארתור - אמו של בן זוגה של יבגניה - לא תהיה נוכחת במעמד מתן גזר הדין היום. מוכת צער, היא תעלה לקברם של יקיריה, שנטמנו באדמת אוקראינה.
לדברי מקורבים למשפחה, מאז יום הרשעתו של קלגסבלד, סובלת הסבתא, ויקטוריה וקסלר, ממצב נפשי קשה. לפני מספר ימים היא החליטה לצאת מן הארץ ולעלות לקברם של השניים בעת מתן גזר הדין.
תאונת הדרכים המזעזעת התרחשה בשעת אחר הצהריים, כאשר ג'יפ הנהוג בידי קלגסבלד הגיח מאחור והתנגש במכוניתם של משפחת וקסלר ובמכונית נוספת שעמדה ברמזור. כתוצאה מההתנגשות, נפצעו גם שלושה בני אדם נוספים.
"הג'יפ שנסע על דרך נמיר, פגע קלות ברכב מסוג 'וולוו', כ-70 מטר לפני צומת איינשטיין", סיפר אז ל-nrg מעריב נועם בגינסקי ממשטרת התנועה. "בהמשך, פגע בכלי רכב נוסף מסוג 'פיאט פונטו', שהתקדם לעבר הרמזור ובו נהגה הצעירה כשבנה ברכב". יבגניה וקסלר, בת ה-23 מבני-ברק, נהרגה במקום ובנה ארתור בן ה-5 נפטר מאוחר יותר בבית החולים.
עו"ד קלגסבלד נחשב לעורך דין מוערך שייצג בין השאר את ראש הממשלה, אריאל שרון, בפרשת האי היווני. במהלך התאונה הוא נפצע קל והועבר לבית החולים, שם נחקר בחשד לגרימת מוות ברשלנות, ובהמשך הורשע באשמה זו.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
