סיכום שבוע במתכות התעשייתיות: הנחושת ממשיכה לטפס

היצרנית השנייה בגודלה בעולם לאלומיניום והגדולה ביותר בסין, חתכה את מחיר הספוט לאלומיניום ל-372.8 דולר

כלכלני מיטב ניהול סיכונים פירסמו את סקירתם השבועית על המתכות התעשייתיות.

נחושת

מחיר הנחושת המשיך לעלות בעקבות הדאגה ממחסור עולמי, כתוצאה מהמשך הביקושים מצידה של סין וחשש מהפרעות ייצור גלובליות של המתכת.

BHP Billiton הגיעו להסכם עם איגוד העובדים בפרוייקט מכרה הנחושת Spence Copper בצ'ילה (האמור להתחיל יצור בדצמבר של 200 אלף טון נחושת לשנה). מלאי הנחושת ב-LME ירדו מיום רביעי שעבר ב-2,300 טון. ומנגד, מחיר הנחושת ב-LME עלה השבוע ב-2.56% לרמה של 7,640 דולר לטון.

אלומיניום

על פי נתוני "הלשכה העולמית לסטטיסטיקת מתכות", אלומיניום נמצא במחסור של 246 אלף טון, אשר הותאם לעלייה של כמות המתכת בין ינואר ליוני של 87 אלף טון. הנתונים מראים, שהייצור היה 19.2 מיליון טון בשבעת החודשים הראשונים של השנה, המייצגים עלייה של 5% שנתי, בעוד הצריכה עלתה גם היא ב-5% שנתי על פי נתוני אותה תקופה.

IAI, "המכון הבינלאומי לאלומיניום", פרסם נתונים המראים שהיצע הנחושת בממוצע יומי לחודש אוגוסט ירד ל-65 אלף טון, ירידה של 100 טון ליום מחודש יולי. אולם, כאשר כוללים את סין ההיצע היומי עלה ל-91 אלף טון ליום בחודש אוגוסט, עליה של 700 טון ליום מחודש יולי.

עוד פורסם, שסך מלאי האלומיניום בחודש אוגוסט היה 2.933 מיליון טון ירידה של כ-3% מחודש יולי האחרון, וירידה של כ-13.55% מאוגוסט שנה שעברה. בחודש אוגוסט כ-42% מהמלאים המדווחים נמצאו באירופה.

יצוא מוצרי אלומיניום מסין בחודשים ינואר עד יוני עלו ב- 14.5% מונחים שנתיים ל-16.5 מיליון טון על פי מנהל המכס הכללי.

חברת Chalco, היצרנית השנייה בגודלה בעולם לאלומינה והגדולה ביותר בסין, חתכה את מחיר הספוט לאלומינה ביום שלישי ל-2,950 יואן (372.8 דולר) ב-22.4% מ-3,800 יואן. ירידה זו החלה עוד בתחילת אוגוסט כאשר מחיר האלומינה היה 5,650 יואן וכבר אז היו ציפיות לירידה של המחיר ב-50%, אולם, לא האמינו שחברת Chalco תעשה זאת בצורה כל כך מהירה של שלוש הורדות חזקות. הורדת המחיר נועדה להפעיל לחץ על המחיר הגלובלי ובכך לעזור לסין (הצרכנית הגדולה בעולם לאלומינה). מלאי האלומיניום ב LME ירדו מיום רביעי שעבר ב- 6,225 טון.

ניקל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".